בעתירה שלפנינו תוארה הדחיפות שבשחרור החטופים כולם, הן לנוכח חלוף הזמן, הן לנוכח מצבם המדאיג של מי ששבו, עד כה, במסגרת שלב א' של המתווה – שאותות השבי האכזר ניכרים בהם, ולא ניתן להסיט מכך מבט. כמו כן, העותרים עמדו על אי הוודאות, והחשש מהימנעות יישום יתר המתווה, או מפני דחיה במימושו.

בעתירה דנן חוזרת העותרת, בעיקרו של דבר, על טענותיה בערעור. בין היתר, היא מלינה על כך שבית הדין הרבני האזורי, ובעקבותיו בית הדין הרבני הגדול, לא התייחסו לעלויות האמיתיות של גידול הילד. עוד קובלת האישה על כך שפסק הדין המתוקן של בית הדין האזורי נוגד עקרונות שנקבעו בבע"מ 919/15 פלוני נ' פלונית (19.7.2017) (להלן: הלכת 919/15), בנוגע לגובהם של דמי המזונות.

מבקשת העותרת כי נורה למשיבים לפרסם את "מלוא מסמכי ההסכם" שנחתם בין מדינת ישראל לבין ארגון הטרור חמאס בנושא שחרור החטופים הישראלים בעזה, ובפרט – את המסמכים שנכללים במסגרת "נספח ב'" של המתווה שאישרה ממשלת ישראל בנושא.

העתירה שלפנינו מצטרפת לשרשרת התדיינויות משפטיות בעניין האפשרות לבטל מעמד של אדם שביצע מעשים חמורים העולים כדי הפרת אמונים כלפי מדינת ישראל.

לעמדת העותרים חרג המשיב מסמכותו כאשר מצא להעניק פיצוי רק למשכירי דירות שהשכרתן הוכרה כעסק, ולא למשכירי דירות באופן פרטי. 

העותרת – אשר מייצגת את עצמה – מעוניינת כיום לעיין במרשמי המקרקעין כדי לקבל מידע על אודות מי שהיה רשום כבעלי המקרקעין, עובר לרישומם על שמה של הימנותא.

מסירת מידע שגוי ומטעה פוגעת ביכולתם לעמוד על הפגיעה הצפויה בזכויותיהם ולמקד את טיעוניהם, והדבר מצדיק את ביטול ההודעה ותיקונה.

העותרות טוענות כי החלטה זו (להלן גם: החלטת המינוי או המינוי) נתקבלה על יסוד תשתית עובדתית חסרה והיא אינה סבירה במידה קיצונית, ומטעמים אלו מבקשות מאתנו לבטלה. 

בנסיבות העניין הטענות שהעלו העותרים קיבלו בסופו של דבר מענה במישור המעשי.

טוען העותר כי החלטת הוועדה היא נעדרת תשתית ראייתית מספקת, לוקה בחוסר סבירות, ופוגעת בזכותו לחופש העיסוק.