פרק ט': אכיפה מינהלית - סעיפים 216 עד 233 לחוק

1. הדין החדש - תיקון מס' 116

סעיפים 216 עד 233 לחוק קובעים כדלקמן:

"216. צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: התשע"ז)

(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב-ראש וועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד ביקור במקום או על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח, כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצעת עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ג) ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק באופן מיידי את העבודה (בפרק זה: "צו מינהלי להפסקת עבודה"), ובלבד שלא הוגשו לבית-המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותה עבודה.

(ב) צו מינהלי להפסקת עבודה יכלול את כל אלה:

(1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

(2) תיאור העובדות שעל-פיהן הוחלט לתת את הצו;

(3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

(4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

(5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

(ג) על-אף האמור בסעיפים-קטנים (א) ו- (ב), היה למי שהוסמך לתת צו כאמור בסעיף-קטן (א) יסוד סביר להניח כי עבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, או שמפקח הודיע לו כי יש לו יסוד סביר להניח שעבודה המתבצעת לנגד עיניו היא עבודה אסורה, רשאי מי שהוסמך לתת צו מינהלי להפסקת עבודה לתת צו מינהלי ארעי להפסקת אותה עבודה (בסימן זה: "צו ארעי להפסקת עבודה"), אף אם טרם הוגש לו דין וחשבון כאמור בסעיף-קטן (א) או טרם קוימה חובת ההיוועצות לפי סעיף 225, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1) קיים צורך דחוף להפסיק את העבודה, בין השאר בשל סכנה לשלום הציבור או לשלומו של אדם;

(2) החובה להגיש דין וחשבון כאמור בסעיף-קטן (א) ולקיים היוועצות לפי סעיף 225 יושלמו בהקדם האפשרי.

(ד) תוקפו של צו ארעי להפסקת עבודה לא יעלה על חמישה ימים; ניתן צו ארעי כאמור ומולאו כל התנאים למתן צו מינהלי להפסקת עבודה, רשאי נותן הצו הארעי להפסקת עבודה להודיע למי שניתן לו הצו כי הצו ייחשב צו מינהלי להפסקת עבודה לכל דבר ועניין.

217. צו להריסת תוספת בניה לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת עבודה (תיקון: התשע"ז)

(א) נמשכה העבודה שלגביה ניתן צו מינהלי להפסקת עבודה, לאחר שהומצא הצו ובניגוד להוראותיו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים בסעיף 243(ג), להרוס את העבודה שבוצעה לאחר שהומצא הצו המינהלי להפסקת עבודה (בפרק זה: "צו להריסת תוספת בניה"), ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת עבודה.

(ב) לא יינתן צו להריסת תוספת בניה כאמור אלא-אם-כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשכה העבודה בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת העבודה, את פרטי העבודה שנמשכה כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת העבודה.

(ג) צו להריסת תוספת בניה יכלול את הפרטים המנויים בסעיף 216(ב) ואת פרטי הצו המינהלי להפסקת עבודה שניתן.

(ד) מי שניתן לו צו להריסת תוספת בניה יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.

(ה) לא בוצע צו להריסת תוספת בניה בתוך התקופה האמורה בסעיף-קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו.

218. איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי (תיקון: התשע"ז)

(א) היה למפקח מיוחד יסוד סביר להניח כי מתבצעת לנגד עיניו עבירה של עבודה אסורה בלא היתר לפי סעיף 243(א) או (ב) באמצעות רכב או ציוד מכני הנדסי, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב או למפעיל הציוד המכני ההנדסי הודעה האוסרת את השימוש ברכב או בציוד כאמור לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וכן רשאי הוא ליטול את רישיון הרכב לתקופה האמורה; בהודעה תצויין הסיבה לאיסור השימוש ברכב או בציוד המכני ההנדסי ולנטילת הרישיון.

(ב) על איסור מינהלי על שימוש ברכב או ציוד מכני הנדסי יחולו הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב ו- 57ד עד 57ז לפקודת התעבורה 9, בשינויים המחוייבים ובשינויים המפורטים להלן, ובעניינים האמורים באותן הוראות לא יחולו הוראות פרק זה:

(1) בכל מקום:

(א) אחרי "רכב" יקראו "או ציוד מכני הנדסי";

(ב) אחרי "ברכב" יקראו "או בציוד המכני ההנדסי";

(ג) אחרי "הרכב" יקראו "או הציוד המכני ההנדסי";

(ד) אחרי "שהרכב" יקראו "או שהציוד המכני ההנדסי";

(2) לעניין מסירת הודעות לרשות הרישוי לפי אותם סעיפים, הודעה לעניין ציוד מכני הנדסי שהוא רכב תימסר גם לרשם הציוד ההנדסי כמשמעותו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957, ולעניין ציוד מכני הנדסי שאינו רכב - לרשם האמור בלבד;

(3) הסמכות הנתונה באותם סעיפים לבית-המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לבית-משפט השלום, הסמכויות הנתונות לשוטר יהיו נתונות למפקח מיוחד והסמכויות הנתונות לקצין משטרה יהיו נתונות למנהל היחידה הארצית לאכיפה;

(4) תקנות לפי סעיפים 57א(ב)(2) ו- 57ו(א) יחולו, ואולם שר האוצר בהסכמת שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות נוספות או הוראות אחרות באותם עניינים.

