ספרים משפטיים אזרחי ופרוצידורה
"סיכומים בתום ההליך השיפוטי" בעין תקנות...
אוגדנית חקיקה "סדר דין אזרחי"
אכיפת פסקי-חוץ - מבט עיוני ומעשי
אמנות הליטיגציה בעין המעשה, סדרי דין...
ביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, שנתן תוקף...
דוגמאות כתבי טענות על-פי תקנות סדר הדין...
דיני ה"שיהוי" במשפט האזרחי והפלילי...
דיני הפצה - הפצה בלעדית - דין ופסיקה
דיני עיקולים - הלכה ומעשה בעידן סדרי...
הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים בהליך...
המצאות של כתבי בית-דין בעין תקנות סדר...
הפקדת ערובה להוצאות (בעין תקנה 157...
הפרשנות לחוק ההתיישנות
הפרשנות לחוק עוולות מסחריות
הקודקס המקיף לשאלות ותשובות במשפט האזרחי
זכות הקיזוז במשפט האזרחי
חובת ההנמקה במשפט הישראלי
חובת הסודיות בעין המשפט הישראלי מכוח...
חקירה ראשית, נגדית וחוזרת
יחסי שולח שלוח במשפט הישראלי
מוסד האמונאות במשפט הישראלי - מבט עיוני...
מורה דרך לתביעות "ספאם" (עילות תביעה -...
מחיקה ודחיה על-הסף (עילות, הלכה פסוקה...
מעשה בית דין - השתק עילה והשתק פלוגתא...
מתן חשבונות - מבט עיוני ומעשי
נטלים וחזקות - דין ומהות
ניגוד עניינים בראי ההליך האזרחי והפלילי
סדר דין מקוצר בעין המשפט הישראלי
סדר הדין האזרחי - הלכה ומעשה (מהדורת...
סעדים זמניים במשפט הישראלי בעין תקנות...
עדות מפי השמועה בראי ההליך האזרחי...
עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (בהתאם לתקנות...
עיקרון "תום-הלב" במשפט הישראלי (דין,...
ערכאת הערעור - דין, הלכה ומעשה
פטור מתשלום אגרה בערכאות השונות - דין,...
פקודת בזיון בית-משפט (אכיפת פסקי-דין,...
ריבית, הצמדה, שערוך - דין, הלכה ומעשה
שימוש לרעה בהליכי בית-משפט - מבט עיוני...
שכר-טרחת עורך-דין ביחסי עורך-דין-לקוח...
תביעות שונות בעילת "עשיית עושר ולא...
איכות הסביבה
איכות הסביבה - תיאוריה ומעשה
אינטרנט ותקשורת
תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות...
אתיקה מקצועית
דיני אתיקה מקצועית לעורכי-דין - הלכה...
עורכי-דין - הקוד האתי (דיני האתיקה -...
בוררות
מוסד הבוררות במשפט הישראלי - דין, הלכה...
פסק בוררות (כולל תיקון התשס"ט)
ביטוח
ביטוח תאונות תלמידים - הלכה למעשה
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 - ...
נזקי מים (נזקי רטיבות, הצפות, שיטפונות...
תביעות שיבוב, החזרה, השבה ושיפוי במשפט...
בנקאות ושטרות
דיני העיכבון במשפט הישראלי (מיטלטלין,...
דיני הערבות בעין המשפט הישראלי - הדין,...
הערבות הבנקאית והאשראי הדוקומנטרי -מבט...
הפרשנות לחוק המשכון - דין ומהות
הפרשנות לחוק שיקים ללא כיסוי - הלכה...
התניית שירות בשירות בראי חוק הבנקאות...
חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (המהפיכה...
יחסי יועץ משכנתאות והלקוח (המשכנתה,...
פקודת השטרות בראי ההליך האזרחי - הלכה...
בעלי תפקיד/נאמנויות
בעלי תפקידים מטעם בית-המשפט
יחסי נאמנות במשפט הישראלי-דין הלכה...
גביה
פקודת המיסים (גביה) - דין, הלכה ומעשה
גרפולוגיה
בדיקה והשוואת כתבי יד - גרפולוגיה...
דיני צבא
שירות הביטחון הכללי בישראל (תפקידים,...
הגבלים עסקיים
הגבלים עסקיים במשפט הישראלי מבט עיוני...
הגנת הפרטיות
הפרשנות לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ...
חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - דין,...
הוצאה לפועל
דוגמאות כתבי טענות בהוצאה לפועל
הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף
הפטר לחייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל ...
טענת "פרעתי" בראי חוק ההוצאה לפועל
כונס נכסים בחוק ההוצאה לפועל
מורה דרך לקבלת הפטר בהליכי פשיטת רגל...
מורה דרך להליכי הוצאה לפועל
ספרונית חקיקה "הוצאה לפועל"
שאלות ותשובות בהוצאה לפועל - סוגיות...
הרצאות מוקלטות
צוואות הדדיות (הרצאה מוקלטת) // שלומי...
חברות/תאגידים
דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - דין...
דיני תאגידים-חברות, תביעה נגזרת והגנה...
המדריך המקיף לחוק החברות, התשנ"ט-1999
המפרק בדיני חברות - דין ומהות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני העמותות במשפט הישראלי
התביעה הנגזרת בראי חוק החברות
כונס נכסים בראי חוק החברות
עילות לפירוק חברה על-ידי בית-המשפט
שותפויות שותפות רשומה, שותפות...
חדלות פירעון
ביטול הענקה (של נכסי מקרקעין ואחרים)...
דיני הפטר ושיקום כלכלי של יחיד בעין חוק...
הוכחת חוב בראי הליך פשיטת רגל
המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל
הנאמן בפשיטת רגל - זכויותיו, חובותיו...
