פטור מתשלום אגרה בערכאות השונות - דין, הלכה ומעשה

לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

לראשונה בארץ ספר יחיד וראשון בתחום המשפט האזרחי לגבי הליך הנקוט כמעט בדרך השגרה בבתי-המשפט השונים.

מצינו שתקנה 14 לתקנות סדר הדין האזרחי ודומותיה בסדרי הדין בבתי-הדין לעבודה ומשפחה, קבעה באורח כללי שני תנאים: האחד, על המבקש להוכיח חוסר יכולת. השני, על המבקש להצביע על קיומה של עילה או בלשון אחר על סיכויי הליך. ההלכה הפסוקה יצקה קבעה את דרכי יישומה של התקנה תוך הדגשת הפרמטרים הבאים:

א. שיקול-דעתו של בית-המשפט בדונו בבקשת הפטור הינו רחב במיוחד, פועל יוצא של העקרון - בלעדיו אין - לפיו יש לעשות הכל על-מנת ששערי בית-המשפט לא תהיינה חסומות בפני דל או אביון. אולם במסגרת מתחם שיקול-דעת זה נקבעו אף הוראות משנה כלהלן;

ב. למול זכותו של מבקש הפטור, שלא ייחסמו בפניו דלתות בית-המשפט ולממש את זכותו לגישה לערכאות, אשר הוכרה על-ידי הפסיקה כזכות מעין חוקתית, עומדות תכליות החובה לתשלום האגרה אשר בראשן, מימון שירותי בתי-המשפט וכן מניעת ניצול לרעה של ההליך השיפוטי על-ידי הגשת תביעות מופרזות ולא מבוססות שאין גורם מרתיע מהגשתן;

ג. על המבקש פטור להניח תשתית עובדתית מוצקה שממנה יעלה בבירור חוסר יכולתו של המבקש, כלומר, על המבקש לפרוש תשתית עובדתית מלאה ועדכנית לגבי מצבו הכלכלי, לרבות תיעוד ואסמכתאות רלוונטיות;

ד. "מי אשר מבקש שהציבור יממן באופן מלא את ההליך המשפטי בו הוא רוצה לנקוט, עליו נטל ההוכחה לקיומן של התנאים הקבועים בתקנות. המבקש שהקופה הציבורית תישא לבדה בהליכי משפטו צריך לפרוש בפני בית-המשפט תשתית עובדתית מלאה ביותר ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי בהתאם לדרישת התקנות" (בשג"ץ 3320/11 מעוז נ' הנהלת בתי-המשפט). עקרונות מקבילים נקבעו בנוגע לבקשת פטור מהפקדת עירבון‏.

בחיבור זה מובאות תקנות האגרות במלואן וכן דיון בתקנות הדנות בבקשת פטור מתשלום האגרה, תוך הבאת הדין, דברי הסבר וכן תמציות הלכות המביאות את יישום התקנות בבתי-המשפט השונים.

הספר מוגש בכריכה קשה ומהודרת.