(ג) בסעיף זה:

"ציוד מכני הנדסי" - ציוד כהגדרתו בחוק רישום ציוד הנדסי, התשי"ז-1957; "רכב" - כמשמעותו בפקודת התעבורה.

219. צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: התשע"ז)

(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב-ראש ועדה מקומית, או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף-קטן (ג), כי יש יסוד סביר להניח כי מתבצע שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הגורמים המנויים בסעיף 243(ו), ועל כל מי שמועסק בשירותם, להפסיק את השימוש האסור בתוך חמישה עשר ימים מיום מתן הצו (בפרק זה: "צו מינהלי להפסקת שימוש"); ואולם נותן הצו רשאי לצוות על הפסקת השימוש האסור באופן מיידי אם ראה כי יש בשימוש האסור סכנה לשלום הציבור או לבטיחותו.

(ב) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא-אם-כן התקיימו שני אלה:

(1) לא הוגשו לבית-המשפט כתב אישום או בקשה לצו הפסקה שיפוטי לפי סעיף 236 בעניין אותו שימוש אסור;

(2) במועד הגשת התצהיר לפי סעיף-קטן (ג) לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים - לא חלפו יותר מ- 30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.

(ג) לא יינתן צו מינהלי להפסקת שימוש אלא-אם-כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי השימוש האסור שנעשה במקום וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהחל השימוש האסור באותו מקום, ולעניין שימוש אסור בבית מגורים - לא חלפו יותר מ- 30 ימים מהיום שבו החל השימוש האסור.

(ד) צו מינהלי להפסקת שימוש יכלול את כל אלה:

(1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

(2) תיאור העובדות שעל-פיהן הוחלט לתת את הצו;

(3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

(4) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

(5) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

220. צו לסגירת בניין או מקום לאחר שהופר צו מינהלי להפסקת שימוש (תיקון: התשע"ז)

(א) נמשך השימוש שלגביו ניתן צו מינהלי להפסקת שימוש, בניגוד להוראות הצו, רשאי מי שנתן את הצו לצוות על מי שניתן לו הצו, למעט על מי שעובדים בשירותם של הגורמים המנויים בסעיף 243(ו), על סגירת הבניין או המקום (בפרק זה: "צו לסגירת בניין או מקום"), לתקופה שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שלא חלפה שנה מיום מתן הצו המינהלי להפסקת שימוש.

(ב) לא יינתן צו לסגירת בניין או מקום אלא-אם-כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו נמשך השימוש האסור בניגוד להוראות הצו המינהלי להפסקת השימוש, את פרטי השימוש האסור שנמשך כאמור, וכי לא חלפה שנה ממועד מתן הצו המינהלי להפסקת השימוש.

(ג) צו לסגירת בניין או מקום יכלול את הפרטים המנויים בסעיף 219(ד), את פרטי הצו המינהלי להפסקת שימוש שניתן ואת פרטי הבניין או המקום שיש לסגור.

(ד) מי שניתן לו צו לסגירת בניין או מקום יבצע את הצו בתוך 21 ימים מיום שהומצא לו.

(ה) לא בוצע צו לסגירת בניין או מקום בתוך התקופה האמורה בסעיף-קטן (ד), רשאית היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין, לבצע את הצו; סגירת הבניין או המקום תיעשה לתקופה שנקבעה בצו, בניכוי הימים שחלפו מתום התקופה כאמור בסעיף-קטן (ד) ועד למועד שבו החלה הסגירה בפועל.

221. צו הריסה מינהלי (תיקון: התשע"ז)

(א) ראה מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב-ראש וועדה מקומית או מהנדס הוועדה, על יסוד תצהיר שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף-קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, רשאי הוא לצוות בכתב על הריסת העבודה האסורה (בפרק זה: "צו הריסה מינהלי"), ובלבד שבמועד הגשת התצהיר לא הסתיימה העבודה האסורה או שלא חלפו יותר משישה חודשים מיום שהסתיימה, ולעניין עבודה אסורה לגבי בית מגורים - בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ- 30 ימים מהיום שאוכלס; צו הריסה מינהלי יכול שיכלול גם הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור.

(ב) לא יינתן צו הריסה מינהלי אלא-אם-כן מפקח הגיש, למי שמוסמך לתת את הצו, תצהיר חתום בידו שבו ציין את פרטי העבודה האסורה, ואם הצו כולל הוראות בדבר הפסקת שימוש אסור - גם את פרטי השימוש האסור, וכן כי לפי בדיקתו במועד הגשת התצהיר לא חלפו המועדים כאמור בסעיף-קטן (א).

(ג) צו הריסה מינהלי יכלול את כל אלה:

(1) פרטים בדבר מיקום המקרקעין שבהם חל הצו;

(2) תיאור העובדות שעל-פיהן הוחלט לתת את הצו;

(3) אישור בדבר קיום חובת ההיוועצות לפי סעיף 225;

(4) פרטים בדבר הבניה שהצו מורה על הריסתה;

(5) פרטים בדבר המועד המוקדם ביותר האפשרי לביצוע הצו כאמור בסעיף 222(ג) ובדבר תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין כאמור בסעיף 223;

(6) פרטים בדבר הזכות לבקש את ביטול הצו לפי הוראות סעיף 228;

(7) פרטים בדבר אופן ההתקשרות עם נותן הצו.