הסדרי נושים (בהליכי פשיטת רגל, כינוס...
הקודקס המקיף לדיני חילוט, תפיסה וכינוס...
חדלות פירעון ושיקום כלכלי - שאלות...
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,...
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,...
כינוס נכסים ותפיסת נכסים בעין חוק חדלות...
מורה דרך לקבלת הפטר בפשיטת רגל
ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב...
מנהל מיוחד בדיני חברות ובפקודת פשיטת...
ספרונית פשיטת רגל
שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)
חוזים
ביטול חוזה בשל פגמים בכריתתו - דין ומהות
דוגמאות הסכמים וחוזים
דיני העקיבה במשפט הישראלי - דין, הלכה...
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל), דין...
דיני סיכול ופטור מחוזה במשפט הישראלי
החוזה האחיד - מבט עיוני ומעשי
המחאת זכות או חבות (חוק המחאת חיובים,...
הפרשנות לחוק החוזים (חלק כללי),...
הקודקס המקיף לדיני המכר במדינת ישראל
תרופות בדיני חוזים - הלכה ומעשה
חינוך
קודקס דיני החינוך המקיף של מדינת ישראל...
יפוי-כוח מתמשך
מורה דרך לעריכת יפוי-כוח מתמשך
מינהלי
דיני הכניסה לישראל - מבט עיוני ומעשי
הקודקס המקיף לעניינים מינהליים - תקיפה...
סדרי הדין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין...
קודקס דיני הביקורת, הבקרה, הציות...
מיסוי מקרקעין
אוגדנית מיסים
ועדות ערר על-פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח...
מיסוי מקרקעין - דין, הלכה ומעשה
מכרזים
דיני מכרזים - הלכה ומעשה
ממשלה/בחירות
הבחירות לכנסת ונגזרותיהם - דינים והלכות
מע"מ ומס הכנסה
עבירות מע"מ ומס הכנסה
מקרקעין
היטל השבחה - דין, הלכה ומעשה ...
מבט משפטי ומעשי על "דיני השומרים" בעין...
"דמי שימוש" בענייני מקרקעין - עילות...
"קבוצות רכישה" בישראל - מבט עיוני ומעשי
בתים משותפים - נכסי דלא ניידי
גבולות התערבות שיפוטית בחוזה אחיד-קבלני
דוגמאות כתבי טענות בענייני מקרקעין
דיני הפקעת מקרקעין - דין ופסיקה
דיני הפקעת מקרקעין במשפט הישראלי -...
דיני זכויות בניה בישראל
דיני חלוקת מקרקעין (איחוד וחלוקה -...
דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין
הבית המשותף
הדיור הציבורי במשפט הישראלי - הדין,...
החוזה הפאושלי
הליכי מימוש נכסים (מקרקעין, מיטלטלין,...
המדריך המקיף והשלם למכירת ורכישת נכסי...
הערות אזהרה - נכסי דלא ניידי
הערות אזהרה בעין המשפט בישראל - הדינים...
הפטור לדירת מגורים בראי חוק מיסוי...
הפרשנות לחוק השכירות והשאילה,...
הקודקס המקיף ליחסי קבלן-רוכש נכס...
זכות הבעלות והחזקה בעין תיקון 34 לחוק...
חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה
יפוי-כוח בלתי-חוזר (מהדורת 2019)
ליקויי בניה - נכסי דלא-ניידי
מורה דרך בעסקאות פינוי-בינוי
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38 חלק ג'
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38 (חדש 2016)
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38
מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל)...
משכנתה במקרקעין - מורה נבוכים (מבט...
נכסי דלא-ניידי - הפרשנות לחוק התכנון...
סוגיות בתמ"א 38 בראי פסיקת בתי-המשפט...
עילות פינוי וסילוק יד - ההגנות בעין...
עילות פינוי וסילוק יד - כרך שני (יולי...
עסקאות נוגדות במקרקעין - נכסי דלא ניידי
עסקת קומבינציה 2020
פירוק שיתוף במקרקעין בעין המשפט - הלכה...
פסיקת פיצוי בגין "ירידת ערך" בתביעות...
פסיקת פיצוי מסוג עגמת נפש בתביעות...
צווי הריסה בראי חוק התכנון והבניה -...
קבלן ורוכש דירה - ליקויי בניה, אבטחת...
רישום מקרקעין במשפט הישראלי - סוגיות...
רישיון במקרקעין בעין המשפט
שאלות ותשובות בענייני מקרקעין - סוגיות...
שכירות מוגנת בחוק - הלכה למעשה (מהדורת...
שמאות מקרקעין
תיווך מקרקעין במשפט הישראלי - מבט...
משפחה וירושה
אבהות ואמהות, דרכי ההקניה וההוכחה –...
אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או...
אלימות במשפחה - עילות וסעדים - דין,...
אמנת האג - החזרת ילדים חטופים
ביטול הסכמים בראי בית-המשפט לענייני...
בני זוג חד-מיניים במשפט הישראלי - מבט...
דוגמאות כתבי טענות בבית-משפט לענייני...
דיני אימוץ בעידן החדש (סדרי דין ועוד)
דיני המתנה במשפט האזרחי - הלכה למעשה
דיני הסתלקות מירושה על-פי דין ומצוואה
דרכי התמודדות בהליך הגירושין - מורה...
הילד, מין ואלימות
הכתובה - בבית-הדין הרבני
הליכי ערעור בבית-הדין הרבני הגדול -...
העברה בין-דורית בעין סכסוכי קרובים -...
הפרשנות לחוק הירושה (על כל סעיפיו...
הפרשנות לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין...
