המבקשות טוענות כי בנימוקי פסק דינו של בית המשפט המחוזי נפלו טעויות משפטיות מהותיות וכי פסק הדין הופך את ההלכה הפסוקה בנושא. נטען כי לפי ההלכה הקיימת נכס חיצוני שנשמר בנפרד לאורך חיי בני הזוג לא יהיה שייך לטוען לשיתוף אלא אם הוכח על ידו שיש נסיבות המצדיקות זאת.

האם טוענת כי נודע לה שביצוע ההחלטה אמור להתרחש היום בשעה 13:00, וכי יש לעכב אותו. נטען כי הקטין לא נשמע בהליך, בניגוד לזכותו להישמע; כי נפלו שגיאות עובדתיות שונות בקביעות של בית המשפט לענייני משפחה; כי אין להעניש הורים בדרך של הוצאת הקטין מחזקתם; וכי מאזן הנוחות מחייב להימנע מצעד שעלול להשפיע לרעה על הקטין.

עסקינן בהחלטות שעניינן הסדרי משמורת, שהות וקביעת מקום מגורים אשר נקבעו לאור נסיבותיהם הספציפיות של בעלי הדין המצויים בסכסוך גירושין ושל ילדם הקטין.

המבקשת טוענת כי עילת התביעה קמה עם עריכת הסכם המתנה ולכל המאוחר עם רישום הצוואה, וכי קביעותיהן של הערכאות הקודמות בשאלת ההתיישנות מרחיבות "מעל ומעבר" את החריגים בסוגיה זו ושגויות לגופן, כל אחת מטעמים אחרים. 

עיון בבקשה דנן מעלה כי חרף ניסיונה של המבקשת לשוות לבקשתה נופך עקרוני, אין בהחלטותיהן של הערכאות קמא כדי לעורר כל שאלה משפטית עקרונית בעלת השלכות רוחב החורגת מעניינם הפרטני המובהק של הצדדים, ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, לזכות לבירור במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול רביעי".

המבקש סבור כי יש להורות על עיכוב ביצוע פסק הדין השני. לשיטתו, בית המשפט המחוזי לא שקל כדבעי את הנזק אשר עלול להיגרם לקטין: שינוי מקום מגוריו, הדורש מטבעו תהליכי התאקלמות ויצירת קשרים חברתיים – נושא עמו השלכות כבדות על נפשו; ואם בסופו של דבר יתקבל הערעור – הרי שיצטרך לעבור טלטלה נוספת.

המבקשים מבקשים לקבל רשות מיוחדת לערער על פסק הדין קמא בטענה כי הוא גרם להם ולאמם המנוחה עיוות דין. טענה זו עומדת על שני נדבכים חלופיים. המבקשים טוענים, כי בית המשפט המחוזי ביטל "כלאחר יד" ממצאי אמת אשר נקבעו לטובתם ולטובת המנוחה בפסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה בהתבסס על התרשמות ישירה מעדים ומראיות אחרות. 

טוענת המבקשת, בעיקרם של דברים, כי הערכאות הקודמות התעלמו מההגבלות הכלכליות שחלות עליה, וכי אין באפשרותה לקיים את פסק הדין בלי להפר את הסדר חדלות הפירעון שנקבע לה. עוד משיגה המבקשת על קביעות שונות בפסקי הדין, למשל בעניין הפרת הסדרי השהות, ושבה על טענתה כי האפוטרופוס לדין מוטה לטובת המשיב. 

בבקשות רשות הערעור שלפניי מבקשות כי אתיר למבקשים, הבעל והאישה (באמצעות אפוטרופוס), לערער על פסק הדין קמא.

טוען המבקש כי עניינו מעורר שאלה עקרונית בדבר החובה לצרף חברות משפחתיות כצד להליך המתנהל בבית המשפט לענייני משפחה, במסגרת דיון בזכויות רכושיות של בעלי דין המחזיקים במניותיהן של אותן חברות, ובדבר סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה להכריע בעניינן של אותן חברות כאשר אלו לא צורפו כצד להליך.