(ד) צו הריסה מינהלי יכול שיחול גם על חלק מבניין שנבנה כדין, אם על-פי חוות-דעתו של מהנדס בניין ביצוע הצו רק לגבי החלק שנבנה שלא כדין יסכן את שלום הציבור או את בטיחותו.

222. ביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: התשע"ז)

(א) צו הריסה מינהלי יבוצע בידי היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.

(ב) צו הריסה מינהלי יבוצע בתוך 60 ימים מיום הגשת תצהיר לפי סעיף 221(ב), ואולם:

(1) הוגשה בקשה לביטול צו ההריסה המינהלי לפי סעיף 228ועוכב ביצועו לפי סעיף 254ח, ונדחתה הבקשה לביטול בידי בית-המשפט, יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית-המשפט בדבר דחיית הבקשה;

(2) הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע צו ההריסה המינהלי לפי סעיף 254ט, יחולו הוראות אלה, לפי העניין:

(א) קיבל בית-המשפט את הבקשה - יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים מתום תקופת עיכוב הביצוע שקבע בית-המשפט;

(ב) דחה בית-המשפט את הבקשה - יבוצע צו ההריסה המינהלי בתוך 60 ימים ממועד החלטת בית-המשפט בדבר דחיית הבקשה.

(ג) לא יבוצע צו הריסה מינהלי שניתן לגבי עבודה אסורה שטרם הסתיימה אלא-אם-כן חלפו ארבעה ימים מיום המצאתו, ולגבי עבודה אסורה שהסתיימה - אלא-אם-כן חלפו שבעה ימים מיום המצאתו.

223. תחולת צו הריסה מינהלי על עבודה אסורה נוספת באותם מקרקעין (תיקון: התשע"ז)

(א) ראה נותן צו הריסה מינהלי, על יסוד דין וחשבון בכתב שהגיש לו מפקח כאמור בסעיף-קטן (ב), כי בוצעה עבודה אסורה, לאחר שניתן צו ההריסה המינהלי או לאחר שבוצע הצו, באותם מקרקעין שהצו חל עליהם (להלן: "עבודה אסורה נוספת"), יחול צו ההריסה המינהלי גם על העבודה האסורה הנוספת, בלא צורך בהוצאת צו נוסף, אם הורה על כך נותן הצו, ובלבד שאם בוצע צו ההריסה המינהלי - במועד מתן ההוראה לא חלפו יותר משישה חודשים מיום ביצוע ההריסה, ולעניין הריסה בבית מגורים - בית המגורים לא אוכלס או שלא חלפו יותר מ- 30 ימים מהיום שאוכלס.

(ב) לא יורה נותן צו ההריסה המינהלי כאמור בסעיף-קטן (א), אלא-אם-כן מפקח הגיש לו דין וחשבון בכתב שבו ציין כי לפי בדיקתו בוצעה עבודה אסורה נוספת, את פרטי העבודה האסורה הנוספת, וכי לא חלפו המועדים כאמור באותו סעיף-קטן.

(ג) הוראה לפי סעיף-קטן (א) לעניין עבודה אסורה נוספת שבוצעה לאחר שבוצע צו ההריסה המינהלי תבוצע בתוך 60 ימים מיום שניתנה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 222(ב), בשינויים המחוייבים.

224. בקשה למתן ארכה לביצוע צו הריסה מינהלי (תיקון: התשע"ז)

(א) ניתן צו הריסה מינהלי, ובכלל זה ניתנה הוראה לעניין עבודה אסורה נוספת לפי סעיף 223, רשאית הרשות שמוסמכת לבצע את הצו לבקש מבית-המשפט ארכה לביצוע הצו או ההוראה.

(ב) בית-המשפט רשאי לתת ארכה לביצוע הצו או ההוראה כאמור בסעיף-קטן (א), מנימוקים שיירשמו, ובלבד שסך כל תקופות הארכה לא יעלה על שישה חודשים.

225. חובת היוועצות כתנאי למתן צו מינהלי (תיקון: התשע"ז)

(א) לא יינתן צו מינהלי אלא לאחר שנותן הצו התייעץ:

(1) לעניין צו שנותן מנהל היחידה הארצית לאכיפה - עם היועץ המשפטי של היחידה הארצית לאכיפה ועם מתכנן המחוז שבתחומו יינתן הצו;

(2) לעניין צו שנותן יושב-ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז במרחב תכנון כמשמעותו בסעיף 12 - עם תובע המפוקח בידי המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין;

(3) לעניין צו שנותן יושב-ראש ועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה - עם תובע מטעם הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין.

(ב) היוועצות כאמור בסעיף-קטן (א) תתועד בכתב.

226. המצאת צו מינהלי (תיקון: התשע"ז)

(א) צו מינהלי יומצא למי שהצו ניתן כלפיו בדרך שבה מומצא כתב בית-דין בהליך אזרחי.

(ב) על-אף האמור בסעיף-קטן (א), צו הריסה מינהלי יומצא בדרך של הדבקה על קיר חיצוני או על דלת של הבניין שבו בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור או במקום אחר בולט לעין במקרקעין שבהם בוצעו העבודה האסורה או השימוש האסור; בעת ההמצאה ירשום ממציא הצו בגוף הצו את יום ההמצאה ויתעד את ההמצאה; שר המשפטים רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין אופן ההמצאה ותיעודה לפי סעיף זה.