הפרשנות לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים
הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל
הקודקס המקיף ליחסים רכושיים ואיזון...
התנגדות לצוואה וביטולה - עילות ופגמים
זכות הקניין למול השיתוף הספציפי -...
ידועים בציבור - הלכה ומעשה
יחסי ממון בין בני זוג בבית-הדין הרבני
כרך ב' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כרך ג' - משפחוק - סוגיות בבית המשפט...
כרך ד' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כרך ה' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות
מומחים בדיני משפחה (בעין הרפורמה בסדרי...
מוניטין (GoodWill) מהותו, הוכחתו,...
מורה דרך ביחסי הממון בין בני זוג
מורה דרך למזונות אישה וילדים
מורה דרך לניהול עזבון והתמודדות צדדים...
מורה דרך לענייני צוואות (עריכת צוואות...
מורה דרך לעריכת הסכם חלוקת נכסי עזבון...
מזונות מן העזבון בבית-המשפט לענייני...
מירוץ סמכויות בין בית-המשפט לענייני...
מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו...
מעוכבות גט - ראיות, עדים ועדי קידושין...
מרשם האוכלוסין ונגזרותיו (הדינים,...
משמורת ילדים (טובת הקטין, הסדרי שהות...
משק חקלאי בראי דיני המשפחה - דין, הלכה...
נטלי הוכחה בדיני צוואות
סדרי הדין בבית-המשפט לענייני משפחה
סוגיות בבית-הדין הרבני
סוגיות בדיני משפחה - בבית-המשפט לענייני...
סוגיות בחוק איסור לשון הרע בראי...
סמכויות הרשם לענייני ירושה וסדרי דין
סעדים זמניים בבית-משפט לענייני משפחה...
ספרונית "משפחה וירושה"
סרבנות גט בראי פסיקת בית-משפט לענייני...
עילות גירושין בבית-הדין הרבני
עסקאות בירושה עתידה - סעיף 8 לחוק...
פירוק שיתוף במקרקעין בבית-המשפט לענייני...
צוואה בכתב יד - עריכתה, פגמים ודרכי...
צוואה בעדים - עריכתה, פגמים ודרכי תקיפתה
צוואה נוטריונית - עריכתה, פגמים ודרכי...
צוואות הדדיות בראי חוק הירושה
קטינים, נוער, חסרי ישע ועובד סוציאלי...
שאלות ותשובות בבית-הדין הרבני - סוגיות...
שאלות ותשובות בענייני ירושה ועזבון
שאלות ותשובות בענייני משפחה - סוגיות...
תביעות פיצויים בין בני זוג, ילדיהם...
תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום...
תסמונת הניכור ההורי והניכור הורי בעין...
תפקידי שירות המבחן וקצין המבחן למבוגרים...
נוטריון
המדריך המעשי לנוטריון (מהדורת 2018)
הנוטריונים (דין, הלכה ומעשה)
נזיקין
תביעות אש - עילות תביעה ופיצויים ...
אשם תורם בראי דיני הנזיקין והחוזים
דוגמאות כתבי טענות - ביטוח ונזיקין...
דיני רשלנות רפואית - הלכה ומעשה
הפרשנות לחוק איסור לשון הרע - דין ומהות
הפרשנות לחוק זכויות החולה
ועדות רפואיות מכוח הדינים השונים,...
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,...
חישוב והערכת נזק בתביעות נזיקין (תאונות...
מות הניזוק ותביעת עזבון ותלויים (ה"שנים...
מפתח הפיצויים המקיף בדיני הנזיקין...
מפתח פסיקת הפיצויים לנפגעי רשלנות...
סדרי דין וראיות בתביעות נזיקין וביטוח -...
עוולת הנגישה (סעיף 60 לפקודת הנזיקין) -...
עוולת הרשלנות - דין הלכה ומעשה
עילות תביעה נגד המדינה או רשויותיה ...
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעין המשפט...
פקודת הנזיקין בעין המשפט - הלכה ומעשה...
רפואת שיניים ורופא השיניים - הדין,...
שאלות ותשובות בנזיקין - סוגיות שונות
תביעות ילדים ונוער בנזיקין
תביעות נפגעי פוסט טראומה - הדינים, סדרי...
תביעות פיצויים בשל נזק לרכב, ירידת ערך...
תביעות פיצויים בשל נזקי גוף במשפט...
תביעות פיצויים בשל נזקי רכוש במשפט...
תביעות פיצויים נגד מומחים - עילות...
ניירות ערך
מבט מקיף על דיני ניירות ערך
נכים
זכויות נכים, נפגעים ומשפחותיהם במשפט...
עבודה וביטוח לאומי
דיני חופשה ומחלה - דין, הלכה ומעשה
אימהות - דין, הלכה ומעשה (הריון -...
אכיפת דיני העבודה - הסכמים קיבוציים...
בטיחות בעבודה - עילות תביעה, פיצוי...
ביטוח נפגעי תאונות עבודה בראי חוק...
דוגמאות כתבי טענות בבתי-הדין לעבודה...
ה"שימוע" ביחסי עובד-מעביד (המהות -...
הזכות לפיצויי פיטורים - דין ומהות
הליכי ביניים בבתי-הדין לעבודה (צו מניעה...
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי
הפסקת עבודה - התפטרות ופיטורים - הודעה...
הקודקס המקיף לדיני הפנסיה והגמל במדינת...
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט...
חוקים סוציאליים מיוחדים (חוק הבטחת...
יחסי הגומלין בין מבוטחים וקופות החולים...
מורה דרך ל"ימי הקורונה" - ההגבלות...
משפט העבודה בישראל - סדרי דין וראיות...
