מכאן העתירה שלפנינו, בה טוען העותר כי קביעת בית הדין הגדול "מעצם טבעה מנציחה מציאות קפקאית א-סימטרית בין הצדדים" המוליכה להתעשרות המשיבה על חשבונו שלא כדין. נטען כי התחייבותו בכתובה נעשתה לשם כבוד בלבד, דבר הנלמד גם מהסכום שננקב בה, והקביעות הנוגעות לחייהם המשותפים של בני הזוג ולפירוד ההדדי הצדיקו מסקנה לפיה לא היה מקום לחייבו בכתובה כלל. 

במסגרת העתירה, טען העותר כי חיובו בהפקדת סכום הכתובה שנפסק לחובתו כתנאי לשמיעת הערעור, וזאת בנוסף להפקדת ערובה בסך 15,000 ש"ח, נעשה בחוסר סמכות תוך פגיעה בזכויותיו וחסימת זכות הגישה לערכאות.

במקרה שלפנינו, העותרת, אשר הייתה מודעת לחובתה למצות הליכים כנדרש עובר להגשת העתירה, פנתה במכתב הנושא את הכותרת "מיצוי הליכים בעניין תפקידים ואורגנים באגודה לתרבות הדיור". ואולם, בכל זאת, פנייה זו אינה ממלאת כנדרש את אמות המידה המפורטות לעיל של הדרישה למיצוי הליכים.

הבחינו בפולשים שנכנסו שלא כדין לנכס אשר במקרקעין, החלו לבצע בתוכו עבודות בניה ושיפוץ שלא כדין והקימו על גג הנכס מבנה.

נטען כי בית הדין הרבני הגדול שגה בכך שסיווג את החלטת בית הדין הרבני האזורי כהחלטה אחרת המחייבת הגשת בקשת רשות ערעור תוך 10 ימים. נטען כי הדיון בסוגיית איזון המשאבים הסתיים, על כן המסקנה המתבקשת היא כי מדובר בהחלטה סופית, ואין מדובר בהחלטה המצריכה בקשת רשות ערעור.

התבקשה שוב הארכת המועד לפינוי המקרקעין. זאת עד למועד שבו יוכשרו מגרשים זמינים לבניה בישוב שגב שלום כחלופת מגורים.

עניינה של העתירה שלפנינו בתעריפים שקובעות המשיבות לאספקת שירותי מים עבור אגודות מים המספקות מים לצריכה ביתית ממקורות חברה בע"מ (להלן: מקורות); ולאספקת שירותי ביוב עבור צרכניהן של אגודות אלה.

בעתירה נטען שיש להורות על ביטול מבחן התמיכה, או למצער להורות על תיקונו כך שיבוטלו תנאי סף כמותיים, שרירותיים ובלתי רלוונטיים וכן דרישות כמותיות "מופרזות נוספות", המובילים לכך שמשיבה 2, החברה להגנת הטבע, היא הנהנת היחידה ממבחן התמיכה בכל הנוגע לסיורים חינוכיים בטבע. 

בא כוח העותרת טען ארוכות בפנינו, כי יש להתחשב בכך שהעותרת שהתה, לטענתו, במעצר בלתי חוקי בשים לב להשתלשלות הדברים כמתואר לעיל, וכי לנוכח הפגמים שנפלו בהליכי המעצר, יש להורות על שחרורה של העותרת.

ציין העותר כי טרם ניתנה החלטה בהשגה, אך כי משום שבתקופה האחרונה המשיבים מבצעים "פעולות הריסה אינטנסיביות", הרי שבית העותר ומשפחתו נתונים בסכנת הריסה מיידית. עוד הוסיף העותר כי עתירתו כוונה לא רק כנגד הכוונה לממש את צו ההריסה כנגד ביתו, אלא גם נגד מדיניות המשיבים שלא לקדם ולא לאשר תבע"ות אשר אושרו על ידי הרשות הפלסטינית.