במכתב ארוך ומפורט העלתה העותרת טענות לכשלים שנפלו בהחלטה, ביניהן טענות לפגמים ב"פורום" שקיבל את ההחלטה ובהליך שהוביל לקבלתה; לפגיעה בזכות השימוע; ולחריגה מסמכות. לצד זאת נטענו טענות רבות בהתייחס לנימוקי ההחלטה.

העותרים טענו כי חרף פניות רבות שנעשו למשיבים 4-1 (להלן: המשיבים) ועל אף הדחיפות בנקיטת אמצעים לעצירת סלילת הדרכים, לא ננקטה כל פעולה מצד המשיבים לעצירת העבודות או להעמדה לדין של מבצעיהן.

השרה לא התייעצה כהלכה עם הוועדה לפני מתן החלטתה ולא קיימה תהליך של בחינה ושקילה של ההמלצה הראשונה; לא הוצג בהחלטה נימוק ענייני לסטייה מהמלצת הוועדה והיא ניתנה בפזיזות תוך פחות מיממה, דבר המעיד על כך שביסודה מניעים זרים ופסולים.

"מדוע ההחלטה לביטול צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד הילדים הקטנים של העותר והמשיבה 3 לא ייחשב כבלתי סביר בנסיבות העניין וראויה לביטול או לשינוי תוך מתן צו ביניים שיעכב את נסיעתם לחו"ל עד למתן ההחלטה בעתירה".

מלכתחילה העתירות כוונו נגד הקריטריונים ואמות המידה שהתבססו על מבחני הזכאות להנחה בארנונה. בין השאר נטען לגבי קריטריונים אלה כי הם מחמיצים אוכלוסיות מוחלשות נוספות שראויות לסיוע בתחום המזון, בשים לב לכך שהתבססות על זכאות להנחה בארנונה הקנתה עדיפות למשפחות מרובות ילדים מבלי לתת מענה למשפחות אחרות שחיות במצוקה ובעלות הכנסה נמוכה.

טוען העותר, בעיקרו של דבר, כי בפסקי הדין שנתנו בתי הדין הרבניים הם "סטו מן ההלכה הפסוקה כפי שהותוותה בפסיקת בית המשפט הנכבד בעניין חזקת השיתוף".

טוען העותר, בעיקרו של דבר, כי בפסקי הדין שנתנו בתי הדין הרבניים הם "סטו מן ההלכה הפסוקה כפי שהותוותה בפסיקת בית המשפט הנכבד בעניין חזקת השיתוף".

העותר, המכהן כחבר כנסת, טוען כי על המשיבות מוטלת החובה "להגיש כתב אישום כנגד חלק גדול, אם לא כל מי שאוזכר בכתב האישום". זאת לטענתו, בשים לב למעורבותם לכאורה של גורמים שונים המוזכרים בכתב האישום, בביצוע העבירות המיוחסות לנאשם. 

העותר, המכהן כחבר כנסת, טוען כי על המשיבות מוטלת החובה "להגיש כתב אישום כנגד חלק גדול, אם לא כל מי שאוזכר בכתב האישום". זאת לטענתו, בשים לב למעורבותם לכאורה של גורמים שונים המוזכרים בכתב האישום, בביצוע העבירות המיוחסות לנאשם.

העותרת טוענת כי בפסקי דינם של בית הדין האזורי לעבודה ושל בית הדין הארצי לעבודה נפלו טעויות משפטיות מהותיות. עיקרן של הטעויות הנטענות הוא הערכה בלתי נכונה של הפגמים אשר נפלו בהליך הפיטורין, שלטענת העותרת מצדיקים את הסעד של השבה לעבודה או, למצער, פיצוי כספי משמעותי מאד חלף ההשבה.