עבודת נוער - הדין, דברי הסבר והלכה פסוקה
צווי מניעה זמניים במשפט העבודה הישראלי...
שאלות ותשובות בענייני הביטוח הלאומי -...
שאלות ותשובות בענייני עבודה - סוגיות...
שכר עבודה במשפט הישראלי - מבט עיוני...
תובענות ייצוגיות בענייני עבודה - הלכה...
עובדים זרים
דיני סיעוד במיגזר הציבורי והפרטי במדינת...
מבקשי מקלט בישראל בראי המשפט הבינלאומי
מורה דרך להעסקת עובדים זרים בתחום...
פלילי וראיות
"דיני ראיות" -הלכה למעשה"
"הגנה מן הצדק" - מבט עיוני ומעשי ...
"עד מדינה" - מבט עיוני ומעשי
"תאומי הטרור" הלחימה בטרור בארץ, בארצות...
דיני מעצרים בהליך הפלילי - הלכה למעשה...
דיני עונשין בעין המשפט הלכה למעשה
דיני ראיות - הלכה למעשה כרך ג'
דיני ראיות - הלכה למעשה כרך ה'
הזכות ל"הליך הוגן" ונגזרותיה
החסינות במשפט הישראלי - הדין, דברי הסבר...
המחדל החקירתי בראי ההליך הפלילי
הנבחרים ועובדי ציבור - עבירות ועונשים...
הנזק הראייתי במשפט האזרחי והפלילי -...
הסדרי טיעון בראי ההליך הפלילי
הפרשנות לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות...
הקודקס המקיף לדיני המשטרה בארץ
הקודקס המקיף לדיני ראיות - כרך שלישי
הקודקס המקיף לדיני ראיות ויישומם...
הקודקס המקיף לזכויות נפגעי עבירה - מבט...
ועדת שחרורים בראי חוק שחרור על-תנאי...
זיכוי מחמת הספק או זיכוי מוחלט במשפט...
זכויות אסיר (דין, הלכה ומעשה)
חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 - הדין,...
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים,...
חייבים מול המרכז לגביית קנסות
חילוט פלילי ואזרחי במשפט הישראלי
טענות מקדמיות בראי ההליך הפלילי
טענת "הגנה עצמית" בהליך הפלילי - דין...
ילדים ונוער במשפט הפלילי בישראל - דינים...
מחדלים חקירתיים בפעולות המשטרה והשפעתם...
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות
סייגים לאחריות הפלילית - מבט עיוני ומעשי
עבירה שיש עימה קלון בראי ההליך הפלילי
עבירות הסמים בעין המשפט (העבירה, המעצר...
עבירות מין בישראל בעין הדין וההלכה ...
עבירות צבאיות בראי חוק השיפוט הצבאי,...
עיכוב ביצוע במשפט הפלילי
פסילת ראיות במשפט הפלילי - מבט עיוני...
שאלות ותשובות בפקודת הראיות
שחיתות ציבורית - שוחד, מרמה והפרת...
פניני משפט וניסוחי לשון
הגלימה השקופה - סיפורים, הגיגים ומשפטים...
ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי...
פשרה וגישור
פשרה וגישור במשפט האזרחי (2021)
צרכנות
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ותקנותיו -...
קניין רוחני
דיני פטנטים ומדגמים
דיני קניין רוחני (דיני זכויות יוצרים) ...
דיני קניין רוחני (דיני סימני מסחר) ...
דיני קניין רוחני - דיני פטנטים ומדגמים...
רואי חשבון
חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 (תיקון מס'...
רישוי עסקים
רישוי עסקים הלכה ומעשה
רשויות מקומיות
בעלי חיים בעין המשפט הישראלי (פיקוח -...
דיני ביקורת במדינת ישראל
הבחירות לרשויות המקומיות, מועצות...
הקודקס המקיף לפסיקת בתי-המשפט לעניינים...
הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי...
מדריך מעשי בנושא כללי אמות-המידה לשירות...
מיסי הארנונה ברשויות המקומיות
רשות מקומית והאזרח - דין, הלכה ומעשה ...
שמאות
שמאי "מייעץ" ו"שמאי מכריע" על-פי חוק...
תביעות קטנות
תביעות קטנות (דין חדש מול דין ישן)
תובענה ייצוגית
המפתח המאוגד והמקיף של תביעות ייצוגיות...
תיירות
הקודקס המקיף לדיני תיירות - נופש -...
תכנון ובניה
דיני אכיפת חוקי הבניה בישראל בעקבות...
הקלות - סטיה ניכרת - שימוש חורג (בעין...
ועדות ערר בהליכי תכנון ובניה
צווי הריסה (מינהלי ושיפוטי) - בניה...
תביעות נזיקין נגד רשויות התכנון והבניה...
תכנון ובניה - דין והלכה
תעבורה
גזר-דין - מפתח הענישה בעבירות התעבורה
הפקרה אחרי פגיעה
סוגיות נבחרות בדיני תעבורה - מבט עיוני...
עבירות תעבורה - הלכה ומעשה מהדורה חדשה...
