מות הניזוק ותביעת עזבון ותלויים (ה"שנים האבודות" ועוד) - מבט עיוני ומעשי

לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

כאשר נפטר אדם שניזוק בעוולה, יש להבחין, בכל הנוגע לשנים האבודות, בין זכות התביעה של העזבון לזכות התביעה של התלויים.

במות אדם עובר עזבונו ליורשיו, כך קובע חוק הירושה. העזבון עומד בנעליו של הניזוק. העזבון עובר לפי חוק הירושה ליורשים. לכן בפועל מדובר ביורשי הניזוק שנפטר עקב העוולה. התלויים, בן זוגו, הוריו וילדיו של המנוח, שהיו תלויים בו לפרנסתו, הם בעלי זכות תביעה עצמאית. הם זכאים לפיצויים בגין אובדן תמיכתו הכספית של המנוח בהם עקב מותו. השנים האבודות הן אותן השנים שבהן נתקצרה תוחלת חיי העבודה של ניזוק עקב אירוע תאונתי. קרי, אותן שנים שבהן איבד הניזוק את יכולתו להשתכר עקב הפגיעה.

דברי החקיקה, ההסברים, דברי מומחים ותמציות הלכות וצורות חישוב הפיצויים לעזבון או לתלויים הופכות את הספר ליחיד במינו - חיבור שאיננו בנוף המשפטי הקיים.

הספר מביא את גלגולן של ההלכות השונות לגבי חישוב הפיצויים ודעות שונות המובעות בפסיקת בתי-המשפט.

הספר מוגש בכריכה קשה ומהודרת.