אשר לטענת המבקש בדבר תחולתו של החוק להסדר התדיינות על תביעת המשיבה לאפוטרופסות, הרי שאין מקום להיעתר לה בנסיבות בהן טענה זו נדחתה במסגרת החלטה אחרת עליה לא השיג המבקש, וכן בהתחשב בכך שבין הצדדים כבר התקיימה פגישה ביחידת הסיוע. בנסיבות אלה ממילא לא מתעוררת כל שאלה עקרונית המצדיקה מתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי".

לטענת המבקש ההחלטה הזמנית שניתנה משנה את המצב הקיים, עלולה לטלטל את עולמם של הקטינים ולגרום להם לנזק בלתי הפיך. לגישתו, יש להורות על הותרת הקטינים במסגרת החינוך המוכרת והידועה עד למתן הכרעה סופית בהליך, בפרט בהתחשב בכך שההחלטה הזמנית להעברתם עשויה להשתנות. 

טוענת כי בית הדין הרבני הגדול פעל בסמכות ביחס לנכס, הרשום על שמם של בני הזוג בלבד, ומזכירה כי בית הדין נהג משנה זהירות עם זכויותיה של המשיבה ודאג להגן עליהן חרף כך שעניינה שלה אכן לא היה בסמכותו.

טענותיה העיקריות של המבקשת הן כי "כאשר בוחנים את העובדות בתיק זה ברור כשמש שהמנוחה ביקשה להנחיל את רכושה ל- נ.ל וזאת בהנחה כי המנוח ימות בטרם פטירתה של המנוחה", וכי שתיקתה של המנוחה בצוואתה "לא יכולה להתפרש כאמירה כי המנוחה ביקשה להעניק את כל רכושה למדינה אם תחיה אחרי בעלה המנוח".

בבקשה, אשר נטען כי היא מעוררת שאלה עקרונית, נטען ללחצים פסולים שהופעלו מצד המשיבה על עורכי התסקירים וכן למניפולציות שונות שהופנו כלפי רופאים שחיוו דעתם ביחס לילדה הגדולה של בני הזוג.

המדינה משיגה בבקשתה על קביעת בית המשפט המחוזי שלפיה ככל שתדחנה טענות הסף שהעלתה, תיוותר החלטת בית המשפט לענייני משפחה על כנה בכל הנוגע לכניסת הקטינה לישראל.

המבקשים שבים וטוענים כי כתב התביעה לא נמסר להם כלל, וכי שגה בית משפט קמא עת קיבל את עדותו של השליח, ומנגד דחה את עדויות העדים מטעם המבקשים. עוד נטען, בין היתר, כי כתב התביעה שהגישה המשיבה נגד המבקשים הינו חסר "כל בסיס או יסוד משפטי", וכי בית המשפט לענייני משפחה, אשר כבר דן בעבר בענייניהם של הצדדים, הושפע מ"הדעה השלילית" בה הוא אוחז לגבי המבקשים.

לפי איזו מן החלופות יש לדון בהתרת נישואיהם של בני זוג, אזרחי ישראל ותושביה שאינם בני אותה עדה דתית, שנישאו בנישואים אזרחיים בחו"ל.

לטענת המבקשת, בית המשפט לענייני משפחה לא העניק את המשקל הראוי לראיות שהוצגו לפניו, שמהן עולה – כך המבקשת – כי במועד עריכת הצוואה הייתה המנוחה בעלת כשירות לעשות כן; וכי לא הייתה למבקשת מעורבות בעריכתה של הצוואה.

טענות המבקש – שאינו מיוצג – מכוונות בעיקרו של דבר לקביעות עובדתיות שקבעו הערכאות הקודמות. בנוסף, מבוקש כי יבוטלו הסעדים שנקבעו על ידי הערכאות הקודמות שבמסגרתם חויב המבקש לשלם כספים למשיבים, אשר שימשו כאפוטרופוסים של המנוחה; וכן מבוקש כי המשיבים יחויבו בהוצאות לטובת המבקש בגין ההליכים המשפטיים שניהלו הצדדים.