לטענת העותר, העדות לא התייצבו במועדים שנקבעו עקב לחצים המופעלים עליהן על ידי גורמים מהקהילה אליה הם (קרי, העותר והעדות) משתייכים. לטענתו, עדויותיהן קריטיות להוכחת קו ההגנה שלו, שכן הן סותרות באופן מהותי חלק מן המיוחס לו על ידי אחת המתלוננות. 

בשים לב לכך שמדיניות ה"אכיפה תומכת הסדרה" גובשה כבר בשנת 2016, הרי שהעתירה – שהוגשה רק ביום 21.2.2024 ללא מתן הסבר לחלוף הזמן – לוקה בשיהוי כבד. אף בכך, יש כדי לתמוך בדחיית העתירה בכל הנוגע לסעד זה.

העתירה דנן מעוררת סוגיות חשובות, שאין להקל בהן ראש, הנוגעות לביטחונם האישי של תושבי המושב בתקופה הביטחונית המורכבת שבה שרויה מדינתנו. למרות זאת, דין העתירה במתכונתה הנוכחית להידחות על הסף, בשל היותה כוללנית ומחמת אי-מיצוי הליכים.

הסעד העיקרי העומד בבסיס העתירה – הסרת המגבלות שהוטלו על תנועת העותרים במעבר מצדות לאחר ה-7.10.2023 – התייתר, לאחר שכלל המגבלות על תנועת העותרים הוסרו וכיום מתאפשרת תנועה חופשית של התושבים דרך המעבר.

העותרים טוענים, בין השאר, כי הרשות לפיתוח נמנעה מבחינת בקשתם להסדרה במקבץ 568 בלב פתוח ונפש חפצה; כי בשים לב לתביעות הבעלות שהגישו העותרים ביחס למקבץ 568, יש להם זכויות קנייניות בו; כי שכונה 8 אינה פתרון דיורי הולם עבור העותרים משעה שמצויה בתחום תביעת בעלות של משפחת מסעד אלג'ול, שנטען כי אינה נמנית עם בני משפחתם.

במוקד העתירה עומדת טענת העותרים ולפיה יש למנות את תקופת איסור המכירה שבע שנים ממועד ההגרלה, ובהתאם לקבוע כי הדירה נמכרה לאחר חלוף תקופת האיסור.

העותר שלפנינו מלין, בעיקרו של דבר, על כך שהבקשות לפתיחת זכאות נענו במסרון, ולא ניתן היה להשיג או לערור על ההחלטה בטופס מקוון. לשיטת העותר בכך משיב 1, מנהל מס רכוש וקרן פיצויים, "חסם מראש" הגשת תביעות. 

בעיקרם של דברים נטען כי שר הפנים לא עמד בחובתו המינהלית לקבל החלטה תוך זמן סביר – המלצת הוועדה לשיוך המוניציפאלי של שכונת אל-מיטלה התקבלה כבר בתחילת שנת 2021, וחלוף למעלה משלוש שנים מצדיק לחייב את השר לקבל החלטה סופית.

דין העתירה להידחות גם מהטעם שבידיי העותרים ישנו סעד חלופי: כפי שנזדמן לי לציין אך לאחרונה, החלטת רשם על מחיקת ערעור בשל איחור בהגשתו, הינה, להשקפתי, "החלטה אחרת" ולא "פסק דין"

על המשיבים 1 ו-2 חלה החובה להשיב לפניותיה, לפעול במהירות הראויה לפי סעיף 11 לחוק הפרשנות, התשמ"א-1981 ולקבל החלטה ביחס לפתיחה בחקירה, וכי בחלוף אחד עשר חודשים נוספים מדחיית העתירה, ושנה וארבעה חודשים מפנייתה הראשונה, יוצא כי המשיבים הנ"ל הפרו חובות אלו.