בערעורו, שב המערער על עיקרי טענותיו בהליך קמא. בתוך כך, נטען כי בעת ביצוע המעשים היה המערער כבן 18, ונסיבות חייו היו מורכבות; מאז ריצה המערער את עונשו, לקח אחריות על מעשיו, עבר שיקום ארוך, והצליח להקים משפחה ולחזור למוטב.

שב המערער על טענותיו כי האיחור בהגשת ערעורו נבע בשל טעות אנוש בתום לב של בא-כוחו אשר סבל מכאבים עזים בשל מצבו הרפואי, וכי הן המשיבה והן בית המשפט ידעו על כוונתו להגיש ערעור, כך שלא נפגעה ציפייתו של מי מהמעורבים בהליך.

עומדת המערערת על הטענה כי אירועי הדיון מיום 18.7.2022 מעידים שהמותב מנהל את ההליך באופן שאינו ניטרלי. זאת, בפרט בכך ש"ביק[ש] מהמשיבה בצורה עקיפה להגיש ראיות תביעה נוספות" שהמשיבה לא גילתה כוונה להגישן, ובכך שנתן החלטה החורגת באופן משמעותי מסדרי הדין "כדי להיטיב עם מצבה של המשיבה בתיק".

טוענים המערערים כי ההחלטות מיום 23.5.2022 ומיום 11.7.2022 מעידות על "נעילת" דעתו של המותב "קודם להשמעת הטיעונים וקודם לשמיעת העדים". המערערים משיגים על הקביעה לפיה הבקשה לביטול הצו לא כללה טענת שיהוי, והם עומדים על טענתם לפיה הגישו את בקשת הפסלות בהזדמנות הראשונה.

חוזר המערער על טענותיו ומדגיש כי "בשים לב לחלוף זמן מועט" בין גזר הדין בהליך הקודם לבין ההליך הנוכחי, קם חשש ממשי למשוא פנים.

לטענת המערער, בית המשפט המחוזי החמיר בגזירת עונשו יתר על המידה, מאחר שלא התחשב בכך שטרם הרפורמה בעבירות ההמתה, לשיטתו היה מורשע בגין מעשיו בעבירת הריגה, והיה נגזר עליו עונש נמוך משמעותית מזה שנגזר עליו כעת.

לטענת בא כוח המערערים, בית המשפט המחוזי שגה עת החמיר בעונשם ולא העמידו על הרף התחתון של מתחם הענישה המוסכם. נטען, כי הענישה הנוהגת במקרים דומים ואף חמורים יותר, נעה בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות ועד 24 חודשי מאסר בפועל, ומכאן שיש להקל בעונשם.

המדינה מערערת על קולת העונש שהוטל על המשיב. לטענת המדינה שגה בית המשפט המחוזי בכך שקבע מתחם ענישה נמוך מידי שאינו עומד בהלימה למעשיו החמורים של המשיב. 

נטען כי יש להורות על קיצור תקופת עונש המאסר בפועל, כך שהמערער יוכל לרצותה בעבודות שירות.

המערער טוען כי יש ליתן משקל לזיכויו מהעבירה לפי פקודת פשיטת הרגל כאשר ההרשעה החלופית היא בעבירה שעונשה המירבי נמוך יותר. עוד נטען כי בקביעת מתחם הענישה נסמך בית משפט קמא על תקדימים בעבירות חמורות לאין שיעור מן העבירות שבהן הורשע המערער.