עבירת השכרות (2021)
עד מומחה - חקירת תאונות דרכים
|
ספרים שכר עבודה במשפט הישראלי - מבט עיוני ומעשי (חוק הגנת השכר - חוק שכר מינימום - חוק שכר שווה...)אריאל לוין, עו"ד
פרק ז': הזכות לשכר מינימום כלפי מעסיק בפועל - סעיף 6א לחוק1. הדין סעיף 6א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 קובע כדלקמן: "6א. הזכות לשכר מינימום כלפי מעסיק בפועל (תיקון התשס"ב) (א) זכות עובד של קבלן כוח-אדם לתשלום שכר מינימום כאמור בסעיף 2, תחול גם כלפי המעסיק בפועל אם התקיים אחד מאלה: (1) העובד דרש בכתב מקבלן כוח-האדם את תשלום שכר המינימום, מסר למעסיק בפועל הודעה בכתב לפיה מסר את הדרישה האמורה, ושכר המינימום לא שולם על-ידי קבלן כוח-האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; דרישה והודעה כאמור יכול שימסרו גם על-ידי ארגון עובדים כאמור בסעיף 7 או, אם העובד הסכים לכך, על-ידי ארגון העוסק בקידום זכויותיהם של עובדים; (2) מפקח עבודה מסר למעסיק בפועל הודעה בכתב כי יש לו מידע לפיו עובד של קבלן כוח-אדם המועסק אצלו לא קיבל שכר מינימום, ושכר המינימום לא שולם על-ידי קבלן כוח-האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת ההודעה; (3) העובד הגיש תובענה בשל הפרת חוק זה נגד קבלן כוח-האדם ונגד המעסיק בפועל, גם אם לא נמסרו קודם לכן הודעה או דרישה בהתאם לפסקה (1) או (2) לפי העניין, ושכר המינימום לא שולם על-ידי קבלן כוח-האדם עד תום 21 ימים ממועד מסירת התובענה למעסיק בפועל. (ב) על-אף האמור בהגדרה "היום הקובע" שבחוק הגנת השכר יהיה "היום הקובע", לעניין תשלום השכר לפי סעיף זה בידי המעסיק בפועל - היום התשיעי שלאחר תום התקופה האמורה בסעיף-קטן (א)(1), (2) או (3), לפי העניין." 2. תובענה ייצוגית על בסיס סעיף 6א לחוק תובענות ייצוגיות ב- בג"צ 1893/11 {העותר נ' המשיב, תק-על 2015(3), 8862 (2015)} נקבע כי החריג הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2005 (להלן: "חוק תובעות ייצוגיות") המגביל את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בדיני עבודה במקרה של תביעת עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי, אינו חל בנסיבות שבהן ארגון העובדים מזניח את חובתו לייצג עובדים שזכויותיהם מופרות. עתירות הנסבות על פרשנות סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות המגביל את האפשרות להגיש תובענות ייצוגיות בדיני עבודה במקרה של תביעה של עובד שחל עליו הסכם קיבוצי המסדיר את תנאי עבודתו, והמעסיק של אותו עובד או ארגון מעבידים שהוא חבר בו, צד להסכם הקיבוצי. הרקע לעתירות פסיקת בית-הדין הארצי לעבודה הגיע ממספר מקרים שנדונו לפניו, כאשר המחלוקת היתה האם חריג זה חל בכל מקרה שבו חל על עובד הסכם קיבוצי והמעסיק או ארגון המעסיקים הוא צד לו, או שמא יש לפרשו כך שאינו חל במצבים כאלה, כי במצב שלא, ננקטים צעדים ארגוניים או משפטיים לאכיפת זכויות העובדים שהתובענה הייצוגית מתייחסת להפרתן. בג"צ {מפי השופטת ד' ברק-ארז, בהסכמת השופטים ח' מלצר וצ' זילברטל} דחה את העתירות ופסק כי בית-הדין הארצי לעבודה איזן נכונה בין מכלול השיקולים הנוגעים לעניין הן ב- ע"ע 629/07 בעניין וירון, הן ב- ע"ע 132/10 בעניין בוסקילה והן ב- ע"ע 53348-01-12 בעניין ישייב. עם-זאת, בג"צ מוצא להבהיר את תחולת הסייג הקבוע בסעיף 10(3) לתוספת השניה בחוק תובענות ייצוגיות ביחס להסכמי האכיפה, וזאת, בין היתר, על רקע ההבדלים המסויימים בהתייחסות אליהם בעניין בוסקילה ובעניין ישייב. בהתבסס על תכליותיה של החקיקה המקומית והשיקולים המיוחדים לשוק העבודה הישראלי, בג"צ קבע כי כאשר מוגשת בקשה לאישורה של תובענה ייצוגית של עובדים במקום עבודה שחל עליו הסכם קיבוצי חוק תובענות ייצוגיות אינו מונע אפשרות זו באופן קטגורי, כאשר באותם מקרים שבהם ההסכם הקיבוצי אינו כולל מנגנון של פיקוח ואכיפה של זכויות העובדים וארגון העובדים אינו ארגון מתפקד, כלומר, אינו ארגון הפועל הלכה למעשה לאכיפת זכויותיהם של העובדים, סעיף 10(3) לחוק תובענות ייצוגיות לא יהווה מחסום לאישורה של בקשה לתובענה ייצוגית. מסקנה זו קיבלה בעצם את הגישה העקרונית שהתקבלה בעניין וירון, ומאז משמשת תשתית לפסיקתו של בית-הדין לעבודה גם בהליכים נוספים, כאשר במקרים אלה, שיקול-הדעת