תנאי מקדים למתן פסק הדין בהיעדר הגנה הוא עמידת התובע בחובת ההמצאה שנקבעה בדין

החלטה

לפניי בקשה למתן רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בחיפה (השופט א' באומגרט) מיום 9.8.2023 בת"א 48738-03-23, בגדרה נדחתה בקשת המבקשים למתן פסק דין בהיעדר הגנה.

תמצית הרקע הרלוונטי לבקשה

1. ביום 21.3.2023 הגישו המבקשים תביעה נגד המשיבים לבית המשפט המחוזי, בה עתרו להורות למשיבה 1 למחוק הערת אזהרה הרשומה לטובתה. במוקד התביעה מקרקעין הידועים כגוש 11195 חלקה 38, המצויים ברחוב הסחלב 35 שבחיפה (להלן: המקרקעין). כעולה מכתב התביעה, המבקשים 1 ו-2 הם הבעלים הרשומים של המקרקעין, והמבקשים 12-2 הם בעלי דירות בבניין שהוקם על המקרקעין; המשיבה 1, יצחק אמר – חברה לבניה והשקעות בע"מ (להלן: המשיבה), היא חברת בניה אשר הקימה את הבניין הנדון על יסוד עסקת קומבינציה שנקשרה בינה לבין המבקשים 1 ו-2 ביום 7.7.1994; המשיב 2 הוא עורך הדין, אשר לפי הנטען ייצג את הצדדים לעסקת הקומבינציה וכן ייצגם בעסקאות מכר בהן נמכרו יחידות דיור שנבנו על המקרקעין.

2. המבקשים טענו בתביעתם, כי המשיבה לא מילאה אחר חובתה לרשום את המקרקעין כבית משותף וכן לייחד את הזכויות בדירות לרוכשיהן. כן טענו כי בשל הערת האזהרה הרשומה לטובתה, נמנע מהם לרשום את זכויותיהם של רוכשי הדירות בפנקסי המקרקעין, אף שאין עוד למשיבה זכויות במקרקעין ומלוא התמורה בגין הדירות שולמה לה. באשר למשיב 2 נטען, כי הוא מחזיק בייפוי כוח מטעם המשיבה לפעול לרישום זכויות רוכשי הדירות. לטענתם, אף שפנו אליו עשרות פעמים בבקשה למחיקת הערת האזהרה – זו לא נמחקה. צוין עוד כי המשיבה אינה פעילה, כי בעלי מניותיה הרשומים שהם גם מנהליה, יצחק וגילה אמר ז"ל (להלן: בעלי המניות), הלכו לעולמם, והדו"ח האחרון מטעמה הוגש לרשם החברות בשנת 1996.

3. משנמצא, על פי תמציות רישום של משרד הפנים שהציגו המבקשים, כי בעלי המניות אכן הלכו לעולמם, הורה בית המשפט המחוזי למבקשים, בהחלטתו מיום 22.5.2023, להבהיר מדוע לא יצורפו יורשיהם של בעלי המניות כצד להליך. למחרת היום, השיבו המבקשים, כי אף שהמשיבה רשומה כחברה פעילה, מדובר בחברה שאין בה כל פעילות למעלה מעשור, וכי לא הוגשו בקשות לצווי ירושה של בעלי מניותיה. עוד טענו המבקשים כי לבעלי המניות אין זכויות במקרקעין, אלא למשיבה, המהווה אישיות משפטית נפרדת מבעלי מניותיה. בנסיבות אלה, שבו המבקשים על בקשתם להורות על מחיקת הערת האזהרה, מבלי שיצורפו יורשי בעלי המניות כצד להליך. בהחלטתו מיום 5.6.2023 קבע בית המשפט המחוזי כי כל עוד נמצאת המשיבה ב"סטטוס" של חברה פעילה, קיימת נפקות לשאלת יורשי בעלי המניות, והורה למבקשים לפעול להמצאת צווי ירושה של בעלי המניות.

