טענות העותרת קיבלו מענה מעמיק ומנומק על כל רובדיהן, וכי לא מתגלה טעות ברורה לעין, כל שכן טעות משפטית מהותית. 

החלטה

1. העותר יליד 1986, תושב אבו סנינה/חברון. העותר כבר הורשע בעבר שלוש פעמים: ביום 30.1.2007 הורשע על פי הודאתו בעבירות של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מותרת, ייצור פצצה וזריקת פצצה, על רקע חברות בחוליה צבאית, יצור מטעני צינור יחד עם נוספים, ביצוע פיגועי מטען, וייצור נשק מאולתר; ביום 9.7.2013 הורשע בשנית על פי הודאתו בעבירה של חברות ופעילות בהתאחדות בלתי מוכרת, לאחר שהיה מעורב בגיוס לחוליית חמאס צבאית יחד עם אחר, שמטרתה רכישת כלי נשק, ביצוע אימונים וביצוע פיגוע ירי ונסיון רכישת אמצעי לחימה; ביום 19.2.2017 הורשע בשלישית על פי הודאתו בעבירה של זריקת חפצים לעבר אדם או רכוש, הסתה ותמיכה בארגון עוין והפרת הוראה בדבר סגירת שטח. בשל הרשעותיו אלו נגזרו עליו 29 חודשי מאסר בפועל, 17 חודשי מאסר בפועל ו-4 חודשי מאסר בפועל בהתאמה. כמו כן, העותר גם ריצה בעבר מספר מעצרים מנהליים, כשהאחרון בהם מיום 8.5.2018 ועד ליום 8.1.2020.

בעקבות מידע מודיעיני נעצר העותר ביום 14.4.2022. נוכח המסוכנות הנשקפת ממנו לביטחון האזור על רקע המידע החסוי שהצטבר בעניינו, וללא אפשרות להעמידו לדין פלילי, הורה המפקד הצבאי על מעצרו של העותר לתקופה של כשישה חודשים, בקיזוז ימי מעצרו, החל מיום 15.5.2022 ועד ליום 13.10.2022 (להלן: הצו הראשון). ביום 19.5.2022 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הראשון למלוא התקופה הנקובה בו.

2. ביום 11.10.2022, לאחר שהשתכנע כי עדין נשקפת סכנה מהעותר, הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי של העותר לתקופה נוספת של כשישה חודשים, החל מיום 13.10.2022 ועד ליום 12.4.2023 (להלן: הצו השני). ביום 18.10.2022 הורה בית המשפט הצבאי על קיצור לא מהותי של תקופת המעצר לשלושה חודשים; וביום 21.12.2022 קיבל בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעור התביעה הצבאית (ודחה את ערעור העותר) כך שצו המעצר שהוצא ביום 11.10.2022 יוותר על כנו, ויחול לתקופה של שישה חודשים. בהמשך לכך, הגיש העותר לבית משפט זה עתירה בעניין הצו השני (בג"ץ 117/23 אלאטרש נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש (30.1.2023)), וזו נדחתה.

3. לאחר שהשתכנע כי מסוכנות העותר לא קהתה, ביום 2.4.2023 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה של כארבעה חודשים נוספים, החל מיום 12.4.2023 ועד ליום 11.8.2023 (להלן: הצו השלישי). ביום 13.4.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השלישי; וביום 30.5.2023, נמחק ערעורו של העותר לאחר שזה סירב להגיע לדיון שנקבע בעניינו.

4. לקראת סופה של תקופת המעצר השלישית, המפקד הצבאי מצא כי עדיין נשקפת מסוכנות מהעותר, לפיכך, הורה על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה של כארבעה חודשים נוספים, מיום 11.8.2023 ועד ליום 10.12.2023 (להלן: הצו הרביעי). ביום 16.8.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו הרביעי; וביום 7.11.2023, לאחר שקבע כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית, דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

5. ביום 30.11.2023, לאחר שהשתכנע כי עדיין נשקפת סכנה מהעותר, הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה נוספת של כחודש וחצי, החל מיום 10.12.2023 ועד ליום 31.1.2024 (להלן: הצו החמישי). ביום 14.12.2023 אישר בית המשפט הצבאי את הצו החמישי; וביום 15.1.2024 דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

6. לאחר שהשתכנע כי מסוכנות העותר עדין לא קהתה, ביום 30.1.2024 הורה המפקד הצבאי על הארכת מעצרו המנהלי לתקופה של כחודשיים וחצי נוספים, החל מיום 31.1.2024 ועד ליום 15.4.2024 (להלן: הצו השישי). ביום 8.2.2024 אישר בית המשפט הצבאי את הצו השישי; וביום 2.4.2024, לאחר שקבע כי לא נפל פגם בהליך הביקורת השיפוטית, דחה בית המשפט הצבאי לערעורים את ערעורו של העותר.