227. הודעה על מתן צו מינהלי (תיקון: התשע"ז)

ניתן צו מינהלי לפי סימן זה, יודיע נותן הצו לראש הרשות המקומית שבתחומה ניתן הצו, על מתן הצו, מייד לאחר שניתן.

228. בקשה לביטול צו מינהלי (תיקון: התשע"ז)

(א) הרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטול הצו לבית-המשפט המוסמך כאמור בסעיף-קטן (ב) בתוך 15 ימים מיום המצאת הצו לפי סעיף 226.

(ב) בית-המשפט המוסמך לפי סעיף זה:

(1) לעניין צו שניתן על-ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפה, יושב-ראש וועדה מחוזית או מתכנן מחוז - בית-משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, שהוא הקרוב למקרקעין;

(2) לעניין צו שניתן על-ידי יושב-ראש וועדה מקומית, מהנדס ועדה מקומית או מהנדס רשות מקומית המוסמכת לאכיפה - בית-המשפט לעניינים מקומיים שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, ובאין בית-משפט לעניינים מקומיים כאמור - בית-משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין שהוא הקרוב למקרקעין.

(ג) הוגשה בקשה לביטול הצו, לא יהיה בהגשת הבקשה כשלעצמה כדי לעכב את ביצוע הצו.

(ד) אין בהוראות סעיף זה כדי למנוע ממי שרואה את עצמו נפגע מצו מינהלי לפנות לנותן הצו ולהביא לפניו את טענותיו.

229. תנאים לביטול צו מינהלי (תיקון: התשע"ז)

לא יבטל בית-המשפט צו מינהלי אלא-אם-כן הוכח לו שהעבודה או השימוש בוצעו כדין או שלא התקיימו הדרישות למתן הצו כאמור בסימן זה, או אם שוכנע כי נפל בצו פגם חמור שבשלו יש לבטל את הצו.

230. שמירת אחריות פלילית (תיקון: התשע"ז)

אין בביצוע צו מינהלי כדי לפטור אדם מאחריות פלילית בשל ביצוע עבירה לפי פרק זה.

231. פיצויים (תיקון: התשע"ז)

צו מינהלי שבוטל ושבית-המשפט קבע כי לא היה מקום לנתינתו מלכתחילה - מי שנגרם לו נזק על-ידיו זכאי לתשלום פיצויים, כמפורט להלן, ואולם לא ישולמו פיצויים מחמת זה בלבד שהיה פגם במינויו או בהסמכתו של האדם שנתן את הצו, אם התקיימו בצו שאר התנאים לנתינתו:

(1) מאת הוועדה המקומית - אם הצו ניתן על-ידי יושב-ראש הוועדה המקומית או מהנדס הוועדה המקומית;

(2) מאת רשות מקומית המוסמכת לאכיפה - אם הצו ניתן על-ידי ראש הרשות או מהנדס הרשות המקומית האמורה;

(3) מאוצר המדינה - אם צו כאמור ניתן על-ידי היחידה הארצית לאכיפה, יושב-ראש ועדה מחוזית או מתכנן מחוז.

232. אצילת סמכות מנהל היחידה הארצית לאכיפה (תיקון: התשע"ז)

(א) מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול למשנה למנהל היחידה או למפקח מיוחד את הסמכויות הנתונות לו לפי סימן זה, ואולם הסמכות הנוגעת לצו מינהלי להפסקת שימוש לפי סעיף 219 ולצו לסגירת בניין או מקום לפי סעיף 220 לא תואצל אלא למשנה למנהל היחידה.

(ב) אצילת סמכות לפי סעיף-קטן (א) למפקח מיוחד טעונה את אישורו של היועץ המשפטי ליחידה הארצית לאכיפה.

233. סמכות האכיפה של הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים (תיקון: התשע"ז)

(א) בסעיף זה, "תכנית" - תכנית הכוללת את כל ההוראות המאפשרות להוציא מכוחה היתר לבניה או לשימוש בלא צורך באישורה של תכנית נוספת.

(ב) לרשות הטבע והגנים ולמנהל רשות הטבע והגנים יהיו כל הסמכויות הנתונות לפי סימן זה ליחידה הארצית לאכיפה ולמנהל היחידה הארצית לאכיפה, בהתאמה, בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע ובמקרקעין המיועדים בתכנית לגנים לאומיים ושמורות טבע, בשינויים המחוייבים ובשינויים אלה:

(1) לעניין חובת ההיוועצות לפי סעיף 225, יתייעץ מנהל רשות הטבע והגנים עם תובע מטעם רשות הטבע והגנים;

(2) לעניין הגשת דין וחשבון או תצהיר בידי מפקח כאמור בסימן זה - יוגש הדין וחשבון או התצהיר בידי פקח של רשות הטבע והגנים.

(ג) הזכאות לתשלום פיצויים לפי סעיף 231 לגבי צו מינהלי שנתן מנהל רשות הטבע והגנים תהיה מאת רשות הטבע והגנים, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים באותו סעיף."

2. דברי ההסבר להצעת החוק

בדברי ההסבר להצעת החוק נאמר לעניין זה:

"עבירות בניה, מעצם טיבן, מציבות עובדות בשטח, אשר קשה מאוד להתמודד עימן ככל שהבניה נמשכת. לפיכך מוצע לתת בידי גורמי האכיפה כלים לאכיפה מינהלית. אכיפה זו יעילה ביותר שכן ניתן באמצעותה להורות מיידית על הפסקת הבניה, בהליך פשוט, ובלא צורך בפנייה לערכאות שיפוטיות. לפיכך מוצע לקבוע כי אם היה למהנדס הוועדה או למנהל היחידה הארצית לאכיפה יסוד סביר להניח כי מתבצעת בניה אסורה או שנעשה שימוש אסור, רשאי הוא לצוות בכתב על הפסקה מיידית של הבניה האסורה או השימוש האסור (להלן: "צו הפסקה מינהלי").