4. ביני לביני, ביום 1.6.2023 הגיש המשיב 2 כתב הגנה תמציתי לבית המשפט המחוזי. בכתב הגנתו ציין כי שימש בעבר כבא-כוחה של המשיבה בעסקת הקומבינציה שבמוקד התביעה, כי מצבו הרפואי התדרדר ומשרדו נסגר, וכי לא הצליח לאתר את התיק שבו מצויים היו ייפויי הכוח. המשיב 2 הוסיף וציין כי למיטב זכרונו כל הדירות מושא התביעה נמכרו לפני למעלה מעשרים וחמש שנה, ולא נותרו למשיבה זכויות כלשהן במקרקעין. כן ציין כי המשיבה הפסיקה פעילותה לפני שנים רבות עם פטירת בעלי מניותיה. לאור כל האמור טען, כי צודקים המבקשים בתביעתם ויש להורות על מחיקת הערת האזהרה הרשומה לטובת המשיבה.

5. משלא הומצאו צווי הירושה, הורה בית המשפט המחוזי למבקשים, בהחלטתו מיום 1.8.2023, לנמק עד ליום 10.8.2023 מדוע לא תימחק התביעה ותוגש מחדש עם השלמת הנדרש.

6. ביום 9.8.2023 הגישו המבקשים בקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה – היא הבקשה העומדת ביסוד ההחלטה דנן. נטען בבקשה כי כתב התביעה הומצא למשיבה, בדרך של הדבקת הכתב על דלת כתובתה הרשומה של המשיבה, לאחר ששליח הגיע למקום בשלושה מועדים שונים, ולא נמצא אדם שניתן למסור לו את כתב התביעה. משלא הוגש כתב הגנה על-ידי המשיבה, ולאור האמור בכתב הגנתו של המשיב 2, נטען כי יש לקבל את הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה. באשר למחיקת ההליך – טענו המבקשים כי אין חובה שבדין לצרף את צווי הירושה לכתב התביעה. המבקשים שבו וטענו כי אין להם יריבות משפטית עם בעלי המניות המנוחים או יורשיהם וכי יריבותם היא עם המשיבה בלבד, שהיא ישות משפטית נפרדת. נטען כי בנסיבות העניין, ומשאין חולק על זכויותיהם במקרקעין, אין הצדקה לנהל הליך זה ולהשקיע בו משאבים רבים וזמן שיפוטי יקר בצירוף צדדים שאינם קשורים להליך ואין להם עניין בו.

החלטת בית המשפט המחוזי

7. בית המשפט המחוזי, בהחלטתו מיום 9.8.2023, דחה את בקשת המבקשים למתן פסק דין בהיעדר הגנה. בית המשפט המחוזי קבע כי על אף שהתביעה הוגשה נגד המשיבה, המהווה אישיות משפטית נפרדת, קיימת חשיבות לכך שיורשי בעלי המניות יהיו מודעים לסעד המבוקש. בית המשפט המחוזי הוסיף והעיר כי ככל שיינתן הסעד המבוקש בכתב התביעה ותבוטל הערת האזהרה הרשומה לטובת המשיבה, יכול ויימכרו המקרקעין לצדדים שלישיים, תוך פגיעה בזכויות הצדדים. כן הודגש כי מדובר בפסק דין "In Rem", ולכן יש להקפיד הקפדה יתרה בעניינם של כל מי שזכותם עלולה להיפגע. לפיכך נקבע, כי ככל שלא יוגשו צווי ירושה של בעלי המניות עד ליום 1.12.2023, תישקל מחיקת התביעה מחוסר מעש.

הטענות בבקשת רשות הערעור

8. המבקשים טוענים כי שגה בית המשפט המחוזי עת שדחה את בקשתם למתן פסק דין בהעדר הגנה. המבקשים שבים בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלו לפני בית המשפט המחוזי וטוענים, כי אין חובה שבדין לצרף את צווי הירושה של בעלי המניות במשיבה לכתב התביעה, שכן הם אינם בעלי דין דרושים בתביעה דנן. כן נטען כי צירוף היורשים להליך לא יועיל בנסיבות דנן, זאת בשים לב לכך שאין למשיבה כל זכויות במקרקעין, כפי שאף צוין בכתב ההגנה שהוגש מטעם המשיב 2. המבקשים מוסיפים כי אין הצדקה לניהול ההליך ולבזבוז משאבים וזמן שיפוטי יקר בצירוף בעלי דין שאינם קשורים, משאין חולק לגבי זכויותיהם במקרקעין. כן עמדו המבקשים על כך שמתנהל בעניינו של המנוח, יצחק אמר ז"ל, הליך פשיטת רגל שבו מונה נאמן לנכסיו, ולוּ היו נכסים או זכויות כלשהן למשיבה, יש להניח כי הנאמן או היורשים היו פועלים להשגתם. עוד טוענים המבקשים כי הערת האזהרה פוגעת בשווי הדירות ומקשה על מכירתן, ומכאן שהמשך הדיון בתביעה מוביל לעיכוב נוסף המגדיל את נזקיהם.

