שב המבקש, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלה בערכאות הקודמות. המבקש טוען, כי הטיסות אליהן הוא מבקש לצרף את ילדיו אינן בגדר פעילות "אקסטרים" כפי שסברו הערכאות הקודמות שכן מטוסו כלל אינו יכול לבצע טיסה אווירובטית. 

טוען המבקש כי שגה בית המשפט בקביעתו שלא הוכח פגם בהסכם המתנה או בכשירותה של המנוחה בעת עריכתו, וכן בקביעותיו בנוגע למהימנות העדים בבית המשפט לענייני משפחה. לטענת המבקש, פסק הדין גורם לו עיוות דין חמור.

טוענת המבקשת, בעיקרם של דברים, שהיה על בית המשפט לענייני משפחה, כמו גם על בית המשפט המחוזי, לקיים דיון לגופם של דברים ולברר את רצון המנוחה. לדברי המבקשת, שגה בית המשפט לענייני משפחה בשימוש שעשה בסעיף 72 ובהכרעתו בניגוד לעקרון העל בדיני הירושה. 

בבקשה שבפני שבה המבקשת וטוענת כנגד מתן הכרעה שיפוטית בעניין, ובין השאר גורסת כי "אין זה מתפקידו של בית המשפט לחנך את הציבור". עוד היא סבורה כי אין לומר שהמלצתו הכללית של משרד הבריאות עולה כדי הנחיה מחייבת ביחס לקטינות.

חוזר בא-כוח המבקש ומפרט את הסיבות שהביאו לאיחור בהגשת הערעור. לטענת בא-כוח המבקש אלו לא נגרמו מתוך זלזול במועדים הקבועים בדין אלא משום שלא עלה בידיו, לאחר שקיבל את ייצוג המבקש, לברר את המועד בו צפתה עוה"ד אלדן בפסק-הדין ואלו המבקש, שהוא אדם מבוגר הסובל מבעיות בריאות, מסר לו רק כי קיבל את פסק הדין כ"שלושה שבועות" לאחר שניתן.

המבקש טוען, בין היתר, כי בית המשפט המחוזי שגה בקביעתו כי קיים מעשה בית דין בכל הנוגע לסוגיה של תשלום עבור בניית הנכסים. בהקשר זה טוען המבקש כי משיכת התביעות אינה חוסמת אפשרות לתביעה כספית בגין עלויות הבנייה, ומטעים כי ביום 6.2.2019 הוסכם על מחיקת התביעות ולא על דחייתן, כך שלא נוצר מעשה בית דין. 

פסקי הדין קמא נטועים בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינם מעוררים שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

ההכרעות קמא נטועות בעובדותיו הפרטיקולריות של המקרה ואינן מעוררות שום שאלה משפטית עקרונית אשר חורגת מעניינם הפרטני של בעלי הדין ואשר ראוי לה, לפי טיבה ומהותה, להתברר במסגרת בקשת רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

הבקשה מעלה לדיון שאלה משפטית אחת בלבד, שעניינה גבולות החסינות השיפוטית מפני תובענות נזיקין, הקבועה בסעיף 8 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] (להלן: פקודת הנזיקין). חסינות זו מעוגנת בלשון ברורה של חיקוק, וכבר נקבע לגביה כי מדובר בחסינות מהותית ומוחלטת אשר מעמידה מחסום גם בפני תובענות נגד המדינה המושתתות על תורת האחריות השילוחית.

שב המבקש, בעיקרו של דבר על הטענות שהעלה בערכאות הקודמות. המבקש שב ומאשר כי אין בידיו כל צוואה של מי מהוריו, או העתק של צוואה שכזו, ואף אינו טוען כי ראה מעולם צוואה שערכו מי מהוריו לטובתו. לטענתו, בשנת 2008, בעת ביקורו בישראל, מסרה לו אמו כי היא ואביו ערכו צוואה לטובתו ו"כי לאחר אריכות ימיהם ושנותיהם של שני הוריו עליו לוודא שישנה צוואה מופקדת ולפעול על פיה ואף הפצירה בו לעשות כן".