מוצע לקבוע כי במקרה שבו נמשכו פעולות הבניה בניגוד לצו הפסקה מינהלי, שאז ניתן לזהות בהן חומרה יתרה, יהיה ניתן לצוות על מי שניתן לו הצו להרוס את מה שנבנה לאחר המצאת הצו (להלן: "צו להריסת תוספת בניה"), ומלבד שלא חלפו שישה חודשים מיום שהסתיימו פעולות הבניה. אם לא בוצעה ההריסה על-ידי מי שקיבל את הצו בתוך 14 ימים, רשאיות היחידה הארצית לאכיפה, הוועדה המקומית או הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה לבצע את הצו. מנגנון זה מאפשר אכיפה יעילה ומהירה של עבירות בניה המתגלות בעודן באיבן, תוך סילוק הבניה הבלתי-חוקית בפרק קצר ביותר.

מוצע לקבוע סמכות להוצאת צו הריסה מינהלי כנגד בניה אסורה, בדומה לסמכויות הקבועות כיום בחוק. צו כאמור ניתן להוציא רק כאשר לא הסתיימה הבניה או כאשר הסתיימה לפני לא יותר משישה חודשים והמבנה - ככל שמדובר במבנה מגורים - אינו מאוכלס או שהוא מאוכלס תקופה שאינה עולה על 30 ימים. עוד מוצע כי הודעה על צו כאמור שהוצא על-ידי היחידה הארצית לאכיפה תינתן למהנדס הוועדה המקומית או למהנדס הרשות המקומית המוסמכת לאכיפה, לפי העניין. לאור העובדה כי צו מינהלי נועד לעצור ולבטל עבירות בניה בראשית היוותרותן, מוצע לקבוע כי צו מינהלי יבוצע לאחר שלושה ימים מיום המצאתו ולא יאוחר מ- 60 ימים מיום הוצאתו. עם-זאת, כדי להיערך לביצוע צו הריסה מינהלי נדרש לעיתים זמן רב. הצורך בליווי משטרתי בעת ביצוע ההריסה מחייב היערכות ותיאום בין גורמים רבים. כמו-כן, קורה כי על-אף היערכות רשויות האכיפה, ניתן ערב מועד ההריסה צו המתלה או מעכב אותה, ויש להתחיל את התיאום מבראשית. לפיכך מוצע לקבוע הוראות שיאפשרו לבצע את הצו במשך 60 ימים לאחר מתן החלטת בית-משפט בדבר דחיית הבקשה (לרבות החלטה בערעור ככל שהוגש) או לאחר סיום תקופת עיכוב ביצוע שנקבעה על-ידי בית-המשפט, אם נקבעה. מוצע להבהיר כי אין בביצוע הריסה על-פי צו הריסה מינהלי או צו להריסת תוספת בניה, כדי לפטור באחריות פלילית של אדם בשל ביצוע עבירה לפי החוק. עוד מוצע לקבוע כי מי שנפגע מצו מינהלי רשאי להגיש בקשה לביטולו, ואולם לא יהיה בכך כדי לעכב את ביצוע הצו."

עוד נאמר בדברי ההסבר כדלקמן תוך השוואת הוראות לדין הישן:

"מוצע לקבוע כי בית-המשפט רשאי לעכב באופן זמני ביצוע של צו להריסת תוספת בניה או צו הריסה מינהלי עד למועד הדיון בבקשה לביטול, תוך שיהיה ניתן להתנות את עיכוב הביצוע בתנאים שיבטיחו את קיום הצו. כמו-כן, מוצע להגביל את האפשרות של בעל זכות במקרקעין לבקש לעכב את ביצועו של צו הפסקה מינהלי, צו להריסת תוספת בניה או צו הריסה מינהלי (להלן: "צו מינהלי"), רק לנימוקים מיוחדים שיירשמו ולתקופת עיכוב ביצוע שלא תעלה על שישה חודשים במצטבר. הארכת מועד הריסה לתקופה העולה על שישה חודשים מעקרת מתוכן את ההליך המינהלי כולו, אשר נועד כאמור לייעל את אכיפת החוק, בין השאר על-ידי הריסה מהירה של הבניה הבלתי-חוקית. עוד מוצע לקבוע כי לא יהיה ניתן לעכב ביצוע צו הריסה מינהלי אם הבניה אינה תואמת תכנית מפורטת, שאז ברור כי אין כל סיכוי כי יינתן היתר לבניה זו בתוך פרק זמן קצר ביותר והותרת המבנה על כנו תחת חסות בית-המשפט במסגרת עיכוב ביצוע הצו, תייצר מצב בלתי-סביר שבו חוטא יוצא נשכר. נוסף על הוראות אלה ובשל המורכבות המתוארת להיערכות לביצוע הריסה בידי רשויות החוק, מוצע לאפשר לגוף המוסמך לבצע את הצו לבקש ארכה לביצוע הצו, ובמקרה זה יהיה רשאי בית-המשפט להיענות לבקשה מנימוקים שיירשמו ובתנאי שסך תקופת הארכה לא יעלה על שישה חודשים במצטבר. עוד מוצע לקבוע כי מכיוון שמדובר בסמכות מינהלית רחבה, לא יינתן צו מינהלי אלא-אם-כן התייעץ נותן הצו עם היועץ המשפטי של הרשות האחראית על האכיפה באתו עניין, ובוועדה מקומית או רשות מקומית המוסמכת לאכיפה - עם התובע מטעמה.