המסור לבית-הדין לעבודה אינו נוגע לשאלה האם מתקיים החריג הקבוע בסעיף 10(3) לחוק תובענות ייצוגיות, אלא רק באשר להתקיימות התנאים האחרים הקבועים בסעיף 8 לחוק תובענות ייצוגיות לשם אישורה של תובענה כזו. נקבע כי בעת שתוגש בקשה לאישורה של תובענה ייצוגית השאלה שבית-הדין לעבודה יצטרך לבחון היא האם ארגון העובדים פועל לקידום זכויות העובדים והאם פעילות זו מבססת דרך אפקטיבית לאכיפתן של הזכויות הנתבעות, כאשר פעולה זו אינה חייבת להיות אופטימאלית, אך היא חייבת להתקיים ולהיות לא רק הצגה של פעילות. בהמשך לכך עמד בג"צ בפירוט יתר על המקרים שבהם פעילותו של ארגון עובדים תיחשב כהסדרה בפועל של יחסי העבודה, כאשר, בין היתר, נקבע כי על בית-הדין לשקול את כלל נסיבות המקרה, ובכללן את מאפייניו של ענף התעסוקה המדובר, קיומן או היעדרן של הפרות זכויות שיטתיות, סוג הזכויות שנפגעו, פועלו של ארגון העובדים, נגישותו של ארגון העובדים לטיפול בפניות ספציפיות של עובדים, תפקודו הכללי של ארגון העובדים בכל הנוגע לשמירה על זכויותיהם של עובדים, יכולתו של ארגון העובדים להביא לאכיפת זכויות העובדים בפועל, כך שיקבלו את המגיע להם מן המעסיק, וכן את יכולתו של ארגון העובדים לפעול גם להפרת זכויות בעבר ולא רק במבט כלפי העתיד. במקום עבודה שבו קיים ארגון עובדים, עובד המבקש להגיש תובענה ייצוגית נדרש להראות כי פנה לארגון העובדים קודם להגשת הבקשה לאישור התובענה. פניה לארגון העובדים בהתראה פורמאלית או בהודעה על הגשת תובענה ייצוגית אינה מהווה תנאי להגשת תובענה ייצוגית, כאשר פרק הזמן הראוי לתגובה מצד ארגון העובדים יוכל להיבחן על-ידי בית-הדין לעבודה על-פי נסיבותיו של כל מקרה. אין די בקיומו של הסכם אכיפה, על בית-הדין לעבודה לקחת בחשבון את מנגנון הפניה שקובע הסכם האכיפה לעובדים, ואת השאלה אם פניות עובדים לאכיפת זכויותיהם נענות בפועל, וכן את פרק הזמן שבו נענה ארגון העובדים לפניות אלו. בתי-הדין לעבודה יוכלו בעת שהדבר יידרש, ליצוק תוכן נוסף להבניית השאלה מתי צעד אכיפה ייחשב לאפקטיבי במובן זה שהוא מונע הגשתה של תובענה ייצוגית. הסייג הקבוע בסעיף 10(3) לחוק תובענות ייצוגיות ייבחן על-פי מצב הדברים ביום הגשת הבקשה ביחס לאפשרות לאכוף את הזכויות הנתבעות. במקרים בהם צעדי אכיפה החלו לאחר הגשת בקשה לתובענה ייצוגית {כאשר זו הוגשה לאחר "מיצוי הליכים" קודם מול ארגון העובדים}, לא יחול הסייג הקבוע בסעיף 10(3) לחוק תובענות ייצוגיות. קביעה זו אין משמעה בהכרח כי תובענה ייצוגית היא הדרך הנכונה והיעילה לאכיפת זכויות העובדים מהיבט המבחנים הכלליים של חוק תובענות ייצוגיות. ככל שמצב הדברים השתנה ובית-הדין לעבודה סבור כי ארגון העובדים אכן מציג דרך ראויה לקבל את הזכויות בגינן הוגשה התביעה, לרבות חובות עבר ולרבות עובדים שעזבו את המעסיקה, הוא יכול לדחות את הבקשה לאישור מן הטעם כי אישור התובענה הייצוגית אינו הדרך היעילה וההוגנת להכריע במחלוקת, כאמור בסעיף 8(א)(2) לחוק תובענות ייצוגיות. כאשר ארגון עובדים חדש מציג הסכם קיבוצי אשר אמור לשמש כבסיס לדחיית התובענה הייצוגית יש מקום לבחינה קפדנית של ההסכם הקיבוצי האמור על-מנת לנטרל את החשש שהפעילות נועדה רק להסיר את חרב התובענה הייצוגית, כמו גם כדי לוודא שההסכם מכסה גם את עובדי העבר, אשר עלולים שלא ליהנות מן ההסכם החדש. במקרים שבהם חלה התעוררות מאוחרת של ארגון עובדים בעקבות הגשת התובענה הייצוגית יש להקפיד על תגמול ממשי של התובע הייצוגי ובא-כוחו על-מנת לשמר את התמריצים להגשת תובענה ייצוגית, זו שלמעשה הביאה לאותה התעוררות. השופט מלצר הצטרף לעמדה העקרונית באשר לפרשנותו של סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות הגורסת כי אין לחסום את הדרך להגשת תובענות ייצוגיות בדיני עבודה בנסיבות שבהן ארגון העובדים מזניח את חובתו לייצג עובדים שזכויותיהם מופרות. עם-זאת, השופט מלצר הסתייג מעמדת השופטת ברק-ארז בשני היבטים הנוגעים ליישומה של הגישה האמורה, הן בכל הנוגע למתכונת שבה צריכה להיעשות הפניה לארגון העובדים קודם להגשתה של תובענה ייצוגית, והן בעניין האבחנה, באשר לאי-תחולת הסייג שבסעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות, בין הפרת זכויות קוגנטיות שמקורן בחקיקת המגן לבין הפרת זכויות