ספרים משפטיים אזרחי ופרוצידורה
"סיכומים בתום ההליך השיפוטי" בעין תקנות...
אוגדנית חקיקה "סדר דין אזרחי"
אכיפת פסקי-חוץ - מבט עיוני ומעשי
אמנות הליטיגציה בעין המעשה, סדרי דין...
ביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, שנתן תוקף...
דוגמאות כתבי טענות על-פי תקנות סדר הדין...
דיני ה"שיהוי" במשפט האזרחי והפלילי...
דיני הפצה - הפצה בלעדית - דין ופסיקה
דיני עיקולים - הלכה ומעשה בעידן סדרי...
הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים בהליך...
המצאות של כתבי בית-דין בעין תקנות סדר...
הפקדת ערובה להוצאות (בעין תקנה 157...
הפרשנות לחוק ההתיישנות
הפרשנות לחוק עוולות מסחריות
הקודקס המקיף לשאלות ותשובות במשפט האזרחי
זכות הקיזוז במשפט האזרחי
חובת ההנמקה במשפט הישראלי
חובת הסודיות בעין המשפט הישראלי מכוח...
חקירה ראשית, נגדית וחוזרת
יחסי שולח שלוח במשפט הישראלי
מוסד האמונאות במשפט הישראלי - מבט עיוני...
מורה דרך לתביעות "ספאם" (עילות תביעה -...
מחיקה ודחיה על-הסף (עילות, הלכה פסוקה...
מעשה בית דין - השתק עילה והשתק פלוגתא...
מתן חשבונות - מבט עיוני ומעשי
נטלים וחזקות - דין ומהות
ניגוד עניינים בראי ההליך האזרחי והפלילי
סדר דין מקוצר בעין המשפט הישראלי
סדר הדין האזרחי - הלכה ומעשה (מהדורת...
סעדים זמניים במשפט הישראלי בעין תקנות...
עדות מפי השמועה בראי ההליך האזרחי...
עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (בהתאם לתקנות...
עיקרון "תום-הלב" במשפט הישראלי (דין,...
ערכאת הערעור - דין, הלכה ומעשה
פטור מתשלום אגרה בערכאות השונות - דין,...
פקודת בזיון בית-משפט (אכיפת פסקי-דין,...
ריבית, הצמדה, שערוך - דין, הלכה ומעשה
שימוש לרעה בהליכי בית-משפט - מבט עיוני...
שכר-טרחת עורך-דין ביחסי עורך-דין-לקוח...
תביעות שונות בעילת "עשיית עושר ולא...
איכות הסביבה
איכות הסביבה - תיאוריה ומעשה
אינטרנט ותקשורת
תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות...
אתיקה מקצועית
דיני אתיקה מקצועית לעורכי-דין - הלכה...
עורכי-דין - הקוד האתי (דיני האתיקה -...
בוררות
מוסד הבוררות במשפט הישראלי - דין, הלכה...
פסק בוררות (כולל תיקון התשס"ט)
ביטוח
ביטוח תאונות תלמידים - הלכה למעשה
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 - ...
נזקי מים (נזקי רטיבות, הצפות, שיטפונות...
תביעות שיבוב, החזרה, השבה ושיפוי במשפט...
בנקאות ושטרות
דיני העיכבון במשפט הישראלי (מיטלטלין,...
דיני הערבות בעין המשפט הישראלי - הדין,...
הערבות הבנקאית והאשראי הדוקומנטרי -מבט...
הפרשנות לחוק המשכון - דין ומהות
הפרשנות לחוק שיקים ללא כיסוי - הלכה...
התניית שירות בשירות בראי חוק הבנקאות...
חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (המהפיכה...
יחסי יועץ משכנתאות והלקוח (המשכנתה,...
פקודת השטרות בראי ההליך האזרחי - הלכה...
בעלי תפקיד/נאמנויות
בעלי תפקידים מטעם בית-המשפט
יחסי נאמנות במשפט הישראלי-דין הלכה...
גביה
פקודת המיסים (גביה) - דין, הלכה ומעשה
גרפולוגיה
בדיקה והשוואת כתבי יד - גרפולוגיה...
דיני צבא
שירות הביטחון הכללי בישראל (תפקידים,...
הגבלים עסקיים
הגבלים עסקיים במשפט הישראלי מבט עיוני...
הגנת הפרטיות
הפרשנות לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ...
חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - דין,...
הוצאה לפועל
דוגמאות כתבי טענות בהוצאה לפועל
הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף
הפטר לחייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל ...
טענת "פרעתי" בראי חוק ההוצאה לפועל
כונס נכסים בחוק ההוצאה לפועל
מורה דרך לקבלת הפטר בהליכי פשיטת רגל...
מורה דרך להליכי הוצאה לפועל
ספרונית חקיקה "הוצאה לפועל"
שאלות ותשובות בהוצאה לפועל - סוגיות...
הרצאות מוקלטות
צוואות הדדיות (הרצאה מוקלטת) // שלומי...
חברות/תאגידים
דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - דין...
דיני תאגידים-חברות, תביעה נגזרת והגנה...
המדריך המקיף לחוק החברות, התשנ"ט-1999
המפרק בדיני חברות - דין ומהות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני העמותות במשפט הישראלי
התביעה הנגזרת בראי חוק החברות
כונס נכסים בראי חוק החברות
עילות לפירוק חברה על-ידי בית-המשפט
שותפויות שותפות רשומה, שותפות...
חדלות פירעון
ביטול הענקה (של נכסי מקרקעין ואחרים)...
דיני הפטר ושיקום כלכלי של יחיד בעין חוק...
הוכחת חוב בראי הליך פשיטת רגל
המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל
הנאמן בפשיטת רגל - זכויותיו, חובותיו...