מוצע לקבוע כי צו מינהלי יודבק במקום בולט לעין במקרקעין שלגביהם ניתן הצו, ויירשם בו יום ההמצאה של הצו.

מוצע לקבוע כי מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לאצול מסמכויותיו לפי סימן ב' המוצע לעובד בכיר ביחידה, למעט סמכויות להוצאת צו הפסקה מינהלי לפי סעיף 204 המוצע הכולל גם הפסקת שימוש, אשר בשל מידת ההגבלה שהיא מטילה, תואצל רק למשנה למנהל היחידה.

מוצע לקבוע את סמכויות רשות הטבע והגנים למתן צווים בתחום גנים לאומיים ושמורות טבע, בהתאמות הנדרשות, כאשר היועץ המשפטי שעמו יש להתייעץ בטרם הוצאת הצו הוא היועץ המשפטי של רשות הטבע והגנים, ותצהיר יוגש בידי פקח של רשות הטבע והגנים."

עוד מובהר בדברי ההסבר הדברים הבאים:

"לסעיפים 247 עד 251 המוצעים

מוצע כי רשות מקומית שהיא חלק מוועדה מרחבית, תוכל לקבל על עצמה את סמכויות האכיפה בתחומה  ותוסמך לכך על-ידי שר האוצר. מטרת התיקון היא לאפשר לרשות מקומית שהיא חלק מוועדה מרחבית כאמור, לפעול באופן ישיר ויעיל בתחום השיפוט שלה לקידום אכיפה בהתאם למדיניות וסדר עדיפויות שתקבע, ומתוך מטרה להביא בסופו-של-דבר לאכיפה יעילה יותר של עבירות תכנון ובניה. הסמכה של רשות מקומית מוסמכת לאכיפה כאמור, תינתן לאחר המלצת ועדה מייעצת שתקבע כי הרשות מסוגלת לנהל מערכת אכיפה יעילה ומקצועית לפי הוראות חוק התכנון והבניה ובכפוף למתן זכות שימוע לוועדה המרחבית שהרשות נמצאת בתחומה. לרשות מקומית המוסמכת לאכיפה יינתנו בתחום השיפוט שלה, כל התפקידים והסמכויות של הוועדה המרחבית לפי פרק י' המוצע. מוצע להגביל את תקופת ההסמכה של רשות מקומית המוסמכת לאכיפה, וכן לקבוע הליך לביטול ההסמכה ככל שראה שר האוצר כי כבר לא מתקיימים התנאים שנדרשו להסמכתה.

לסעיפים 252 עד 253 המוצעים

מוצע לקבוע בסעיפים אלה כי כל ההליכים לפי פרק י' המוצע ינוהלו בידי תובע, ויידונו בדרך ובמועדים שבהם נדונים הליכים פליליים, בשינויים המחוייבים, אלא-אם-כן נקבע אחרת בתקנות מכוח סעיף 268 לחוק העוסקות בסדרי דין.

סעיף 5 לסעיפים 257א עד 257ג המוצעים

סעיף 257א לחוק קובע כיום כדלקמן:

"257א. מינוי מפקחים

(א) שר האוצר רשאי להסמיך מפקחים לצורך ביצוע חוק זה והתקנות לפיו, ובלבד שהמפקח עבר הכשרה מתאימה כפי שקבעו שר האוצר ושר המשטרה; על מפקח שהוסמך לפי סעיף זה, שאינו עובד רשות מקומית, יחולו דיני המשמעת החלים על עובדי מדינה.

(ב) למפקח שמונה כאמור בסעיף-קטן (א) יהיו הסמכויות המסורות לשוטר לפי סעיפים 2, 3(1) ו- (4) עד (6) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969, והסמכויות המסורות לקצין משטרה לפי סעיפים 2 ו- 3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), 1927, לצורך ביצוע חוק זה והתקנות לפיו.

(ג) שר האוצר יפרסם ברשומות את שמות המפקחים."

מוצע להחליף את הסעיף האמור ולקבוע במקומו בסעיפים 257א עד 257ג המוצעים, הוראות לעניין מפקחים.