הנובעות מההסכם הקיבוצי. שני השופטים פירטו את עמדותיהם במחלוקת זו, כאשר השופט צ' זילברטל היה סבור כי לא היה טעם להכריע במחלוקת הנ"ל בהדגישו כי ראוי שההלכה תגובש רק לאחר שהדבר יידרש בגדרו של הליך בבית-הדין לעבודה שבמסגרתו תונח תשתית עובדתית שעל יסודה ניתן יהיה לטעת מסמרות בסוגיות הנדונות, אך הוא מציין כי לגישתו הראשונית, לעת הזו, בכל הנוגע לסוגיה הראשונה הוא תומך בגישת השופט מלצר, כאשר בכל הנוגע לסוגיה השניה, הוא תומך בגישתה של השופטת ברק-ארז. יצויין, כי בקשה לאישורה של תובענה ייצוגית אשר הוגשה בשנת 2009 נגד חברת שמירה בשם אגודת השומרים בע"מ נדחתה בין היתר מהטעם כי סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות מונע ניהולה של תובענה ייצוגית בקשר למקום עבודה מאורגן. בית-הדין הארצי לעבודה דחה את ערעורו של העובד, שביקש לאשר את התובענה כייצוגית, על ההחלטה שלא לאשרה וקיבל ערעור של החברה על ההוצאות שנפסקו לה {ע"ע 425/09 גולדברגר נ' אגודת השומרים בע"מ, פורסם באתר נבו (03.02.10)}. על פסק-הדין הזה הוגשה עתירה, אשר נקבע בה, כי נוכח פסק-הדין שניתן בעניין וירון בבית-הדין הארצי לעבודה, העניין יוחזר לבית-הדין האזורי לעבודה בכל הנוגע לעילה של אי-הפרשה לפנסיה בסעיף התגמולים, וזאת מבלי להביע עמדה לגופם-של-דברים {בג"צ 2023/10 גולדברגר נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פורסם באתר נבו (14.02.11)}. סיכומו-של-דבר, העניין הוחזר לבית-הדין האזורי ואוחד עם תובענה ייצוגית נוספת של עובד בחברה שהוגשה בשנת 2010 ונקבע בו, בהתאם לעניין ישייב, כי בשל קיומו של הסכם האכיפה הכללי, אין לאשר את התובענה הייצוגית. בית-הדין האזורי לעבודה הוסיף וציין, כי המבקשים לא הקדימו ופנו לפני הגשת הבקשה להסתדרות הכללית, לארגון המעסיקים או לחברה המעסיקה אותו בבקשה לאכוף את זכויותיהם. מקרה נוסף הראוי לאזכור בהקשר זה הוא בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהגישה עובדת בחברת שמירה אחרת, ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ, בשנת 2006, כאשר במקרה זה אישר בית-הדין האזורי לעבודה את התובענה הייצוגית, בקבעו כי המעסיקה לא הוכיחה כי היא חברה בארגון המעסיקים וכי מטעם זה חל על העובדים המועסקים בה הסכם קיבוצי. בבית-הדין הארצי לעבודה הודיעה המעסיקה כי הגיעה למתווה לאכיפת זכויות העובדים בחברה עם ההסתדרות הכללית, וביקשה לתת תוקף להסכם המעגן את המתווה האמור, לפיו יאכפו זכויות עובדים שבע שנים אחורה, וזאת בכפוף לכך שיבוטל פסק-דינו של בית-הדין האזורי לעבודה. בית-הדין הארצי לעבודה עמד על כך שהמעסיקה בחרה לטעון לקיומו של הסכם קיבוצי רק בדיעבד, כ"מגן" מפני התובענה הייצוגית, וכי לא הוכח שהיא חברה בארגון המעסיקים ולכן כפופה לתחולתו של ההסכם הקיבוצי המקורי. מכל מקום, בית-הדין הארצי לעבודה הוסיף וקבע כי אף ההסכמה שאליה הגיעה המעסיקה עם ההסתדרות הכללית בדבר מתווה לאכיפת הזכויות אינה מצדיקה שינוי של התוצאה, וכי מתווה זכויות זה אינו עדיף על אישור התובענה הייצוגית. בית-הדין הארצי לעבודה ציין כי העובדה שהמעסיקה החלה לשלם לעובדיה בגין הזכויות הנטענות לאחר הגשת הבקשה לתובענה הייצוגית אינה נימוק מספיק שלא לאשרה, בשל החשיבות הנודעת לעידוד האכיפה של הדין וההרתעה מפני הפרתו באמצעות תובענות ייצוגיות. בית-הדין הארצי לעבודה עמד על כך שמתווה האכיפה הוצע רק בשלב הערעור, כך שלא מן הנמנע שהתובענה הייצוגית הביאה להתעוררותן של המעסיקה ושל ההסתדרות הכללית, וכן שהמתווה המוצע אינו כולל גמול כלשהו לתובעת הייצוגית. עוד צויין, כי התובענה הייצוגית מתייחסת לתקופה מוקדמת יותר מזו שאליה מתייחס מתווה האכיפה, וכי להוצאה לפועל של פסק-דין יש יתרונות בהשוואה ל"מתווה זכויות" כפי שהוצע, המצריך פניה להסתדרות כאשר הוא אינו נאכף בפועל {ע"ע 454/09 ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ נ' בן שלמה, פורסם באתר נבו (29.03.11)}. אשר-על-כן, אושר הסדר פשרה במקרה זה, אשר בגדרו נחתם הסכם קיבוצי מיוחד מול ההסתדרות הלאומית שכלל פיצוי לעובדי החברה בעילה של התובענה הייצוגית, ובכלל זה מי שעבדו בחברה בעבר. הסדר הפשרה כלל גם גמול לתובעת הייצוגית ושכר-טרחה לעורך-דינה, תוך ציון תרומתם לשינוי מדיניות המעסיקה {תע"א (ת"א) 9528-07 בן שלמה נ' ב.