הסדרי נושים (בהליכי פשיטת רגל, כינוס...
הקודקס המקיף לדיני חילוט, תפיסה וכינוס...
חדלות פירעון ושיקום כלכלי - שאלות...
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,...
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,...
כינוס נכסים ותפיסת נכסים בעין חוק חדלות...
מורה דרך לקבלת הפטר בפשיטת רגל
ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב...
מנהל מיוחד בדיני חברות ובפקודת פשיטת...
ספרונית פשיטת רגל
שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)
חוזים
ביטול חוזה בשל פגמים בכריתתו - דין ומהות
דוגמאות הסכמים וחוזים
דיני העקיבה במשפט הישראלי - דין, הלכה...
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל), דין...
דיני סיכול ופטור מחוזה במשפט הישראלי
החוזה האחיד - מבט עיוני ומעשי
המחאת זכות או חבות (חוק המחאת חיובים,...
הפרשנות לחוק החוזים (חלק כללי),...
הקודקס המקיף לדיני המכר במדינת ישראל
תרופות בדיני חוזים - הלכה ומעשה
חינוך
קודקס דיני החינוך המקיף של מדינת ישראל...
יפוי-כוח מתמשך
מורה דרך לעריכת יפוי-כוח מתמשך
מינהלי
דיני הכניסה לישראל - מבט עיוני ומעשי
הקודקס המקיף לעניינים מינהליים - תקיפה...
סדרי הדין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין...
קודקס דיני הביקורת, הבקרה, הציות...
מיסוי מקרקעין
אוגדנית מיסים
ועדות ערר על-פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח...
מיסוי מקרקעין - דין, הלכה ומעשה
מכרזים
דיני מכרזים - הלכה ומעשה
ממשלה/בחירות
הבחירות לכנסת ונגזרותיהם - דינים והלכות
מע"מ ומס הכנסה
עבירות מע"מ ומס הכנסה
מקרקעין
היטל השבחה - דין, הלכה ומעשה ...
מבט משפטי ומעשי על "דיני השומרים" בעין...
"דמי שימוש" בענייני מקרקעין - עילות...
"קבוצות רכישה" בישראל - מבט עיוני ומעשי
בתים משותפים - נכסי דלא ניידי
גבולות התערבות שיפוטית בחוזה אחיד-קבלני
דוגמאות כתבי טענות בענייני מקרקעין
דיני הפקעת מקרקעין - דין ופסיקה
דיני הפקעת מקרקעין במשפט הישראלי -...
דיני זכויות בניה בישראל
דיני חלוקת מקרקעין (איחוד וחלוקה -...
דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין
הבית המשותף
הדיור הציבורי במשפט הישראלי - הדין,...
החוזה הפאושלי
הליכי מימוש נכסים (מקרקעין, מיטלטלין,...
המדריך המקיף והשלם למכירת ורכישת נכסי...
הערות אזהרה - נכסי דלא ניידי
הערות אזהרה בעין המשפט בישראל - הדינים...
הפטור לדירת מגורים בראי חוק מיסוי...
הפרשנות לחוק השכירות והשאילה,...
הקודקס המקיף ליחסי קבלן-רוכש נכס...
זכות הבעלות והחזקה בעין תיקון 34 לחוק...
חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה
יפוי-כוח בלתי-חוזר (מהדורת 2019)
ליקויי בניה - נכסי דלא-ניידי
מורה דרך בעסקאות פינוי-בינוי
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38 חלק ג'
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38 (חדש 2016)
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38
מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל)...
משכנתה במקרקעין - מורה נבוכים (מבט...
נכסי דלא-ניידי - הפרשנות לחוק התכנון...
סוגיות בתמ"א 38 בראי פסיקת בתי-המשפט...
עילות פינוי וסילוק יד - ההגנות בעין...
עילות פינוי וסילוק יד - כרך שני (יולי...
עסקאות נוגדות במקרקעין - נכסי דלא ניידי
עסקת קומבינציה 2020
פירוק שיתוף במקרקעין בעין המשפט - הלכה...
פסיקת פיצוי בגין "ירידת ערך" בתביעות...
פסיקת פיצוי מסוג עגמת נפש בתביעות...
צווי הריסה בראי חוק התכנון והבניה -...
קבלן ורוכש דירה - ליקויי בניה, אבטחת...
רישום מקרקעין במשפט הישראלי - סוגיות...
רישיון במקרקעין בעין המשפט
שאלות ותשובות בענייני מקרקעין - סוגיות...
שכירות מוגנת בחוק - הלכה למעשה (מהדורת...
שמאות מקרקעין
תיווך מקרקעין במשפט הישראלי - מבט...
משפחה וירושה
אבהות ואמהות, דרכי ההקניה וההוכחה –...
אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או...
אלימות במשפחה - עילות וסעדים - דין,...
אמנת האג - החזרת ילדים חטופים
ביטול הסכמים בראי בית-המשפט לענייני...
בני זוג חד-מיניים במשפט הישראלי - מבט...
דוגמאות כתבי טענות בבית-משפט לענייני...
דיני אימוץ בעידן החדש (סדרי דין ועוד)
דיני המתנה במשפט האזרחי - הלכה למעשה
דיני הסתלקות מירושה על-פי דין ומצוואה
דרכי התמודדות בהליך הגירושין - מורה...
הילד, מין ואלימות
הכתובה - בבית-הדין הרבני
הליכי ערעור בבית-הדין הרבני הגדול -...
העברה בין-דורית בעין סכסוכי קרובים -...
הפרשנות לחוק הירושה (על כל סעיפיו...
הפרשנות לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין...
הפרשנות לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים
הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל
הקודקס המקיף ליחסים רכושיים ואיזון...
התנגדות לצוואה וביטולה - עילות ופגמים
זכות הקניין למול השיתוף הספציפי -...
