לא מצאנו ממש בערעור. למערער עבר פלילי מכביד ביותר, וניתן לומר כי תורתו-אומנותו בפריצות לבתים ובמעשי שוד אגב כך. על המערער הושתו תקופות מאסר ממושכות שבמצטבר מגיעות ליותר מ-14 שנות מאסר ובעת ביצוע העבירות נושא ערעור זה, עמדו לחובתו שני מאסרים מותנים.

חוזר המערער על טענותיו בבקשת הפסלות נושא ההליך. בתוך כך נטען, בעיקרם של דברים, כי המותב הביע את עמדתו בנוגע לאמינות המערכת שתיעדה את העבירה שבה הואשם המערער, באופן שמלמד על היעדר יכולתו ליתן הכרעה אובייקטיבית בעניינו של האחרון, ועל הצורך בהעברת הדיון במקרה דנן לפני מותב אחר.

המדינה טוענת בערעורה להארכה משמעותית של עונש המאסר לריצוי בפועל אשר הושת על המשיב.

יש לקבל את ערעור המדינה, וכפועל יוצא לדחות את ערעורו של נאשם 2.

מצאנו להפחית את עונש המאסר בפועל שנגזר על חדד בשלושה חודשים ולהעמידו על 15 חודשי מאסר, תוך השוואתו לעונש המאסר בפועל שנגזר על גוהר. זאת בשים לב לעקרון אחידות הענישה.

נטען, בעיקרם של דברים, כי בשים לב לכך שהמערער הוא האחראי על בית העסק, משמעות חשיפת המותב לעבר הפלילי של בית העסק שקולה לחשיפתו לעבר הפלילי של המערער. 

על רכיב המאסר בפועל נסב הערעור שלפנינו. המערערים הדגישו, בין היתר, את המלצות שירות המבחן, את תנאי המאסר הקשים בהם הם נמצאים, את גילם הצעיר, את חרטתם הכנה, ואת שיקולי השיקום וחוסר התוחלת בכך שירצו עונש מאסר בפועל.

המערער חוזר על טענותיו בבקשות הפסלות וסבור כי החלטתו של המותב מיום 5.5.2024, בצירוף החלטות נוספות מחודשים אוקטובר-נובמבר 2023 וכן מחודש ינואר 2024, מקימות חשש ממשי למשוא פנים ומעידות על נעילת דעתו של המותב בעניינו.

לטענת המערער, בית המשפט המחוזי שגה והחמיר יתר על המידה בעונש שנגזר עליו. נטען כי מתחם העונש ההולם שנקבע בעניינו חורג לחומרה ממתחמי ענישה אשר נקבעו במקרים דומים ואף לא מתחשב כראוי במכלול נסיבות ביצוע העבירה.

לטענת המערער, בית המשפט המחוזי שגה בקובעו כי מתחם העונש ההולם הוא בין 27 ל-50 חודשי מאסר בפועל, שכן, מתחם זה אינו עולה בקנה אחד עם מדיניות הענישה הנוהגת.