גם אם דעת העותרת אינה נוחה מההחלטות שניתנו בעניינה – הן ניתנו בסמכות. אם סברה העותרת שמן הראוי לקיים דיון נוסף בפסק הדין המקורי, היה עליה להגיש בקשה מתאימה בתוך המועד הקבוע בחוק.

קיים "קשר הדוק ובלתי ניתן להפרדה" בין הסוגיות המועלות בה, שכן כולן נוגעות לפגיעה שיטתית בזכויות העותר ואחיו וכיוון שהן "מחזקות ומעצימות זו את זו" (סעיפים 72 ו-74 לעתירה). אלא שלא די בקיומו של קשר עקיף בין הסוגיות השונות כדי להצדיק את כריכתן יחד.

העותרים סבורים כי חוק הפיצוי פוגע בעקרון השוויון, שכן הוא מפלה אותם – נכי צה"ל אשר נפגעו מפעולות טרור כלוחמים בפעילות מבצעית – לרעה לעומת נפגעים אזרחיים מפעולות טרור. 

בבסיס העתירה ניצבים פרסומים שהעלה לרשת פייסבוק גיסהּ של היועצת המשפטית לממשלה, מר רפי מיארה, ואשר מהם עולה, לכאורה, קשר בין המשיבים 3 ו-4 – רונן בר ונדב ארגמן, ראשי השב"כ לשעבר – לבין בעלה המנוח של היועצת המשפטית לממשלה, מר ציון מיארה ז"ל.

העותרת ממקדת את חיציה בפסק הדין של בית הדין האזורי. פסק הדין ניתן יום אחד בלבד לאחר הדיון הראשון שהתקיים בהליך, שבו לטענת העותרת, היא לא נשמעה בעצמה ולא ניתנה לה הזדמנות לחקור את המשיב ולהוכיח את טענותיה העובדתיות.

צו הירושה בעניין עיזבון אביו ניתן ללא הסכמתו, ולפיכך מבלי שכל הצדדים הנוגעים בדבר הקנו סמכות דיון לבית הדין, ודינו בטלות.

מתקומם העותר נגד הקביעה ולפיה מדובר בתנועות שונות שגרמו לליקויים השונים ולפיכך לא ניתן לראות בשני הליקויים פגיעה אחת. לדידו, מסקנה זו אינה עולה בקנה אחד עם חוות דעתו של המומחה, עם הפסיקה ועם ההיגיון והשכל הישר.

השגה לפי סעיף 87 לחוק ניתן להגיש כאשר אדם חולק על הודעת שומה שנמסרה לו על-ידי המנהל. ברם, בענייננו, השגת העותרת לא הוגשה בשל מחלוקת על הודעת שומה כאמור, אלא בשל החלטת המשיב לדחות את בקשתה לתיקון שומה לפי סעיף 85 לחוק. 

בהחלטת המשיב נפלו פגמים משפטיים אשר מצדיקים את ביטולה. כך נטען כי המשיב התעלם מהעובדות הנכונות ומתום הלב וההגינות שגילה העותר – שחשף מיוזמתו את החומרים עם כניסתו לבית הסוהר – ובחר לסלף את העובדות ולהעניק להם פרשנות מגמתית.

 סעד חלופי – במסגרת העתירה התבקש צו על-תנאי המורה לרמ"י לבוא וליתן טעם "מדוע לא תרשום את הנכס... על שם היורשים של המנוחה" וכן "מדוע לא תרשום עיקול על חלקו של [החייב]". אלה הם סעדים אזרחיים מובהקים, שמקומם להתברר בבית המשפט המחוזי, בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 40(1) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984.