ידועים בציבור - הלכה ומעשה
יחסי ממון בין בני זוג בבית-הדין הרבני
כרך ב' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כרך ג' - משפחוק - סוגיות בבית המשפט...
כרך ד' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כרך ה' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות
מומחים בדיני משפחה (בעין הרפורמה בסדרי...
מוניטין (GoodWill) מהותו, הוכחתו,...
מורה דרך ביחסי הממון בין בני זוג
מורה דרך למזונות אישה וילדים
מורה דרך לניהול עזבון והתמודדות צדדים...
מורה דרך לענייני צוואות (עריכת צוואות...
מורה דרך לעריכת הסכם חלוקת נכסי עזבון...
מזונות מן העזבון בבית-המשפט לענייני...
מירוץ סמכויות בין בית-המשפט לענייני...
מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו...
מעוכבות גט - ראיות, עדים ועדי קידושין...
מרשם האוכלוסין ונגזרותיו (הדינים,...
משמורת ילדים (טובת הקטין, הסדרי שהות...
משק חקלאי בראי דיני המשפחה - דין, הלכה...
נטלי הוכחה בדיני צוואות
סדרי הדין בבית-המשפט לענייני משפחה
סוגיות בבית-הדין הרבני
סוגיות בדיני משפחה - בבית-המשפט לענייני...
סוגיות בחוק איסור לשון הרע בראי...
סמכויות הרשם לענייני ירושה וסדרי דין
סעדים זמניים בבית-משפט לענייני משפחה...
ספרונית "משפחה וירושה"
סרבנות גט בראי פסיקת בית-משפט לענייני...
עילות גירושין בבית-הדין הרבני
עסקאות בירושה עתידה - סעיף 8 לחוק...
פירוק שיתוף במקרקעין בבית-המשפט לענייני...
צוואה בכתב יד - עריכתה, פגמים ודרכי...
צוואה בעדים - עריכתה, פגמים ודרכי תקיפתה
צוואה נוטריונית - עריכתה, פגמים ודרכי...
צוואות הדדיות בראי חוק הירושה
קטינים, נוער, חסרי ישע ועובד סוציאלי...
שאלות ותשובות בבית-הדין הרבני - סוגיות...
שאלות ותשובות בענייני ירושה ועזבון
שאלות ותשובות בענייני משפחה - סוגיות...
תביעות פיצויים בין בני זוג, ילדיהם...
תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום...
תסמונת הניכור ההורי והניכור הורי בעין...
תפקידי שירות המבחן וקצין המבחן למבוגרים...
נוטריון
המדריך המעשי לנוטריון (מהדורת 2018)
הנוטריונים (דין, הלכה ומעשה)
נזיקין
תביעות אש - עילות תביעה ופיצויים ...
אשם תורם בראי דיני הנזיקין והחוזים
דוגמאות כתבי טענות - ביטוח ונזיקין...
דיני רשלנות רפואית - הלכה ומעשה
הפרשנות לחוק איסור לשון הרע - דין ומהות
הפרשנות לחוק זכויות החולה
ועדות רפואיות מכוח הדינים השונים,...
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,...
חישוב והערכת נזק בתביעות נזיקין (תאונות...
מות הניזוק ותביעת עזבון ותלויים (ה"שנים...
מפתח הפיצויים המקיף בדיני הנזיקין...
מפתח פסיקת הפיצויים לנפגעי רשלנות...
סדרי דין וראיות בתביעות נזיקין וביטוח -...
עוולת הנגישה (סעיף 60 לפקודת הנזיקין) -...
עוולת הרשלנות - דין הלכה ומעשה
עילות תביעה נגד המדינה או רשויותיה ...
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעין המשפט...
פקודת הנזיקין בעין המשפט - הלכה ומעשה...
רפואת שיניים ורופא השיניים - הדין,...
שאלות ותשובות בנזיקין - סוגיות שונות
תביעות ילדים ונוער בנזיקין
תביעות נפגעי פוסט טראומה - הדינים, סדרי...
תביעות פיצויים בשל נזק לרכב, ירידת ערך...
תביעות פיצויים בשל נזקי גוף במשפט...
תביעות פיצויים בשל נזקי רכוש במשפט...
תביעות פיצויים נגד מומחים - עילות...
ניירות ערך
מבט מקיף על דיני ניירות ערך
נכים
זכויות נכים, נפגעים ומשפחותיהם במשפט...
עבודה וביטוח לאומי
דיני חופשה ומחלה - דין, הלכה ומעשה
אימהות - דין, הלכה ומעשה (הריון -...
אכיפת דיני העבודה - הסכמים קיבוציים...
בטיחות בעבודה - עילות תביעה, פיצוי...
ביטוח נפגעי תאונות עבודה בראי חוק...
דוגמאות כתבי טענות בבתי-הדין לעבודה...
ה"שימוע" ביחסי עובד-מעביד (המהות -...
הזכות לפיצויי פיטורים - דין ומהות
הליכי ביניים בבתי-הדין לעבודה (צו מניעה...
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי
הפסקת עבודה - התפטרות ופיטורים - הודעה...
הקודקס המקיף לדיני הפנסיה והגמל במדינת...
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט...
חוקים סוציאליים מיוחדים (חוק הבטחת...
יחסי הגומלין בין מבוטחים וקופות החולים...
מורה דרך ל"ימי הקורונה" - ההגבלות...
משפט העבודה בישראל - סדרי דין וראיות...
עבודת נוער - הדין, דברי הסבר והלכה פסוקה
צווי מניעה זמניים במשפט העבודה הישראלי...
שאלות ותשובות בענייני הביטוח הלאומי -...
שאלות ותשובות בענייני עבודה - סוגיות...
שכר עבודה במשפט הישראלי - מבט עיוני...
