חיוב משרד החקלאות והכפר (כיום, משרד החקלאות וביטחון המזון) ואת המועצה לייצור ושיווק דבש לחדול מכל הליכי האכיפה נגד דבוראים מכוח ההסדרה הישנה, ונקבע כי מדיניות האכיפה שרשויות אלה נוקטות נגד הצבת הכוורות בטלה.

העותרת טוענת כי התנהלותו של בית המשפט המחוזי בהליך הערעור לא הייתה תקינה ופגעה קשות בזכות הטיעון שלה ובעקרונות היסוד של ההליך המשפטי.

העותרים העלו טענות הן כלפי מדיניות הממשלה בנוגע לעליית יהודים דתיים להר הבית ואכיפתה על ידי משטרת ישראל, והן כלפי ההחלטה בעניינו הפרטני של העותר.

מדוע לא יכריזו כי מלחמת "חרבות ברזל" (להלן: המלחמה) הינה "כוח עליון" המקנה פטור מתשלום פיצויים בהתאם לסעיף 18(א) לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן: חוק התרופות), ולסעיף 5א(ג) לחוק המכר (דירות), התשל"ג-1973 (להלן: חוק המכר), ומדוע לא תוענק לחברות בנייה הגנה זמנית מפני תביעות משפטיות בגין עיכובים במסירת דירות אשר נבעו ישירות מהמלחמה.

נטען כי התנהלות המשיבים חורגת משמעותית ממתחם הסבירות, לוקה בחוסר תום לב ומהווה חריגה מסמכות המצדיקה התערבות. 

העותרים ביקשו כי המשיבה תפעיל את סמכויותיה ותאריך את תוקפו של הסדר החזקה שנקבע בפרק משנה 6.1 לקובץ החלטותיה מעבר ליום 31.12.2022; וכן "תקבל החלטה" ליישומו של הפטור מחובת מכרז להענקת זכויות בניה למגורים לבדואים – גם ביישובי הבדואים בצפון הארץ.

עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיבות 2-1 לנמק מדוע לא תיפתח חקירה פלילית כנגד המשיבה 3 (להלן: המשיבה), בחשד למעורבותה ואחריותה לעבירות אלימות שבוצעו כלפי בנה הקטין על-ידי אחיה.

נטען, בתמצית, כי פסק דינו של בית הדין הארצי קובע הלכה חדשה, "גורפת וקיצונית", הסותרת פסיקות קודמות של בתי הדין לעבודה. כן נטען, כי על רקע אופייה העקרוני וחשיבותה הציבורית של הסוגיה – נדרשת התערבותו של בית משפט זה, והעמדת הלכה על מכונה.

העותר טען כי התנהלות המשיבים כרשות תכנונית המחויבת באמות המידה המנהליות, חורגת באופן משמעותי ממתחם הסבירות, חסרת תום לב וחורגת מסמכות; כי הבקשה לקליטת היתר בניה לפי תקנה 10 לתקנות היתר ותנאיו היא בקשה לאישור ביטחוני בלבד, ולא נשקף מהמקרקעין כל סיכון ביטחוני.

לטענת העותר צו ההריסה ניתן בטרם נערך דיון בוועדת המשנה לפיקוח. לכן, הופרה זכות העותר לשימוע וצו ההריסה ניתן בחוסר סמכות ומשיקולים זרים והוא בטל.