על כך נסבה העתירה דנן.

7. עמדת המשיבים, היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השישי, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

8. לאחר דיון במעמד שני הצדדים, בהסכמת בא כוח העותר עיינו בחומר החסוי ושמענו במעמד צד אחד הסברים מפי גורמי הביטחון. נחה דעתנו כי יש בסיס לאמור בפרפרזה הגלויה בתגובת המשיבים ולפיה "העותר חשוד במעורבות בפעילות טרור צבאית המסכנת את בטחון האיזור; חשוד בקשרים לגורמי חמאס מחוץ לשטח; מעורב בפעילות ארגונית, עצרות והפגנות; ב-21.5.21 לקח חלק פעיל וצילם בתהלוכת תמיכה בחמאס לאור הלחימה ברצועת עזה; ב-9.7.21 השתתף בעצרת מחאה של חמאס לתמיכה בנזאר רמדאן בחברון; ב-1.4.22 לקח חלק בלווית אחמד אטרש שבמהלכה הונפו דגלי חמאס; הינו מסית בפייסבוק; חשוד בקשרים לאמצעי לחימה; וכי חזאם אבו כבאש מסר שהתבקש להעביר לו טלפון סלולרי מבצעי והעותר סירב; לאחר מעצרו התקבל מידע המחזק את המסוכנות הנשקפת משהייתו בשטח".

9. בעקבות שיח ושיג עם גורמי הביטחון, רשמנו לפנינו הצהרת המשיב כי בדעתו להאריך את הצו המנהלי לתקופה נוספת של ארבעה חודשים, אך ככל שלא יתקבל מידע בטחוני שלילי חדש לגבי העותר ולא ישתנו הנסיבות, אין בדעתו להאריך את הצו המנהלי מעבר לכך.

10. בשורה התחתונה אין אפוא מקום להתערב בהחלטת המפקד הצבאי. אשר על כן, העתירה נדחית.

ניתן היום, ‏ו' בניסן התשפ"ד (‏14.4.2024).

העותר משיג בעתירתו על קביעתם של בתי הדין הרבניים, ולפיה הסמכות לדון בנושא המזונות נתונה לבית הדין האזורי. 

עמדת המשיבים היא כי דינה של העתירה להידחות בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית בצו השלישי, הואיל וזה הוצא מטעמי בטחון החלטיים ולאחר שנמצא כי אין דרך אחרת למנוע את הסיכון הגבוה הנשקף מהעותר לביטחון האזור ולשלום הציבור.

העותר מבקש לבטל החלטות אלו ולהורות על פסלות הדיין בן יעקב, וכן להורות על שמיעת הערעור בלא הפקדת ערובה. העותר שב על בקשתו להורות על פסילת הדיינים היושבים בדין בבית הדין הרבני הגדול עם הדיין ז' כהן.

לטענת העותרים, ההחלטה שלא להגיש ערעור על הכרעת הדין בעניינו של המשיב לוקה בחוסר סבירות קיצונית, משלא ניתן משקל ראוי לכלל השיקולים הנוגעים בעניין, לרבות האינטרס הציבורי, שלטון החוק, תכליות דיני העונשין, זכויות נפגעי העבירה ועוד. 

בעתירתו, טוען העותר, בעיקרו של דבר, כי בית הדין הארצי לעבודה קבע קביעות עובדתיות חדשות, שלא התבררו בפני הערכאה הדיונית, ואף סותרות את קביעותיה; כי לא ניתנה לו זכות טיעון – הכוללת הבאת ראיות ועדים בפני בית הדין הארצי – טרם מתן פסק-דינו; וכי לפיכך, נגרם לו עיוות דיון.

העותרת טוענת כי החלטות הוועדה התקבלו בחוסר סמכות, בשרירות ובחוסר סבירות, תוך פגיעה באינטרס ההסתמכות של העותרת.

בעתירה נטען כי המשיב נעדר סמכות להקפיא את לוח התביעות, וכי סמכות זו נתונה ללשכת רישום המקרקעין. כמו כן נטען כי החלטת ההקפאה היא "בלתי סבירה בעליל, מנוגדת לדין [...] מהווה פגיעה ברכושו של אדם שלא כדין"; וכי הבאת נסח מקרקעין מאושר מירדן אינו אפשרי.

דין העתירה להידחות על הסף. כפי שטוענים המשיבים, החוק הרלוונטי לעניין בקשתו של העותר לקבל מעמד והיתר שהייה בישראל הוא חוק הוראת השעה, הקובע "הגבלות על אזרחות וישיבה בישראל של אזרחים או תושבים של מדינות עוינות או של תושבי האזור, ולצידן הסדרים חריגים למתן רישיונות ישיבה או היתרי שהייה בישראל".