תובענות ייצוגיות בענייני עבודה - הלכה...
עובדים זרים
דיני סיעוד במיגזר הציבורי והפרטי במדינת...
מבקשי מקלט בישראל בראי המשפט הבינלאומי
מורה דרך להעסקת עובדים זרים בתחום...
פלילי וראיות
"דיני ראיות" -הלכה למעשה"
"הגנה מן הצדק" - מבט עיוני ומעשי ...
"עד מדינה" - מבט עיוני ומעשי
"תאומי הטרור" הלחימה בטרור בארץ, בארצות...
דיני מעצרים בהליך הפלילי - הלכה למעשה...
דיני עונשין בעין המשפט הלכה למעשה
דיני ראיות - הלכה למעשה כרך ג'
דיני ראיות - הלכה למעשה כרך ה'
הזכות ל"הליך הוגן" ונגזרותיה
החסינות במשפט הישראלי - הדין, דברי הסבר...
המחדל החקירתי בראי ההליך הפלילי
הנבחרים ועובדי ציבור - עבירות ועונשים...
הנזק הראייתי במשפט האזרחי והפלילי -...
הסדרי טיעון בראי ההליך הפלילי
הפרשנות לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות...
הקודקס המקיף לדיני המשטרה בארץ
הקודקס המקיף לדיני ראיות - כרך שלישי
הקודקס המקיף לדיני ראיות ויישומם...
הקודקס המקיף לזכויות נפגעי עבירה - מבט...
ועדת שחרורים בראי חוק שחרור על-תנאי...
זיכוי מחמת הספק או זיכוי מוחלט במשפט...
זכויות אסיר (דין, הלכה ומעשה)
חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 - הדין,...
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים,...
חייבים מול המרכז לגביית קנסות
חילוט פלילי ואזרחי במשפט הישראלי
טענות מקדמיות בראי ההליך הפלילי
טענת "הגנה עצמית" בהליך הפלילי - דין...
ילדים ונוער במשפט הפלילי בישראל - דינים...
מחדלים חקירתיים בפעולות המשטרה והשפעתם...
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות
סייגים לאחריות הפלילית - מבט עיוני ומעשי
עבירה שיש עימה קלון בראי ההליך הפלילי
עבירות הסמים בעין המשפט (העבירה, המעצר...
עבירות מין בישראל בעין הדין וההלכה ...
עבירות צבאיות בראי חוק השיפוט הצבאי,...
עיכוב ביצוע במשפט הפלילי
פסילת ראיות במשפט הפלילי - מבט עיוני...
שאלות ותשובות בפקודת הראיות
שחיתות ציבורית - שוחד, מרמה והפרת...
פניני משפט וניסוחי לשון
הגלימה השקופה - סיפורים, הגיגים ומשפטים...
ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי...
פשרה וגישור
פשרה וגישור במשפט האזרחי (2021)
צרכנות
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ותקנותיו -...
קניין רוחני
דיני פטנטים ומדגמים
דיני קניין רוחני (דיני זכויות יוצרים) ...
דיני קניין רוחני (דיני סימני מסחר) ...
דיני קניין רוחני - דיני פטנטים ומדגמים...
רואי חשבון
חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 (תיקון מס'...
רישוי עסקים
רישוי עסקים הלכה ומעשה
רשויות מקומיות
בעלי חיים בעין המשפט הישראלי (פיקוח -...
דיני ביקורת במדינת ישראל
הבחירות לרשויות המקומיות, מועצות...
הקודקס המקיף לפסיקת בתי-המשפט לעניינים...
הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי...
מדריך מעשי בנושא כללי אמות-המידה לשירות...
מיסי הארנונה ברשויות המקומיות
רשות מקומית והאזרח - דין, הלכה ומעשה ...
שמאות
שמאי "מייעץ" ו"שמאי מכריע" על-פי חוק...
תביעות קטנות
תביעות קטנות (דין חדש מול דין ישן)
תובענה ייצוגית
המפתח המאוגד והמקיף של תביעות ייצוגיות...
תיירות
הקודקס המקיף לדיני תיירות - נופש -...
תכנון ובניה
דיני אכיפת חוקי הבניה בישראל בעקבות...
הקלות - סטיה ניכרת - שימוש חורג (בעין...
ועדות ערר בהליכי תכנון ובניה
צווי הריסה (מינהלי ושיפוטי) - בניה...
תביעות נזיקין נגד רשויות התכנון והבניה...
תכנון ובניה - דין והלכה
תעבורה
גזר-דין - מפתח הענישה בעבירות התעבורה
הפקרה אחרי פגיעה
סוגיות נבחרות בדיני תעבורה - מבט עיוני...
עבירות תעבורה - הלכה ומעשה מהדורה חדשה...
