מורה דרך ביחסי הממון בין בני זוג

לתוכן העניינים המלא של הספר... לחץ/י  כאן

חוק יחסי ממון כולל שני הסדרים מרכזיים וחלופיים, בכל הנוגע לאיזון המשאבים והיחסים הממוניים בין בני הזוג:

ההסדר הראשון מופיע בסעיפים 2-1 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תחת הכותרת "הסדר מוסכם", והוא עוסק במקרים בהם בני הזוג עורכים הסכם המסדיר את יחסי הממון ביניהם.

ההסדר השני מופיע בסעיפים 10-3 לחוק יחסי ממון בין בני זוג, תחת הכותרת "הסדר איזון המשאבים", והוא עוסק במקרים שבהם בני הזוג לא ערכו הסכם ממון - ואם עשו, כל עוד לא קבעו בהסכם אחרת - שאז רואים את בני הזוג כמסכימים להסדר הדיספוזיטיבי הקבוע בחוק.

אנו נצביע ב"מורה הדרך" אף על כך שיש והסכם ממון טומן בחובו חשש מובנה לקיפוח זכויותיו של אחד מבני הזוג. דרישת המחוקק שהסכם כזה יאושר על-ידי הערכאה המוסמכת כתנאי לתוקפו נועדה לוודא שבן הזוג שמוותר במסגרת ההסכם על זכויות המוענקות לו בהסדר הדיספוזיטיבי הקבוע בחוק עושה כן בהסכמה חופשית וללא השפעה בלתי-הוגנת מצד בן הזוג השני.

"מורה הדרך" עוסק בנושאים רבים המעסיקים יום-יום את בית-המשפט לענייני משפחה ובית-הדין הרבני. לדוגמא: ידוע/ה בציבור; התחרות בין הסכם ממון הכולל התחייבות להעברת זכויות בנכס למי מבני הזוג לבין עיקול שהוטל בשלב מאוחר יותר; מה ייחודו של "הסכם ממון" בהשוואה להסכם רגיל בין בני-זוג?; כיצד נדע כי הסכם שנכרת בין בני זוג הינו הסכם ממון ואם לאו?; מהם המקרים, אשר יצדיקו סטיה מאיזון המשאבים השוויוני הקבוע בחוק יחסי ממון?; אימתי תהיה הצדקה ליתן תוקף להסכם ממון שנכרת בין בני זוג על-אף שלא הובא לאישורו של בית-המשפט?; הכללתו של נכס חיצוני במסת הנכסים בני האיזון - אימתי?; כיצד באה לידי ביטוי כוונת שיתוף בנכס חיצוני? ועל מי רובץ נטל ההוכחה?; מה הדין באשר לחובות שנוצרו במהלך החיים המשותפים? 

"מורה הדרך" מסביר בשפה קלה ופשוטה כיצד יש לפרש את חוק יחסי ממון בין בני זוג, התשל"ג-1973 הן מעיני בית-המשפט לענייני משפחה והן מעיני בית-הדין הרבני.

מבין נושאי "מורה הדרך" (חלקי):

הסכם ממון; אישור ואימות; תחולת הסדר איזון המשאבים; העדר תוצאות במשך הנישואין; הזכות לאיזון בפקיעת הנישואין; הקדמת המועד לאיזון המשאבים; מימון הזכות לאיזון; מכירת דירת מגורים של בני הזוג; הרחבת בסיס האיזון; ראיות; אמצעים לשמירת זכויות; נכס חיצוני ועוד נושאים רבים אחרים.