בבקשה נטען, בעיקרו של דבר, כי נפלו שגגות עובדתיות בפסק דינו של בית המשפט המחוזי; כי תפקידם של כללי הפרוצדורה לשרת את המשפט המהותי; וכי בנסיבות שנוצרו, נגרם למבקשת עיוות דין.

המבקש משיג על החלטתו של בית המשפט המחוזי בבקשה לעיכוב ביצוע של החלטה שניתנה בבית המשפט לענייני משפחה. בית משפט זה קבע לא אחת כי יש לגלות ריסון רב בקבלת בקשות מסוג זה, כך שהדבר ייעשה רק לשם מניעת עוול או נזק בלתי הפיך לבעל דין.

לטענת המבקשת, בפסק הדין לא ניתן משקל ראוי לכך שהחלטתה של רשמת בית המשפט המחוזי שקבעה את המועד החדש להגשת ערעור התקבלה רק בשעת ערב מאוחרת, יום לפני צאתו של בא-כוחה לחופשתו. כל זאת, חרף הודעתו על החופשה המתוכננת מבעוד מועד לבית המשפט במסגרת בקשת הארכה השנייה. בנסיבות אלו, כך על פי הנטען, נפגעה יכולתה המעשית של המבקשת להגיש את הערעור.

המבקשת טוענת כי משעה שניתן פסק הדין בערעור בטקסס, הותרת הקטינות בישראל אסורה לפי אמנת האג, אף על פי שבשעתו הביא אותן המשיב כדין לישראל.

בגדרה טוענת המבקשת, בין היתר, כי לא היה מקום לבטל את רכיב "דמי הטיפול" שנפסק לטובתה נוסף על סכום המזונות; כי בשל התנהלות דיונית חסרת תום לב של המשיב בערכאה הדיונית, שגה בית המשפט המחוזי כשהתערב בממצאי עובדה שקבע בית המשפט לענייני משפחה בנוגע להכנסות הצדדים; וכי שגה בית המשפט המחוזי כשקבע כי המזונות הקבועים יחולו באופן רטרואקטיבי, לא כל שכן החל ממועד הגשת התביעה.

החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בגדרה אושר הסכם המכר, ניתנה עוד ביום 28.4.2022. עיקר טענותיה של המבקשת בבקשה שלפניי מתייחסות להחלטה זו, עליה לא השיגה המבקשת, ולפיכך ההחלטה הפכה לחלוטה, ואין מקום להידרש במסגרת הבקשה שלפניי לטענות אלה.

המבקשת טוענת, בעיקרו של דבר, כי החלטת בית המשפט לענייני משפחה איננה מנומקת דיה, בשים לב לכך שלא התקיים דיון בעניין המזונות הזמניים, ובכלל זה לא נבחנו צרכי הקטינים, גובה הכנסות הצדדים ויחס הנשיאה בנטל המזונות הנגזר מכך. לטענתה, מן האמור נובע כי יש לבטל את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, שאישר כאמור את החלטת בית המשפט לענייני משפחה.

טוענים המבקשים, בעיקרו של דבר, כי הצהרה על כל נכס בנפרד ככזה השייך לרכוש המשותף של בני הזוג היא בגדר עילה נפרדת; וכי בעת הגשת התביעה הראשונה, תמונת הזכויות בבניין לא הייתה ברורה. המבקשים מדגישים כי אילולא תיעתר בקשתם ייגרם להם עיוות דין, משום שהמשיב יזכה ברכוש שאינו שייך לו; וכן כי הכלל הוא שתביעה לא תסולק על הסף אלא במקרים חריגים שהמקרה שלפנינו אינו בא בגדרם.

לטענת המבקש, במקרה דנן מתקיימים טעמים מיוחדים שהצדיקו את קבלת הבקשה לארכה, ביניהם: לא נפגע כל אינטרס הסתמכות של המשיבה ואף יש לראות וויתור מטעמה על הטענה משהמשיבה לא טענה לאיחור בהגשת הערעור במסגרת תגובתה לבקשת המבקש לפטור מתשלום אגרה ומערבון והגישה את בקשתה לסילוק הערעור מחמת האיחור בהגשתו רק בעקבות החלטת בית המשפט המחוזי מיום 21.11.2021 שהציפה עניין זה; מדובר בערעור בזכות שהוגש באיחור של 15 ימים שהוא מועד קצר ביותר ביחס למשך ההליכים שמנהלים הצדדים בקשר לעיזבון המנוחה; סיכויי הערעור טובים.

קבלת הערעור במובן של ביטול תוצאות פסק-הדין (לרבות החיוב בהוצאות) כך שהחלטת בית המשפט לענייני משפחה תיוותר על כנה. לטענת המבקש, בית המשפט המחוזי התערב באופן חריג בהחלטת הערכאה הדיונית באופן שלא התיר לה אפילו לשאול את המומחה שמונה על ידה, מה היא עמדתו בשאלה השנויה במחלוקת בין הצדדים.