עבירת השכרות (2021)
עד מומחה - חקירת תאונות דרכים
פסקי דין
תקסד"א (תשע"ט)
תאריך פרסום 21.02.24 |
ספרים שכר עבודה במשפט הישראלי - מבט עיוני ומעשי (חוק הגנת השכר - חוק שכר מינימום - חוק שכר שווה...)אריאל לוין, עו"ד
פרק י"ז: איסור התניה - סעיף 12 לחוק1. הדין סעיף 12 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 קובע כדלקמן: "12. איסור התניה זכותו של עובד, לפי חוק זה, אינה ניתנת להתניה או לויתור." 2. כללי זכות שהוקנתה לעובד מכוח חוק הבא להגן עליו אינה ניתנת לוויתור, לא ויתור מפורש ובוודאי לא ויתור מכללא, כאשר התפיסה היא כי אף בדיני עבודה יש להעמיד בראש סולם הערכים את קדושת רצון ההתקשרות של הצדדים, אינה מקובלת. בעבר ראו בחוזה העבודה ביטוי לרצונם החופשי של המעביד והעובד, למרות היעדר שוויון כלכלי, חברתי או מעמדי שבין הצדדים. ככל שהתרחבה רשת משפט העבודה, המסדיר, חדלו יחסי עבודה ותנאי עבודה להיות תלויים בחללו שלל "רצון הצדדים", ונהיו יותר ויותר קשורים ונתמכים בהוראות חוק והסכמים שתרמו לתקנת הציבור, שכן הוראות אלה היו גם לתועלת המעבידים, שראו בביצוען ערובה להתחרות הוגנת בינם לבין עצמם, ומשק המדינה אף הוא יצא נשכר מקיום תנאי עבודת משופרים ומתוקנים יותר. הוראות חוק אלה, המקנות זכויות לעובד, נתונות להשגחתו של מנגנון הפיקוח הממשלתי, והמפר אותן עשוי לתת על כך את הדין במשפט הפלילי. מכאן, שוויתור עובד על זכות מעין זו מהווה פגיעה בסדר הציבורי, ואין לו תוקף מחייב, וכשם שידו לא היתה ביצירת הזכות, בקיומה, בשמירה עליה, כן לא יוכל העובד למחוק אותה במחי יד {ראה דב"ע (ארצי) לח/59-3 סילשי נ' ארכיטקט אהרון דורון ושות' בע"מ, פד"ע י' 32 (1978)}. משפט העבודה המגן כולל את ההוראות החוקיות הכופות שמכוחן מובטח לעובד קיום בכבוד אנושי, למשל, מרבית הוראות חוקי העבודה הנוגעות לחופשה השנתית שהעובד זכאי לה, לשעות העבודה והמנוחה, להגנת השכר, לימי המחלה, לשכר המינימום וכדומה. הפן הדומיננטי של משפט העבודה המגן נוגע להוראות האזרחיות המקנות לעובד אפשרות לתבוע את מימושן של הזכויות המוענקות לו בחקיקת המגן {פרופ' ר' בן ישראל בספרה דיני עבודה, כרך א' (תשס"ב)}. כפועל יוצא, ברור כי כל תניה התולה תשלום הזכויות האמורות בקיומו של תנאי זה או אחר אינה תופסת, ולהשלמת התמונה יש לומר כי חלק מחוקי המגן כוללים בתוכם הוראות מפורשות האוסרות התניה על האמור בהם {למשל, סעיף 12 לחוק שכר מינימום ו- ע"ע (ארצי) 1144/04 אברהם מרחיב נ' מוקד אמון סביון (1981) בע"מ, פורסם באתר נבו (21.12.06)}. ב- ע"ע (ארצי) 1210/02 {אמיר ביברינג נ' אל-על נתיבי אוויר לישראל בע"מ, פד"ע לח (2003) 115, פורסם באתר נבו (10.11.02)} נקבע כי הסיכויים קלושים כי יינתן תוקף לכתבי הויתור, כאשר הכלל הוא, כי הפסיקה אינה נותנת תוקף לכתבי ויתור, בהם מוותר העובד על זכויות שנקבעו בחוקי המגן. פסיקה זו תואמת את שנקבע על-ידי המחוקק, כדוגמת סעיף 12 לחוק שכר מינימום הקובע כי זכותו של עובד לפי חוק זה אינה ניתנת להתניה או לויתור {דב"ע 2-10/98 קנטי נ' דיגיטל, פורסם באתר נבו (01.06.99)}. 3. האם התנו או ויתרו על זכותו של עובד מכוח סעיף 12 לחוק שכר מינימום? ב- סע"ש (חי') 34283-11-12 {מיכאל בילנקי נ' א.פ. איב סחר והפצה בע"מ, פורסם באתר נבו (03.05.15)} נדונה השאלה האם התנו או ויתרו על זכותו של עובד מכוח סעיף 12 לחוק שכר מינימום. התובע טען כי ימי עבודתו אצל הנתבעת השתרעו על פני 8.5 שעות ביום, כלומר הוא עבד יום עבודה מלא, מהשעה 06:00 בבוקר בערך ועד לשעה 14:30 בצהריים ולעיתים אף יותר. התובע ציין כי חודשים רבים במהלך תקופת העסקתו, קיבל התובע שכר הנופל באופן משמעותי משכר המינימום. התובע הבהיר, כי הוא מתבסס בתביעתו ברכיב זה על מספר ימי עבודתו בכל חודש כפי שהופיע בתלושי השכר וזהו נתון שאינו במחלוקת בין הצדדים. במכפלת שכר המינימום היומי, לפי 8.5 שעות ביום עבודה מלא, זאת בהתאם לתעריפי שכר המינימום בתקופה הרלבנטית, בניכוי השכר ששולם לו בפועל, כאשר תשלומי הבונוס האישי ודמי החופשה המופיעים בתלושי השכר לא הובאו בחשבון, משאינם נחשבים בגדר שכר. עוד הוסיף התובע, כי הנתבעת לא עמדה בנטל ההוכחה המוטל לפתחה, כאמור