העותרים טענו כי בהחלטה בעניין שחרורם של עותרים 24-2 מצה"ל נפלו שורה של פגמים במישור הסמכות; במישור ההליך; ובמישור שיקול הדעת.

בגדרי העתירה נתבקשנו להוציא צו על תנאי המורה למשיבים לבוא ולנמק: "מדוע הרשות לא תפעל על פי החלטות ההנהלה שלה להשבת כספים ששולמו ביתר לחברה על ידי זוכים במכרז; מדוע הרשות לא תפעל בהתאם להסכם שבינה לבין הרשויות המקומיות ותעביר למועצה האזורית תמר 12% מהסכומים שנגבו ביתר; לתת כל סעד אחר להבטחת זכויות העותרות".

במסגרת העתירה, טוענות העותרות, בין השאר, כי אין כל תוקף לצו מכוחו הוקנו הקרקעות לממונה, ולו רק בשל חלוף הזמן הרב ממועד פרסומו ושינוי הנסיבות; כי הימנעות הדרג המדיני ממציאת פתרון לסוגית "אדמות היהודים באזור יהודה ושומרון" מביאה לפגיעה קשה בזכותן של העותרות לקניין.

במסגרת עתירתה, מבקשת גבעת שמואל כי נורה למשיב 1 (להלן: שר הפנים או השר), לקבל החלטה לאלתר בבקשה לשינוי גבולות בין גבעת שמואל לבין רמת גן, בעניין מעמד שטח האוניברסיטה, זאת שעה שכבר ב-2021 הונחו בפניו המלצות ועדה גאוגרפית בנושא.

הסעד המבוקש על ידי העותרות הוא כי נורה על שינוי סיווגו של האסיר ככזה המגורש לצמיתות אל מחוץ לגבולות המדינה. לטענתן, נשקפת להן סכנה גבוהה ומידית מהאסיר, וזאת מאחר שהוא איים עליהן באופן ישיר ומאחר שהוא מחזיק במידע על אודותיהן ואודות משפחותיהן.

חששם של העותרים כי שחרורם של אסירים ביטחוניים מהכלא, אשר זרעו בעבר הרס וחורבן, יביא לפגיעה במדינת ישראל – ואף יאפשר לאותם מפגעים לשוב ולעסוק בטרור.

בעתירה המתוקנת נתבקש להורות למשיבים להמשיך את הסדר הכיסוי הביטוחי שהיה חל לגבי אזרחי אוקראינה השוהים בישראל, בגילאים 18 עד 60, או לחלופין כי יוסדר ביטוח בריאות ממלכתי לאוכלוסייה זו.

העותרות טענו כי יום לפני הגשת העתירה, ביום 13.1.2025, פנתה באת-כוח העותרת 1 במכתבים מתאימים הן לשר המשפטים, הן ליועצת המשפטית לממשלה – על מנת שהם יפעילו את סמכויותיהם.

בין העותר לבין המשיבה 1 (להלן: המשיבה) התנהלו הליכים משפטיים שעניינם בתוקף הסכם הלוואה שנחתם ביניהם. למיטב ההבנה, במסגרת הליכים אלה נחתם הסכם פשרה בין העותר לבין המשיבה אשר היה מבוסס על המלצת בית המשפט המחוזי. לוז טענתו של העותר הוא כי הסכם ההלוואה ואף הסכם הפשרה הם בלתי חוקיים.

לטענת העותרים בעתירה שלפנינו, חרף הקביעות בעניין אבו עפאש, המשיבים לא קידמו פתרונות למיגון הפזורה הבדואית במשך השנים שחלפו, ומאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל פתרונות המיגון לא עודכנו כמעט כלל.