הפרשנות לחוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974 - מבט עיוני ומעשי

לראשונה, ספר ייחודי ומקיף, בסוגיה הדנה ביחסי מזמין שירות וקבלן.

חוק חוזה קבלנות, התשל"ד-1974, הוא חוק ישראלי שמטרתו להסדיר את מערכת היחסים בין שני צדדים: קבלן (נותן השירות או המלאכה) לבין מזמין (מקבל השירות או המלאכה).

חשוב להבין שחוק זה חל במקרים שבהם לא קיימים יחסי עובד-מעביד. כלומר, הקבלן פועל באופן עצמאי ולא כשכיר של המזמין. החוק משלים הוראות של חוקים כלליים יותר כמו חוק החוזים, והוא חל רק במקום שבו אין הסדר ספציפי אחר בין הצדדים או בחוק אחר.

החוק קובע מספר כללים מרכזיים, וביניהם: 

הגדרת חוזה קבלנות: החוק מגדיר חוזה קבלנות כחוזה לביצוע עבודה או למתן שירות תמורת תשלום, כאשר הקבלן אינו עובד של המזמין.

העברת הסיכון: במקרה של אובדן או נזק לנכס שנמסר לקבלן לצורך ביצוע העבודה, הקבלן אחראי עליו. עם-זאת, אם הנזק נגרם לאחר שהמזמין היה צריך לקבל את הנכס בחזרה והקבלן אינו אחראי לכך, המזמין ישלם עבור העבודה שבוצעה.

פגמים בעבודה: החוק מחייב את המזמין להודיע לקבלן על פגם שגילה בעבודה תוך זמן סביר. אם הפגם ניתן לתיקון, המזמין צריך לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקן אותו. אם הקבלן לא תיקן את הפגם בזמן סביר, המזמין רשאי לתקן אותו בעצמו ולדרוש מהקבלן החזר הוצאות, או לנכות את עלות התיקון מהתשלום.

זכות עכבון: לקבלן יש זכות לעכב נכס שנמסר לו לצורך ביצוע העבודה עד לקבלת התשלום המגיע לו מהמזמין.

קבלת הנכס: המזמין חייב לקבל את הנכס שהעבודה עליו הושלמה במועד שסוכם, ואם לא סוכם מועד, תוך זמן סביר לאחר שהקבלן הודיע לו שסיים את העבודה.

מעבר לדברי הסבר מקיפים החיבור גם כולל שער נפרד ובו תמציות רבות של ההלכה הפסוקה.