בסעיף 26ב. לחוק הגנת השכר להוכיח כי התובע עבד מכסת שעות הפחותה מ- 8.5 שעות ליום. הנתבעת טענה מנגד כי התובע קיבל במשך תקופת עבודתו שכר לפי תפוקה, בהתאם לסוג ולכמות דברי הדואר שמיין וחילק, ולא על בסיס שעות, כאשר ממילא התובע הועסק במשרה חלקית בלבד, כעולה מדו"חות הנוכחות המדגמיים שהוגשו עבור עובדי הנתבעת המלמדים על 8-6 שעות עבודה ביום בממוצע. עוד הוסיפה הנתבעת וטענה כי מעולם לא הובטח לתובע, לא בכתב ולא בעל-פה, שכר שונה מהשכר המוסכם המופיע בהסכמי העבודה, עליהם חתם התובע, מה גם שהוכח כי התובע מעולם לא פנה למי מנציגי הנתבעת והלין על אופן התשלום. בית-הדין קיבל את התביעה באופן חלקי כאשר נימק והסביר כי תכליתו של חוק שכר מינימום הינה להבטיח כי כל אדם העובד למחייתו ישתכר לפחות שכר מינימאלי לקיומו, בהתאם להיקף משרתו וללא קשר לצורת העסקתו או צורת תשלום שכרו. מכאן, שאף עובד ששכרו משולם על בסיס תפוקה, זכאי לכך ששכרו השעתי, היומי, או החודשי, לפי העניין, לא יפחת משכר המינימום בהתאם לחוק שכר מינימום כאשר לא ניתן להתנות או לוותר על-תנאי זה {ראה דב"ע (ארצי) שן/3-171 פלתורס נסיעות ותיירות בע"מ נ' יהודה פדן, פד"ע כב(1), 356, ו- ע"ע (ארצי) 1194/01 דרור עגיב נ' "המגן" חברה לביטוח בע"מ, פד"ע מ(2005), 241 (11.02.04)}. 4. האם התנו או ויתרו על זכותה של התובעת מכוח סעיף 12 לחוק שכר מינימום? ב- ס"ע (ת"א) 14922-07-10 {אירינה ארמון נ' ק.מ.י. נ' קומפלקס מזון ישראל בע"מ, פורסם באתר נבו (15.08.13)} נדונה השאלה האם התנו או ויתרו על זכותה של התובעת מכוח סעיף 12 לחוק שכר מינימום. התובעת טענה כי הנתבעת פיטרה אותה על אתר תוך שלילת זכותה להודעה מוקדמת, ואשר-על-כן, התובעת תבעה פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פדיון ימי חופשה שנתית, פדיון דמי הבראה, השלמה לשכר מינימום, פיצוי בגין אי-מסירת תלושי שכר ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין. הנתבעת הכחישה את טענות התובעת וטענה כי לא פיטרה את התובעת וכי התובעת קיבלה את מלוא זכויותיה. עוד הוסיפה הנתבעת כי לאחר אותו אירוע שבה הסיקה התובעת כי פוטרה על-ידי הנתבעת, לא שבה התובעת להופיע לעבודתה. בית-הדין קיבל את התביעה ופסק כי הנתבעת טענה כי לא פיטרה את התובעת, וכי עלה בידה של התובעת לבסס את טענתה לכך שהנתבעת פיטרה אותה מעבודתה, על כך פסק בית-הדין פיצויים לטובת התובעת אשר ויתרו על זכותה לקבלת הודעת פיטורין מוקדמת. 5. האם ניכוי שבוצע משכרו של העובד נחשב להתניה או ויתור על זכותו מכוח סעיף 12 לחוק שכר מינימום? ב- ת"פ (חי') 21/05 {מדינת ישראל - משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה נ' שחף אבטחה 1989 בע"מ, פורסם באתר נבו (07.07.11)} נדונה השאלה האם ניכוי שבוצע משכרו של העובד נחשב להתניה או ויתור על זכותו מכוח סעיף 12 לחוק שכר מינימום. המאשימה טענה כי הניכוי שבוצע משכרו של העובד מתוקף התחייבות שחתם עליה, אינו חוקי בהיותו מנוגד להוראת סעיף 12 לחוק שכר מינימום הקובע מפורשות כי זכות העובד לשכר מינימום, הינה קוגנטית ולא ניתנת לויתור או התניה. גם פעולת החתמת העובד על התחייבות בהסכם סטנדרטי אשר הוכתב על-ידי הנאשמים, נועדה לעקוף את הוראת חוק שכר מינימום. הנאשמים טענו כי שכרו של העובד חושב ושולם בהתאם ובכפוף לחוק שכר המינימום כפי שניתן לראות בחישוב המופיע בתלוש השכר שלו לחודש 04/02. עוד טענו הנאשמים כי בתחילת העסקתו חתם העובד על התחייבות בה אישר שידוע לו כי עלות הכשרתו והטיפול במועמדותו ואישוריו לעבוד כבודק בטחוני והתאמתו למזמין העבודה, עומדת על 60 שעות עבודה, כאשר הוא גם הסכים כי הנאשמת תנכה משכרו האחרון את עלות ההכשרה הזו בת 60 שעות, ככל שיפר את התחייבותו לעבוד בשירות הנאשמת לכל הפחות, במשך 3 חודשים. בית-הדין זיכה את הנאשמים מאחר ולא הוכח על-ידי המאשימה ובוודאי לא במידה שמעל לכל ספק סביר, כי החתמת העובד על ההתחייבות והניכוי מהשכר שלו בהתבסס עליה, נועדו כדי להימנע מתשלום שכר מינימום, או בכלל מתוך מודעות שהניכוי מהווה הפרה של חוק שכר מינימום. בית-הדין הוסיף כי העובד קיבל שכר שעתי שחושב לפי שכר המינימום, ומשהוברר כי בביקורת שנערכה על-ידי המאשימה בחודש הרלבנטי לכתב האישום, לא נמצאו כל ממצאים של עבירה על חוק שכר מינימום ביחס ליתר העובדים שהעסיקה הנאשמת 1, ומשלא הוכח מעל לכל ספק סביר כי הניכוי משכרו של העובד במעמד סיום יחסי העבודה שלו בנאשמת בהתאם להתחייבות שחתם עליה, נעשה מתוך מודעות וכדי לשלם לו שכר מתחת לשכר מינימום. אשר-על-כן, גם בחינת העניין ממבט של חוק שכר מינימום, מביאה למסקנה שאין בסיס ראייתי מספיק לטענות המאשימה שהנאשמים פעלו מתוך מודעות להביא לתוצאה של תשלום שכר מתחת לשכר המינימום. 