בערעור נטען, בין היתר, כי עונש המאסר בפועל שהושת על המשיב אינו הולם את מעשיו, וחורג במידה ניכרת ממדיניות הענישה הנוהגת; כי על אף שבית המשפט הדגיש את חומרת מעשיו של המשיב ואת מסוכנותו הרבה – לא ניתן לכך משקל ראוי במסגרת גזירת העונש.

שני המערערים מבקשים הקלה בעונשם. המערער 1 טוען כי במסגרת גזר הדין לא ניתן משקל מספק לכך שהיה הראשון להודות במעשים מבין בני החבורה.

המערער 2 מלין על כך שבגזר הדין ישנה אי-בהירות ביחס למתחם הענישה שנקבע וטוען כי ההחלטה להעמיד את עונשו בחלקו האמצעי של מתחם הענישה אינה מנומקת כנדרש.

אין מקום להתערבות בקביעות העובדתיות של בית משפט קמא, ונזכיר כי בסופו של יום, זוכה המערער מן העבירות מחמת אי-שפיות הדעת.

המערערים מוסיפים ומבהירים כי הגישו את בקשת הפסלות בעקבות "גילוי דעתו" של המותב ביחס להליך, וכן עקב העובדה שהמותב נעדר סמכות לדון בעניינם לאחר שהליך הבקשה לצו הועבר לשופט אחר. 

ביקש המערער כי המותב יפסול עצמו מלדון בהליך בטענה כי המותב "לא אובייקטיבי", שכן לדבריו, זוהי הפעם השלישית שבה הוא דוחה את בקשותיו.

לטענת המערער, נסיבותיו האישיות המיוחדות וכן נסיבות תיקון כתב-האישום כפועל יוצא מקשיים ראייתיים, אשר נוגעים לחיפוש שבוצע ברכב, מצדיקות הפחתה בעונש המאסר שנגזר עליו. מנגד, המדינה סומכת את ידיה על גזר דינו של בית המשפט המחוזי. 

בערעורו מלין המערער על כך שהמותב לא פעל בהתאם להסכמתם הדיונית של הצדדים בנוגע לפיצול הדיון, ולגישתו התנהלות המותב "מסגירה במובהק שעמדת[ו] בעניין גזר דינו של [המערער] נעולה ובלתי ניתנת לשינוי".

חולק המערער על נימוקי החלטת המותב מיום 21.1.2023, וטוען כי הדין אינו מכיר בעילת פסלות המבוססת על עומס ביומנו של המותב. כמו כן מציין המערער כי ההחלטה האמורה ניתנה יום לפני המועד האחרון שנקבע להגשת תגובתו לבקשת המשיבה, ולגישתו יש טעם לפגם בכך שהמותב נעתר לבקשת הפסלות של המשיבה מבלי להמתין לקבלת תגובתו.

ערעור זה, כמו הערעור הראשון, מכוון כולו כלפי החלטות דיוניות שנתן המותב.  בערעור דנן ציטט המערער מפסק הדין בערעור הראשון שם הובהר כי הדרך להשיג על החלטות דיוניות היא בהליכי ערעור מתאימים ולא בהליך פסלות שופט. 

לטענת המערער, הדברים שנאמרו לבתו גרמו לנאשם באותו הליך "לבוא בטענות כלפי משרדו". המערער מלין על כך שהמותב נדרש לבקשת הפסלות רק כשלושה חודשים לאחר הגשתה, וטוען כי ההסבר לכך הוא שהמותב "לקח לעצמו זמן רב כדי לקושש טענות שונות וזאת כדי להימנע לחלוטין מהטענה שהועלתה כאמור בבקשה".