ג. מוקד אבטחה בע"מ, פורסם באתר נבו (15.02.15)}. אל מול הגישה המסורתית בפסיקתו של בית-הדין הארצי לעבודה, התפתחה גישה מרחיבה יותר, המכירה באפשרות לאשר תובענה ייצוגית במקרים שבהם הופרו זכויות עובדים גם כאשר חל לכאורה הסכם קיבוצי במקום עבודתם. על-פי גישה זו, יש לסייג, על דרך פרשנות, את סעיף 10(3) לתוספת השניה לחוק תובענות ייצוגיות כך שאינו חל במצבים של הפרות שיטתיות של זכויות עובדים אשר אינן נענות בטיפול ממשי של ארגון העובדים כחריג ובכפוף לשיקול-דעתו של בית-הדין לעבודה. גישה זו הפכה בעניין וירון לדעת רוב, בפסק-דינה של השופטת ו' וירט-לבנה {שם, בפסקאות 54-48} ולפי גישה זו, יש לקרוא את סעיף 10(3) לחוק תובענות ייצוגיות באופן המסייג את תחולתו ביחס למצבים שבהם ההסכם הקיבוצי אינו מסדיר בפועל את זכויות העובדים, אלא רק להלכה בלבד. העתירה בעניין וירון נסבה על מקרה שבו התובענה הייצוגית התייחסה להפרה נמשכת ושיטתית של זכויות עובדים במקום עבודה שמתאפיין בעובדים ששכרם נמוך ויכולתם לפעול באופן קיבוצי נמוכה. דובר בענף שבו המשכורות אינן גבוהות, ולפיכך ייתכן כי התמריץ של כל עובד לתבוע את זכויותיו אינו גדול. בנוסף, דובר בענף שבו העובדים מפוזרים ביעדי השמירה ואינם מבלים שעות רבות במרוכז, דבר המקשה על יכולות ההתארגנות. בנסיבות כמו אלו, כאשר ארגון העובדים ידע שנים לא מעטות כי ההסכם הקיבוצי הפך אות מתה, כאשר זכויות בסיסיות של העובדים לא זכו להגנה ויחד-עם-זאת לא נקף אצבע על-מנת לפעול לטובת העובדים, מסיבות השמורות עימו ומעניינים שאינם במסגרת הפררוגטיבה הנתונה לו בניהול משא-ומתן לוותר על זכויות מסויימות, זה אינו ארגון עובדים עליו ביקש להגן החוק. אשר-על-כן, צדק בית-הדין הארצי לעבודה כאשר החליט לאשר את התובענה כייצוגית. 3. ענישה בעבירה על חוק שכר מינימום ב- ת"פ (ת"א) 28062-08-12 {מדינת ישראל נ' הוד תדלוק ומסחר בע"מ, תק-עב 2014(4), 14907 (27.11.14)} נקבע כי העבדת עובד בעבודת לילה לפי סעיף 22(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה במפעל שעובדים בו במשמרות, לא יועבד בו עובד בעבודת לילה יותר משבוע אחד בתוך שלושה שבועות. בית-הדין קבע כי יש לראות בתחנת דלק "מפעל" כמשמעותו בסעיף הנ"ל, ולפיכך העסקת עובד באופן קבוע במשמרת לילה מהווה הפרת חוק שכר מינימום. עם-זאת, נוכח הפרשנות המוטעית של הנאשמים לגבי הסעיף האמור, לא התקיים היסוד הנפשי הנדרש לביצוע עבירה כאשר הנאשם האמין בכנות בפרשנותו לפיה תחנת דלק אינו "מפעל", ולכן אין מניעה להעסיק עובדים במשמרות לילה בלבד, בהתאם לרצונם. פרשנות זו יכולה להיות סבירה נוכח הנסיבות והנוהג הקיים במשק, כולל היעדר אכיפה מאסיבית של ההוראה בהיבט העונשי, כאשר בהיעדר "יסוד נפשי", הנאשמים זוכו מאישום זה. עלה כי היו קיימים ניכוים אסורים מתלושי העבודה של העובדים בסכום העולה על "רבע משכר עבודה" כלשון סעיף 25(א)(6) לחוק הגנת השכר כאשר באותם תלושי שכר מופיעים ניכויים תחת רכיב "חוסרים" ובחלק מהם גם "מקדמה". בית-הדין ציין כי יש לעשות הבחנה בין הרכיבים, נוכח סעיף 25(א)(7) לחוק הגנת השכר, שלא קובע מגבלה של "רבע משכר עבודה" אם מדובר בניכוי של מקדמה שאינה עולה של שכר של שלושה חודשים. עוד הוסיף בית-הדין, כי תלוש השכר של העובד צריך לשקף באופן אמין ומדוייק כל רכיב הנקוב בו, הן לגבי תשלום, הן לגבי ניכויים,כאשר במקרה הנ"ל, התלושים שהונפקו לעובדים "בעייתיים", אולם, נוכח הרושם האמין שעשו הנאשם ואחד העובדים, ואי הזמנת עובד שני למתן עדות, זוכו הנאשמים מחמת הספק. בעניין תשלום שכר הנמוך משכר מינימום לעובד הנאשם הודה כי העובד קיבל שכר נמוך באופן משמעותי משכר המינימום לשעה עבור שעות העבודה באותו חודש ואם היו לנאשמים טענות כלפי אותו עובד, הם היו זכאים לפעול בכל דרך אחרת, אך לא ניתן לשלם פחות משכר מינימום. דובר במקרה אחד בלבד, שתוקן, כאשר הנאשם הסביר את הנסיבות המיוחדות שלדעתו הצדיקה את אי-תשלום שכר מלא לעובד, שהיו הפרות משמעת חמורות של העובד וגניבה. לא היה חולק כי הנאשם עבר עבירה של אי-תשלום של שכר מינימום לעובד, אך זאת, שלא בידיעתו ולאחר שנקט כל האמצעים הסבירים להבטחת שמירת חוק שכר מינימום. |
פסקי דין
תקסד"א (תשע"ט)
תאריך פרסום 21.02.24 ספרים
|