דיון והכרעה 

9. לאחר עיון בהחלטת בית המשפט המחוזי, בתיק בית המשפט ובבקשת רשות הערעור על נספחיה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.

10. סמכותו של בית המשפט ליתן פסק דין בהיעדר הגנה נקבעה בתקנה 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: תקנות סדר הדין האזרחי או התקנות). על פי הקבוע בתקנה האמורה, סמכות זו נועדה למצבים שבהם הנתבע לא הגיש כתב הגנה במועד או כאשר כתב ההגנה שהוגש מטעמו נמחק. במקרים אלה רשאי בית המשפט "לדרוש מהתובע הוכחה מספקת של התביעה, כולה או מקצתה, או לתת פסק דין על יסוד כתב התביעה בלבד". הפסיקה עמדה על כך כי מתן פסק דין בהיעדר הגנה הוא מהלך דיוני חריג בו מתקבלת הכרעה שיפוטית לגופו של עניין במעמד צד אחד, מבלי שנשמעה עמדתו של הצד השני. לפיכך, ניהול ההליך השיפוטי תוך מתן הזדמנות לשני הצדדים לקבל את יומם ולהציג את טענותיהם לפני בית המשפט, הוא בהכרח המסלול המועדף (רע"א 7173/11 קווי אשראי לישראל שירותים פיננסיים משלימים בע"מ (בפירוק) נ' United Kingsway Ltd, פסקה 6 (31.1.2012); רע"א 1473/00 ס.ט.ס. אלקטרוניקה בינלאומית בע"מ נ'BLOMBERG - WERKE GMBH, פסקה 3(ד) (1.8.2000) (להלן: עניין אלקטרוניקה)). עם זאת, מקום בו ניתנה לבעל הדין שכנגד מלוא ההזדמנות להשתתף בהליך, וזה בחר שלא להתגונן, "אין לתת בידו את הכוח להכשיל את ההליך הדיוני" וניתן לתת פסק דין בהעדרו (עניין אלקטרוניקה, שם).

11. תנאי מקדים למתן פסק הדין בהיעדר הגנה הוא עמידת התובע בחובת ההמצאה שנקבעה בדין (תקנה 160 לתקנות סדר הדין האזרחי; משה קשת הזכויות וסדר הדין במשפט האזרחי הלכה ומעשה 467 (מהדורה חמש עשרה 2007)). תקנה 158(א) לתקנות סדר הדין האזרחי מורה כי חובת ההמצאה נועדה לשרת שתי תכליות עיקריות: הבאת תוכנו של המסמך לידיעת הנמען; וכאשר מדובר בכתב הטענות הראשון שמוגש בהליך, גם רכישת סמכות השיפוט של בית המשפט (להרחבה בנושא, ראו: רע"א 4625/22 נענה נ' כץ, פסקה 11 (10.1.2023); רע"א 3774/22 תרו תעשיה רוקחית בע"מ נ' הייט, פסקאות 14-10 (25.10.2022); יששכר רוזן-צבי הרפורמה בסדר הדין האזרחי: מורה נבוכים 528 (מהדורה שנייה 2023) (להלן: רוזן-צבי)).

