טוען העותר כי ההחלטה מושא העתירה לוקה בחוסר סבירות קיצוני. העותר מטעים כי שני שוטרים נוספים, אשר נכחו בזירת האירוע, ציינו גם הם בדוחות הפעולה שלהם כי המתלונן תקף את אחד השוטרים במקום, ועובדה זו מחזקת את מהימנותו.

עניינה של העתירה שלפנינו, בהחלטת הוועדה לרישום ראשון משנת 2006, שבה נקבע כי חלקות 1 ו-2, גוש 26 באדמות ביתוניא (להלן: המקרקעין) ירשמו על שם המשיבה 4, חברת קהתי אהוד. לטענת העותרת, רישום זה בוצע על בסיס מסמכים מזויפים.

העותרים טענו בבקשה להארכת מועד כי בשל סיבות אישיות ועניינים רפואיים לא יכלו להגיש את הבקשה במועדה. 

הודעת ההריסה מתייחסת לשטח עיבוד חקלאי של כ-400 מ"ר, ולא רק לחלק הבנוי. זאת למרות שעל פי הדין המסדיר את סמכויות המפקד הצבאי להורות על הריסת המבנה – עיבוד חקלאי אינו מהווה בנייה.

עמדתו של העותר מבוססת על שתי טענות עיקריות. ראשית, טוען העותר כי בית המשפט לענייני משפחה קנה את הסמכות העניינית לדון בענייני המשמורת וזמני השהות כאשר נתן תוקף להסכמות הצדדים הזמניות בעניין זה – אשר הושגו במסגרת הדיון בסעד הזמני בהליך יישוב הסכסוך. שנית, העותר טוען כי ענייני הרכוש נכרכו שלא כדין לתביעת הגירושין. 

בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שיפוטיות של ערכאות אחרות, בפרט כאשר מדובר בהחלטות שניתנו על ידי בית המשפט העליון.

העתירה התבססה על טענות בדבר פגמים שנפלו בהחלטת הממשלה להחיל את דין הרציפות, בשל כך שנעדרה תשתית עובדתית מתאימה, וכן בשל כך שהיא סותרת את עמדת היועצת המשפטית לממשלה (שהתבססה על הנחיית היועץ המשפטי לממשלה 2.3000 "רציפות פעולות החקיקה עם כינון ממשלה חדשה" (מרץ 2013)).

רובן הגדול של הטענות שנפרשו בכתב העתירה, מוקדש לקביעותיו העובדתיות של בית הדין הארצי לעבודה – כך לגבי שאלת הטעמים שבעטיים הונע הליך פיטורי המשיב; התייחסות בית הדין לטענות כי המשיב ביצע הטרדה מינית; התאמתם של הסעדים שנבחרו לנסיבות העניין, ועוד כיוצא באלה.

המדינה פגעה בזכויותיה הפנסיוניות, כאשר העסיקה אותה באופן פיקטיבי והשתהתה במינויה כעובדת מדינה; וכי לעותרת נודע על זכויותיה הפנסיוניות רק בסמוך למועד פרישתה, ועל כן היה מקום להשעות את מרוץ ההתיישנות החל על תביעתה.

 העותרת טוענת כי קביעותיהן של שלוש הערכאות שדנו בעניין מבוססות על טעויות עובדתיות ביחס למצבה של הבת ולתועלת הצפויה מהוצאתה מהבית, וכי החלטותיהן מנוגדות להמלצותיו של אבחון שנערך לה בשנת 2024.