העתירה דנן מכוונת כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה. העותר שב על עיקרי טענותיו כנגד הליך הפיטורים, כפי שאלו הועלו בפני הערכאות הקודמות, וכן מלין כי פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, אף שהוצג כפסק דין שמבטא פשרה, לא ניתן בהסכמתו.

נסיבותיה המיוחדות והטרגדיה הכפולה של הודיה ז"ל – הן פציעתה החמורה בפיגוע והסבל הנורא שהפציעה גרמה לה, הן פטירתה שש שנים לאחר מכן – לא נשקלו כשהוחלט לשחרר את המחבלים במסגרת המתווה שאושר בהחלטת הממשלה, וכי יש להביאם בחשבון.

אין ביכולתנו להעניק לעותרים את הסעדים שהתבקשו על-ידם, אלא רק לבטא את התקווה – שבימים אלה החלה קורמת עור וגידים – לכך שכלל אחינו ואחיותינו הנתונים בצרה ובשביה עוד ישובו לגבולם במהרה.

בעתירתן טענו העותרות בהרחבה נגד השימוש בתקנה 119. בכלל זה נטען כי התקנה מנוגדת לנורמות המחייבות את המשיב על פי המשפט הבין-לאומי; כי מדובר בהפרה של האיסור על ענישה קולקטיבית; וכי מדובר בפגיעה בזכויות יסוד. 

העתירה, במהותה ובעיקרה, מבקשת לתקוף את החלטת הוועדה לאשר את התוספת התקציבית, אשר נטען לגביה כי נתקבלה שלא כדין. 

העותר לא הצליח לבסס, במסגרת העתירה שלפנינו, את טענתו בדבר קיומן של הבטחות כאמור, בהתאם לתנאים שנקבעו בהלכה הפסוקה.

בעתירה שלפנינו מבקשים העותרים כי נורה למשיב להשתמש בכל הסמכויות המופקדות בידיו כראש הממשלה כדי להורות לחברי הממשלה שלא יבצעו פעולות שהוא עצמו מנוע מלבצע, אשר נועדו "לשינויים במערכת המשפט, להחלשת שלטון החוק ולפגיעה במערכת אכיפת החוק".

העתירה לפנינו מכוונת לשורת התבטאויות של המשיב 3 בנוגע לחקירות מח"ש ובנוגע להחלטות שופטים בהליכי מעצר, וכן פעולות שונות שביצע המשיב 3, המתפרסות על פני מועדים שונים החל מיום 27.7.2023 ועד ליום 13.3.2024, שלטענת העותר עולות כדי עבירה של שיבוש מהלכי משפט לפי סעיף 244 לחוק העונשין התשל"ז-1977 (להלן: החוק) וכן כדי חשד לביצוע עבירה של שימוש לרעה בסמכות לפי סעיף 280 לחוק.

במסגרת העתירה טוען העותר, בין היתר, כי החלטת המפקד הצבאי לוקה בחוסר סבירות, ובכלל כך הוא מצביע על העובדה שבשנת 2023 נפתח כביש "עוקף אלערוב", שלשיטתו מאיין את הסיכון הביטחוני שנשקף מהמבנה נשוא העתירה; כי אין הכרח לנקוט הליכי אכיפה מזורזים; כי ההחלטה להרוס את המבנה איננה מידתית, שכן ניתן להציע פתרונות פוגעניים פחות; וכי מדובר באכיפה בררנית.

המשיבים טוענים כי המסמכים העומדים במוקד העתירה דנן, הינם למעשה מספר רב של מכתבים אותם העביר העותר לידי העובדת הסוציאלית, אשר כללו תכנים חריגים, ובכלל זאת תכנים מיניים, שהיו מופנים אישית כלפי העובדת הסוציאלית.