6. האם יש תוקף להסכמת הצדדים על התניה שבוצעה משכרו של העובד למרות קיומו של סעיף 12 לחוק שכר מינימום? ב- ד"מ (ת"א) 2230/06 {צבי שרייר נ' מוקד כוכב השרון בע"מ, פורסם באתר נבו (30.04.08)} נדונה השאלה האם יש תוקף להסכמת הצדדים על התניה שבוצעה משכרו של העובד למרות קיומו של סעיף 12 לחוק שכר מינימום. התובע טען כי בעוד בתלושי השכר נרשם כי יום עבודתו היה בן 8 שעות, בפועל עבד במשמרות בנות 10 שעות מבלי ששולם לו גמול שעות נוספות על-פי חוק שכר מינימום, כאשר בנוסף, בגין שעות עבודתו הנוספות ביום המנוחה השבועי קיבל 150% ולא מעבר לכך, ועל-כן טען התובע לזכאותו לתשלום גמול שעות נוספות בצירוף פיצויי הלנת שכר. עוד הוסיף התובע טען התובע כי לא שולם לו שכר עבור ימי חפיפה וכי מנהל הנתבעת לא שילם לו שכר עבור עבודתו בחודשים יוני ו- יולי והתנה את תשלום המשכורות בחתימת התובע על כתב ויתור האסור לטענת התובע לפי סעיף 12 לחוק הגנת השכר. על-כן טען התובע לזכאותו לתשלום שכר חודשים יוני ויולי בצירוף פיצוי הלנת שכר. עוד צויין מהתובע, כי לאחר חזרתו מחופשת מחלה התברר לתובע כי נמצאה לו מחליפה ולאחר בירור עם מנהל הנתבעת, נאסר עליו להיכנס למשרדי הנתבעת, וכל זאת בהיעדר הודעה מוקדמת טרם סיום העסקתו, על-כן זכאי הוא לתשלום. הנתבעת טענה כי תלושי השכר תואמים לטענתה את המוסכם על הנתבעת ועל התובע אשר ביקש להאריך את המשמרות ל- 10 שעות עבודה בהתאם לצרכיו האישיים. עוד הוסיפה הנתבעת, כי התובע חתם על הסכם עבודה לתקופה של שישה חודשי עבודה, כאשר הוסכם כי באם יסיים את ששת חודשי העבודה יקבל תשלום עבור תקופת החפיפה, ומאחר והתובע לא הועסק במשך שישה חודשים אצל הנתבעת, אינו זכאי לתשלום בגין ימי החפיפה. הנתבעת טוענת כי התובע הוא שנטש את מקום העבודה ללא שנתן לה הודעה מוקדמת כלשהי, בטענה כי הוא אינו חש בטוב, וזאת למרות שחתם על הצהרה כי מצבו הבריאותי תקין ויתרה-מכך, טענה הנתבעת כי היא ניסתה ליצור קשר עם התובע לצורך ביצוע גמר חשבון אך נסיונותיה לא צלחו. בית-הדין קיבל את טענת התובע בנוגע לשעות החפיפה, כאשר ביסס את קביעתו על כך שעל שעות מסויימות בהם ביצע התובע חפיפה, הוא לא קיבל כל תשלום. בעבר כבר נפסק כי תקופת ניסיון היא ככלל תקופה שבה בוחן המעסיק את עובדו והעובד גם הוא בוחן את מהות העבודה ומקום העבודה, כאשר הנורמה הבסיסית היא כי בעבור תקופת אכשרה {חפיפה}, זכאי העובד לשכר {ע"ע 3001/98 א.ו.ב.א. מהנדסים בע"מ נ' אלין (לא פורסם)}. אשר-על-כן, גם אם הסכימו הצדדים להתניית התשלום בעד ימי החפיפה בשישה חודשי העסקה, אין להסכמה זו כל תוקף, מאחר והסכמת עובד לאי-תשלום שכר והתנייתו בתנאי הינה בבחינת ויתור עובד על שכרו, בניגוד להוראות סעיף 12 לחוק שכר מינימום, שהינה הוראת חוק קוגנטית. לפיכך בית-הדין קבע כי על הנתבעת לשלם לתובע את שכרו בגין שעות החפיפה. 7. האם הופרו זכויותיה של התובעת מכוח סעיף 12 לחוק שכר מינימום כאשר סוכם כי תשרים יהוו חלק משכר התובעת? ב- ע"ב (ת"א) 2407/03 {יוליה דרמון נ' בנימין יהושוע, פורסם באתר נבו (27.10.04)} נדונה השאלה האם הופרו זכויותיה של התובעת מכוח סעיף 12 לחוק שכר מינימום. התובעת טענה כי הנתבע לא דיווח על העסקתה לרשויות המס, לא הנפיק עבורה תלושי שכר, ולא שילם את זכויותיה הסוציאליות השונות. התובעת הוסיפה וטענה כי לא קיבלה את שכר המינימום הקבוע בחוק שכר מינימום, שכן התשרים שקיבלה מלקוחות אינם יכולים להיחשב כשכרה ואילו מעסיקה, הנתבע, לפי פעולותיו גרס כי כן אפשרי הדבר. הנתבע טען כנגד תקופת העבודה הנטענת, כנגד היקף המשרה הנטען, וכנגד זכאות התובעת להפרשי שכר מינימום ולפיצויי פיטורים. הנתבע טען כי יש