מוצע לקבוע תנאים להסמכת מפקחים, לרבות קבלת עמדת המשטרה ביחס לאפשרות למנות אדם כמפקח וכן שהמפקח עבר הכשרה מתאימה. כמו-כן מוצע לקבוע הוראות לעניין סמכויות מפקחים והפעלתן. כל למשל, מוצע להסדיר את סמכויות מנהל היחידה הארצית לאכיפה כך שיוכל לקבוע הנחיות מקצועיות שלפיהן יפעילו מפקחים את סמכותם לפי החוק. כמו-כן מוצע כי לשם ביצוע פיקוח, יהיה רשאי מפקח, בין השאר, לדרוש מידע או מסמכים ולהיכנס בכל עת למקרקעין. עם-זאת, מוצע כי ככל שמדובר במקרקעין המשמשים למגורים, ייכנס המפקח למקרקעין רק בעת סבירה ולאחר שקיבל את הסכמת המחזיק או אם ניתן לו צו של בית-משפט להיכנס למקום. עוד מוצע לקבוע כי במקרים שבהם התעורר חשד לביצוע עבירה, יהיה רשאי מפקח לחקור כל אדם שקשור לעבירה, לתפוס כל חפץ הקשור לעבירה, לבקש צו חיפוש ואף להיכנס למקרקעין ולעשות שימוש בכוח סביר לשם כך. עם-זאת, ככל שמדובר במקרקעין המשמשים למגורים, והתעורר חשד כאמור, יהיה ניתן להיכנס למקום רק בצו בית-משפט. כמו-כן מוצע כי מפקח יפעיל את סמכויותיו רק כשהוא עונד תג ולבוש מדים, למעט במקרים חריגים כמפורט בסעיף המוצע. לעניין תחולת סמכויות הפיקוח האמורות לגבי גופים שונים במערכת הביטחון, ובכלל זה משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, צבא הגנה לישראל, יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה, שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה, מפעלי מערכת הביטחון, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים, מוצע לקבוע כי השר הממונה על כל גוף ביטחוני כאמור, בהתייעצות עם שר האוצר, יורה בנוהל על אופן הפיקוח והאכיפה על יישום ההוראות לפי החוק בגופים אלה. בנוהל כאמור ייקבע, בין השאר, אופן הפעלת סמכויות הפיקוח האמורות והגורם המוסמך להפעילן. כל עוד לא נקבע אחרת בנוהל כאמור, מפקח לא יעשה שימוש בסמכויות הפיקוח שלו לגבי מקום המוחזק בידי גופי מערכת הביטחון האמורים.

לסעיף 257ד המוצע

מוצע לקבוע כי הוועדות המקומיות והרשויות במקומיות המוסמכות לאכיפה יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה מידי רבעון, דיווח על עבירות לפי פרק י'. המוצע שאותרו בשטחן, ועל פעולות האכיפה שנקראו. זאת, למעט ועדה מקומית עצמאית, כהגדרתה בחוק, אשר תעביר דיווח כאמור רק מדי חצי שנה. הדבר נועד לאפשר ליחידה הארצית לאכיפה לתת את ההנחיה המקצועית הנדרשת ולבצע בקרה על עבודת הוועדות המקומיות והרשויות המקומיות המוסמכות בתחום האכיפה ויעילותה. עוד מוצע לקבוע כי בתוך 18 חודשים מיום כניסתו לתוקף של התיקון המוצע יבצעו הוועדות המקומיות והרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה סקר עבירות בניה בתחומן, שיוגש למנהל היחידה הארצית לאכיפה ויעודכן על-ידיהם מדי חמש שנים. לקבוע כי אם לא ביצעה ועדה מקומית המוסמכת לאכיפה סקר עבירות בניה או עדכון שלו כאמור, יהיה מנהל היחידה הארצית לאכיפה רשאי לבצע את הסקר או את העדכון בעצמו ולהשית את הוצאות עריכת הסקר או העדכון עליהן. בדרך זו יוכלו הוועדות המקומיות והרשויות המקומיות המוסמכות לאכיפה לעצב ולשדרג את מדיניות האכיפה שלהן ולפעול באופן שוויוני ושקוף, כל זאת על בסיס נתוני אמת המשקפים את מפת העבירות במרחב התכנון שלהן.

לסעיף 257ה המוצע

מוצע לקבוע כי אם מצאו מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין בפרקליטות המדינה (להלן: "המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין") כי ועדה מקומית אינה ממלאת את התפקידים המוטלים עליה לפי פרק י' המוצע, יוכלו ליטול ממנה את הסמכויות שלפי הפרק האמור, כולן או חלקן, בכל שטח מרחב התכנון המקומי או בחלקו, לתקופה שתיקבע על ידם ובתנאים שייקבעו על ידם. במסגרת נטילת הסמכות מוצע לקבוע כי לא יופעלו סמכויות לפי פרק י' המוצע, אלא באישור מראש בכתב של מנהל היחידה הארצית לאכיפה או מנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין, וכן כי מנהל היחידה ומנהל המחלקה האמורים יהיו רשאים לדרוש כל מידע ומסמך הדרושים להם לשם מילוי תפקידם, בין השאר מהוועדה המקומית ומכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בה, ויקבלו גישה לכל מאגרי המידע שברשות הוועדה המקומית. עוד מוצע לקבוע כי מנהל היחידה הארצית לאכיפה ומנהל המחלקה לאכיפה דיני מקרקעין לא יחליטו על נטילת סמכות כאמור, אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה ולאחר שהוגשה להם המלצת הוועדה המייעצת בנושא, ובכפוף לשמיעת טענותיו של יושב-ראש הוועדה המקומית. מטרת הנטילה היא להביא לשינוי מיידי וממשי של פעילות האכיפה בשטח. תוך ניסיון להביא את הוועדה לתפקוד מלא ונכון לצורך ביצוע תפקידיה לאכיפת עבירות תכנון ובניה.

לסעיף 257ו המוצע

מוצע לתת למנהל היחידה הארצית לאכיפה ולמנהל המחלקה לאכיפת דיני מקרקעין סמכות לדרוש מידע ומסמכים מכל חבר, ממלא תפקיד, עובד או יועץ בוועדה מקומית וברשות מקומית במרחב תכנון של וועדה מקומית, לעניין וועדה מקומית מסויימת, בדומה לסמכויות שניתנו למנהל יחידת הבקרה במשרד האוצר לפי סעיף 31ג(ג) לחוק, והכל לצורך ביצוע תפקידיהם לפי חוק זה.