12. תקנות סדר הדין האזרחי מונות שורה של דרכים שבהן ניתן להמציא מסמכים הנוגעים להליך (ראו: תקנות 167-161 לתקנות סדר הדין האזרחי). הנחת המוצא המונחת ביסוד הוראות אלה היא, כי יש בדרכים אלה כדי להביא את המסמך לידיעתו של בעל הדין (רע"א 8957/09 אוזן נ' קיובי, פסקה 4 (8.3.2011)). כאשר הנמען הוא תאגיד, מורה תקנה 163(ה) כי "יומצא המסמך למשרד או למען הרשום של התאגיד, ולתאגיד שהוקם בחוק – למשרדו של מנהל התאגיד". בענייננו, בחרו המבקשים להמציא את כתב התביעה לכתובתה הרשומה של המשיבה באמצעות הדבקה על דלת המקום, משלא נמצא אדם שניתן היה להמציא לידיו את כתב התביעה. ואולם אין בכך כדי למלא אחר חובת ההמצאה. אמנם תקנה 161(4)(ב)(2), מאפשרת לבית המשפט לראות במסמך שהומצא באופן זה כמסמך שנמסר במסירה אישית "אם הוא הונח במקום נראה לעין בסמוך לדלת ביתו או עסקו של הנמען", כאשר "לא נמצא שום אדם שניתן להמציא לו את המסמך לפי תקנות אלה על אף שהשולח פעל בשקידה ראויה וסבירה כדי למסרו". ואולם על דרך המצאה זו נקבע בעבר, כי זו נחותה יחסית לדרכי המצאה אחרות ומעוררת ספקות כבדים שאכן היא בוצעה כדין והגיעה לידי הנמען המיועד (ב"ש 278/84 צאדק נ' טחנת קמח עין חי בע"מ, פ"ד לח(2) 755, 756 (1984); יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 232 (מהדורה שביעית 1995); רוזן-צבי, בעמ' 548)).

יתר על כן, בענייננו לא ניתן להניח כי כתב התביעה הגיע למשיבה, מהטעם הפשוט שלפי דיווחם של המבקשים עצמם, כמו גם תמציות הרישום ממשרד הפנים שהמציאו, המשיבה אינה פעילה, המשרד בו בוצעה הדבקה, ככל הנראה,  אינו משרדה, ומכל מקום אינו משרד פעיל, ובעלי מניותיה אינם עוד בין החיים. בנסיבות אלה, אין בהמצאה האמורה, כדי להביא את כתב התביעה לידיעת המשיבה-הנתבעת. לפיכך, צדק בית המשפט המחוזי בדחותו את בקשת המבקשים למתן פסק דין בהעדר הגנה. כפי שציין, כאשר מדובר בהענקת סעדים שבמקרקעין, יפה הזהירות במיוחד, מקום שקבלת התביעה עשויה לשנות את מערך הזכויות הקנייניות ואף להוביל ל"תאונות משפטיות" תוך פגיעה בלתי הפיכה בצדדים שלישיים. לפיכך, בתביעות חפצא יש להקפיד הקפדה יתרה בכל המתייחס להמצאת כתב התביעה.

13. טענת המבקשים שלפיה היה על בית המשפט המחוזי לקבל את הבקשה למתן פסק דין בהיעדר הגנה, משאין חולק כי למשיבה אין כל זכויות במקרקעין, היא בבחינת הנחת המבוקש. כאמור, התנאי הבסיסי והמקדמי לבקשה כזו הוא כי התביעה הומצאה לנתבע – תנאי זה לא התקיים במקרה דנן. אוסיף כי לא ניתן להסתפק לעניין זה בהודאה בזכות שהוגשה מטעמו של נתבע אחר. המבקשים מוסיפים ומלינים על כך שבית המשפט המחוזי הורה על המצאת כתב התביעה ליורשי בעלי המניות. אלא שבהעדר יכולת להמציא את התביעה למשיבה, מהלך זה נועד "להציל" את התביעה ממחיקתה. הוראת בית המשפט המחוזי נועדה לקדם את בירור התביעה, תחת מחיקתה, בדרך של איתור חליפיהם של בעלי המניות, על מנת לבחון האם יש מקום לצרפם כצד להליך ולברר את התביעה לגופה. לאור כל האמור, ובשים לב להלכה הפסוקה ולפיה ערכאת הערעור לא תתערב ככלל בהחלטות הערכאה הדיונית, שמשמעותן המעשית היא המשך בירור ההליך לגופו, אין מקום לקבל את בקשת רשות הערעור (רע"א 3433/22 לנגר נ' עזור, פסקה 7 (31.5.2022); רע"א 2892/20 פלוני נ' קופת חולים לאומית, פסקה 5 (20.5.2020)).

אשר על כן – דין בקשת רשות הערעור להידחות. משלא הוגשו תשובות, אין צו להוצאות.