לראות בתשרים שקיבלה התובעת מלקוחות המסעדה כחלק משכרה לצורך חוק שכר מינימום, בפרט כאשר כך סוכם במפורש בין הצדדים, ובהתחשב בכך שהוסיף לתשרים אלו מכיסו ככל שלא הגיעו למינימום מסויים. בית-הדין הארצי הזכיר את אמנת ארגון העבודה הבינלאומי {מספר 131}, משנת 1970, בה נאמר כי קביעת שכר מינימום תהווה אחד היסודות של כל מדיניות המיועדת להילחם בעוני ולספק את צרכיהם של כל העובדים ומשפחותיהם, והדגיש כי חוק שכר מינימום הינו קוגנטי ולא ניתן להתנות או לוותר על הוראותיו {סעיף 12 לחוק שכר מינימום}. בית-הדין סבר כי ניתן לראות בתשרים בעניין הנדון כאילו הגיעו לקופת המסעדה וממנה, תוך מעקב של המעסיק ווידוא כי הסכומים תואמים את המוסכם ויגיעו לידי התובעת, כך שהתובעת קיבלה מהנתבע את מלוא שכר המינימום בכל משמרת ומשמרת, בהתאם לדרישות חוק שכר מינימום. בית-הדין קבע לעניין תכליתו של חוק שכר מינימום כי זו התמלאה, וכי חיוב הנתבע בסכומים נוספים אינו מוצדק להגשמת המטרות שצויינו לעיל. 8. האם הופרו זכויותיו הקוגנטיות של התובע לפי סעיף 12 לחוק שכר מינימום כאשר לא קיבל שכר מינימום עבור תקופת התמחותו? ב- ע"ב (ב"ש) 2599/01 {ארייט תאופיק נ' עו"ד חיים קאזיס, פורסם באתר נבו (28.04.02)} נדונה השאלה האם הופרו זכויותיו הקוגנטיות של התובע לפי סעיף 12 לחוק שכר מינימום כאשר לא קיבל שכר מינימום עבור תקופת התמחותו. התובע טען כי בתום החודש הראשון להתמחותו, הופתע לקבל מהנתבע שכר חלקי בלבד, כאשר עניין זה חזר ונשנה בכל החודשים הבאים וכל פניותיו של התובע לנתבע בקשר לתשלום שכרו, נדחו בתירוצים שונים. עוד הוסיף התובע כי התלבט אם להפסיק את התמחותו, אולם בשל הקשיים במציאת מקום התמחות אחר באופן מיידי והתוצאה האפשרית של עיכוב קבלת רישיון לעריכת דין, העדיף התובע להישאר אצל הנתבע, תוך תקווה שהנתבע ישלם לו את שכרו. סיכומו-של-דבר, התובע השלים את תקופת התמחותו אצל הנתבע, מבלי שקיבל את שכרו המלא, כאשר לאחר סיום התמחותו, פנה ב"כ התובע לנתבע לשלם את זכויותיו, אולם נענה בשלילה על-ידי הנתבע. הנתבע טען, כי הסכים שהתובע יתמחה אצלו ללא שכר והתובע גם הסכים לכך ולמרות זאת הוא שילם לתובע שכר מסויים שהיה מבחינתו לפנים משורת הדין והנתבע עתר כי בית-הדין יפסוק כי על התובע להשיב את השכר אשר שולם לו. עוד הוסיף הנתבע, כי התובע התגורר באחד מחדרי משרדו בתל-אביב, עד אשר עבר להתגורר בבאר-שבע, ואם היה יודע שאין לתובע היכן לגור, לא היה מקבלו כמתמחה. יתרה-מכך, הנתבע טען כי התובע מעולם לא התלונן על כך ששכרו לא שולם במלואו ובנוסף לכך, הכספים ששולמו תמיד הועברו לתובע לפני הזמן המיועד לכך. בית-הדין קיבל את התביעה וקבע בפסיקתו כי מתמחה אינו יכול לוותר על שכרו בהתאם להוראת סעיף 12 לחוק שכר מינימום, כאשר משמעותו של סעיף זה, הוא חוסר האפשרות לוותר על זכויות חוק שכר מינימום, כמו על כל זכויות חוקי המגן האחרים. בית-הדין הוסיף כי כל ניסיונותיו של הנתבע בכתבי טענותיו להציג את מערכת יחסיו עם התובע כיחסים שאינם יחסי עובד-מעביד, נדונו מראש לכישלון, והעובדה, שהנתבע אימן את התובע, אינה יכולה לשלול ממנו את מעמדו כעובד. גם אם התועלת שמפיק המתמחה ממאמנו היא לעיתים רבה יותר מהתועלת שמפיק המאמן מהמתמחה שלו, אין בה כשלעצמה כדי לשלול את העובדה, שהתובע כמתמחה ביצע עבודה. בפסק-דין אשר הבהיר את שהיה ברור מאז חקיקתו של חוק שכר מינימום, שניתן על-ידי בית-הדין הארצי, עלתה לדיון סוגיה דומה ובו נפסק, כי מתמחה זכאי לשכר מינימום גם אם הסכים לוותר עליו, כאשר אף אם המערער היה היחיד שפעל בחוסר תום-לב אין בכך כדי לבטל את זכויותיו שנקבעו בחוק שכר מינימום {ע"ע 1054/01 אשר טוילי נ' יצחק דהרי, פד"ע לז(2002), 746 (24.04.02)}. עוד צויין ב- עניין טוילי, כי נסיבות המקרה מביאות למסקנה חד-משמעית, כי אין ליישם את תורת תום-הלב כדי לאשר העסקת עובד בפחות משכר המינימום ובכך לבטל זכות קוגנטית, כאשר חוק שכר מינימום הוא חוק קוגנטי. סיכומו-של-דבר, בעניין הנדון, התביעה לתשלום הפרשי שכר התקבלה במלואה ובסכום הנקוב בה, ומאחר ולא הובאו חישובים על-מנת לסתור אותו התנהגות הנתבע הביאה את בית-הדין למסקנה, כי יש לחייבו במלוא פיצויי הלנה. |
ספרים
|