בעתירה הנוכחית נטען כי אין מקום להורות על קיום הבחירות במועד שנקבע, שכן לא ניתן לקיים בחירות אישיות, שוות, חשאיות ויחסיות כמצוות סעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965 (להלן: חוק הרשויות המקומיות (בחירות)) וסעיף 2 לחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975.

העותרת טענה כי רק חלק מהוראות החוק אומצו והוחלו על הרשויות באיו"ש, באופן שבו לרשות המים ולקמ"ט מים אין סמכות להטיל קנסות בגין אי-דיווח כפי שהושתו על העותרת. 

נסיבות הגשת העתירה מצערות ביותר, והסוגיה המתעוררת בה בדבר אופן הנצחתו של הבן המנוח קשה וכואבת. ואולם חרף זאת, לא נוכל להושיט לעותר את הסעד המבוקש על ידו.

העלו העותרים שורה של טענות עקרוניות נגד חוקיותה של תקנה 119 המצדיקות לעמדתם קיום דיון מחודש בקשר לשימוש בה.

לעמדת העותר בית הדין הארצי לא נתן משקל לחומרת מעשיו הבלתי חוקיים של המשיב, שהיה בהם כדי למנוע הכרה בזכויותיו כעובד; כי פסק הדין עומד בסתירה לפסק דין אחר שניתן בבית הדין הארצי לעבודה (ע"ע 15868-04-18 כותה נ' מדינת ישראל – משרד המשפטים (7.4.2021) (להלן: עניין כותה)) על פיו במקרים קיצוניים וחריגים ניתן למנוע מתובע לקבל זכויות כעובד בשל חוסר תום לב קיצוני.

העותרות טוענות כי מפרוץ מלחמת "חרבות ברזל" ואף קודם לכן, הן מצויות במצוקה קשה של מחסור בכוח אדם לחקלאות. לטענתן, מצוקה זו מצויה בימים אלה בשיאה, כאשר מצד אחד חל איסור על כניסת עובדים פלסטינים לשטח ישראל, עובדים אשר היוו כוח עבודה עיקרי בפעילותן לפני המלחמה, ומצד שני, פעילותן נמצאת עתה בזמן קריטי שכן מדובר בעיצומה של עונת קטיף ההדרים.

טען העותר כי בשל עיקולים שונים שהוטלו עליו הוא אינו יכול לעשות כל שימוש בחשבון הקנטינה שלו, וכי הדבר גורם לו לקשיים שונים, בשים לב לכך שהכספים בחשבון זה אמורים לסייע לו לצורך מחייתו בכלא. בעתירה נטען כי העיקולים הוטלו על חשבונו בניגוד לדין ובניגוד להחלטות רשם ההוצאה לפועל. 

העותר טוען בתמצית כי "שגתה הוועדה כאשר נתנה בהחלטתה משקל בכורה לשיקולים הצבאיים, "תוך דחיקה של ממש לפינה של כלל השיקולים האזרחיים", כלשונו, וכי מכלול הנתונים לרבות הליך שיקום שעבר ותפקודו בבית הסוהר מצביעים בבירור על כך שהוא זכאי לקיצור עונשו.

התבקשנו להורות על שורה של סעדים בקשר למבנה ולהליכים שננקטו לגביו: להורות למפקד הצבאי לאשר את קליטת הבקשה להיתר בתחום צו איסור בניה; לקבוע כי נפלו פגמים מנהליים בהחלטות הגורמים השונים המצדיקים את ביטולן; לחלופין לקבוע כי שגה המפקד הצבאי שסירב לקלוט את הבקשה להיתר בשים לב למאפייני המבנה; ולקבוע כי שגה המפקד הצבאי עת לא החריג את המבנה מתחום איסור הבניה.

על פי הנטען בעתירה, המשיב 1 מפרסם מעת לעת "רשימת מוסדות המוכרים לצורך זכאות בהנחות בתחבורה הציבורית" (להלן: רשימת המוסדות המוכרים), המפרטת את שמות המוסדות שתלמידיהם זכאים להנחה כאמור. עוד נטען כי העותרת היא מוסד להכשרת עובדי הוראה העונה להגדרת "מוסד" בחוק זכויות הסטודנט.