על פסק דינו של בית הדין הארצי הגיש העותר את העתירה שבפנינו, וגם במסגרתה אין הוא טוען כי הוא עומד בתנאים הנקובים בחוק, אלא כי עצם העובדה שקיימים בחוק תנאי הסף המפורטים לעיל, אינה צודקת.

בעתירה שלפנינו מבוקשים שני סעדים:

א. העברת גופת בנו של העותר, המנוח פאדי שיחה, אשר מוחזקת בידי רשויות הצבא, לידי העותר לשם קבורתה בענאתא, מקום בו התגורר המנוח בחייו.

ב. העברת כלל המסמכים הנוגעים לפטירתו של המנוח, לרבות מסמכים רפואיים, אשר מוחזקים בידי רשויות המדינה, לידי העותר.

הסעד שנתבקש במסגרת העתירה דנן הינו כי משרד הבריאות יאפשר לעותרת להתחבר למערכת היק"ר. העותרת טענה כי תוך כדי קידום ההנחיות, מאפשר משרד הבריאות למספר גורמים, בהן שלוש החברות (כהגדרן לעיל), להתממשק למערכת היק"ר.

ההחלטה "ניתנה באופן שרירותי, מבלי שהיא מבוססת על נתונים כלשהם, בהיעדר תשתית עובדתית ראויה, הנדרשת לכל החלטה מנהלית. החלטה זו אינה מנומקת ואף מהווה החלטה מפלה, שכן יישובים אחרים, דומים בהיבטים רבים ומהותיים לעותרת בנסיבות העניין זכו להיכלל במסגרת תכנית מחיר מטרה ולהנות מההטבות הניתנות בה".

בעתירתם טענו העותרים כי דחיית בקשת ההחרגה פוגעת, באופן קשה, בזכות הקניין שלהם, פגיעה אשר אינה מוצדקת נוכח היעדר צורך בטחוני חשוב בהריסת הבינוי. לשיטתם, ניתן ללמוד על היעדרו של צורך בטחוני חשוב, מכך שבזמן בניית גדר הביטחון המפקד הצבאי לא עשה שימוש בסמכותו להרוס את הבינוי, כיוון שלא סבר כי נשקפת סכנה מהבינוי מושא העתירה. 

אין מנוס ממחיקת העתירה, במתכונתה, נוכח השינוי שחל מעת הגשתה (ראו, למשל: בג"ץ 1158/23 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 6 (29.03.2023)).

עתירה המכוונת נגד ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית בעניין הדלפה לתקשורת של חומרים מחקירותיו של העותר במשטרה בקשר למעורבות במעשי רצח ותקיפה. 

הוועדה לחיוב אישי קיימה דיון בשאלת חיובם של המשיבים 3-2 באופן אישי בהוצאות הללו, ובסופו של דבר הכריעה בהחלטתה מיום 15.1.2023 שלא לחייבם באופן אישי לשאת בהוצאות. העתירה נגעה כאמור להחלטה זו. 

העותר טוען כי החלטתה של מפקדת מיטב אינה מנומקת, אינה סבירה, וניתנה בהתעלם מנסיבותיו האישיות של העותר, אשר שירת שירות צבאי מלא, לדבריו לשביעות רצונם של מפקדיו, ובעת מעצרו נותרו לו 17 ימים בלבד עד למועד שחרורו. הודגש, כי משמעות ההחלטה היא הותרת העותר "מאחורי סורג ובריח וזאת לנוכח מעמדו כחייל בשירות חובה".

העתירה דנן נדחית בשל אי מיצוי הליכים וקיומו של סעד חלופי. בצד האמור, ועל מנת לאפשר לעותר לנקוט בהליך ההשגה, ניתן בזאת צו המורה כי לא ייעשו פעולות נוספת ברכוש מושא העתירה בשלושים הימים הקרובים, במהלכם רשאי העותר, על אף סד הזמנים והמועדים, להגיש את השגתו.