סעיף 6

מוצע להבהיר כי ועדה מקומית רשאית להיות מיוצגת בבית-משפט על-ידי תובע כהגדרתו בסעיף 203 המוצע, המגדיר "תובע" כמשמעותו בסעיף 12 לחוק סדר הדין הפלילי.

סעיף 7

מוצע לתקן את סעיף 259 לחוק ולעדכן את ההפניות שבו בהתאם לתיקונים המוצעים בהצעת החוק."

3. הוראות הדין החדש בהלכה הפסוקה

ב- בא"ש (עכו) 45519-03-18 {קבוצת א.ר. אומגה בע"מ נ' היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, תק-של 2018(1), 97031 (2018)} נאמר:

"בחודש אוקטובר 2017 נערך תיקון מקיף בחוק התכנון והבניה שמטרתו בין היתר ייעול המאבק בבניה הלא חוקית ומתן כלים אכיפתיים יעילים יותר בידי הרשויות להתמודדות עם תופעה חמורה זו. בסעיף 218 לחוק נקבע כלי מינהלי חדש המעניק למפקח מיוחד לאכיפת דיני תכנון ובניה - שעבירה של עבודה אסורה ללא היתר נעברה לנגד עיניו - את הסמכות לאסור את השימוש ברכב או בציוד ההנדסי בו נעשה שימוש לביצוע העבירה לתקופה שלא תעלה על 30 יום.

עוד נקבע בסעיף 218 לחוק התכנון והבניה כי על האיסור המינהלי הנ"ל יחולו בשינויים המחוייבים סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב ו- 57ד עד 57ז לפקודת התעבורה. סעיפים אלה עניינם אופן תקיפת ההחלטה בדבר איסור השימוש אם על-ידי פניה לגורם המינהלי המוסמך ואם על-ידי פניה לבית-המשפט המוסמך שהוא בית-משפט השלום."

ב- בב"נ (יר') 64052-02-18 {אחמד עלי אבו תין נ' מדינת ישראל, תק-של 2018(1), 85713 (2018)} נדונה בקשה לביטול צו הריסה מינהלי ולעיכוב ביצועו אשר הוצא על-ידי מנהל היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה מכח סמכותו לפי סעיף 221 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 {כפי נוסחו לאחר תיקון מס' 116; להלן: "החוק"}.

בעניין הנדון, ביום 04.02.18 הוצא צו הריסה מינהלי לתוספת בניה בשטח של כ- 120 מ"ר {משטח בטון, עמודי יסוד ותקרה, ללא קירות חיצוניים וטיח וללא תשתיות} אשר נבנו בכפר וולאג'ה {להלן: "הצו"}.

הצו הודבק על גדר המתחם שבו בוצעה הבניה נשוא הצו ביום 06.02.18. הצו הוא נשוא דיון זה.

ביום 08.02.18 הגיש המבקש לבית-המשפט לעניינים מקומיים בירושלים בקשה לביטול הצו ולעיכוב ביצועו {להלן: "הבקשה הראשונה"}.

ביום 28.02.18 הוגשה הבקשה לתיק דנן - בקשה לביטול הצו ולעיכוב ביצועו. הבקשה היא ברובה העתק של הבקשה הראשונה. המבקש עומד על שתי טענות עיקריות: אכיפה בררנית ומפלה אל מול אזורים אחרים בירושלים; פעולה בחוסר סבירות של הרשות לאור אכיפה זו.

בית-המשפט קבע כי במקרה הנדון הבקשה הוגשה תוך יצירת יריעת מחלוקת רחבה ביותר. המבקש נסוג למעשה מכל טענותיו בבקשתו רחבת היריעה ונותר כאשר בפיו רק טענה לגבי אכיפה בררנית - טענה אשר כלל לא הוזכרה בבקשתו ואשר הבקשה לא הכילה לגביה ולו ראשית ראיה.

עוד נקבע כי לא נמצא כל חוסר סבירות בפעולת המשיבה בהוצאת הצו דנן.

נקבע כי עסקינן בבניה בלתי-חוקית אשר כל הנסיונות לתקוף את הצו שניתן בעניינה היו נפסדים, תוך שמלוא תשובות המשיבה היו ידועות למבקש טרם הנקיטה בהליך דנן.

הניסיון להרחבת חזית המחלוקת תוך הוספת טענת אכיפה בררנית היה בלתי תכליתי בעליל ואף אם המשיבה הסכימה בשתיקה להוספת הטענה הרי שבפועל הטענה היתה רחוקה ביותר מתחילת הוכחתה.

מאז הגשת הבקשה הראשונה ועד בירור הבקשה דנן עברו 39 ימים. היה בידי המבקש זמן רב לשם עריכת טענותיו וראיותיו כדבעי, אלא שכך לא נעשה ובערבו של יום ההכרעה היא בטענה שכלל לא היתה במרחב טענותיו הרבות המקוריות של המבקש. כל טענות המבקש קיבלו תשובות מלאות עוד טרם הדיון בתשובה הראשונה. בערבו של יום עולה כי לא היתה עילה להגשת הבקשה דנן. לפיכך, נקבע כי דין הבקשה להידחות.