לתוכן העניינים המלא של הספר... לחץ/י  כאן

עבירת ההפקרה הפכה לאחת מן העבירות שהפכו לנחלת עברייני נהיגה רבים. שלל האירועים שעניינם הפקרה על כל סוגי תוצאותיה של הפקרה כזו הביאו את בתי-המשפט לייצר גם מסרים ברורים וגם פסיקה עניפה שמטרתה ביעור התופעה.

המסר היוצא תחת ידו של בית-המשפט, הינו חד וברור ולפיו אדם המפקיר זירת התאונה ובהימלטותו משבש מהלכי חקירה כמו גם גורם לתוצאות חמורות ולפגיעה ואובדן נפש. על-כן, רמת הענישה בהרשעה בגין העבירה לכל צורותיה הינה ברף הגבוה של הענישה.

בתי-המשפט גם הציגו את התשתית הנורמטיבית בסוגיה בקובעם כי תכליתה של נורמה פלילית זו להילחם בתופעה הקשה המתרחשת בכבישי ישראל של נהגים הפוגעים באדם במהלך תאונת דרכים, ומפקירים את הנפגע לנפשו ללא הושטת עזרה.

מטרתה המרכזית של הנורמה הקבועה בסעיף 64א לפקודת התעבורה היא להבטיח מתן עזרה מיידית לנפגע בתאונה על-ידי נהג שהיה מעורב בתאונה ונמצא במקום, ולהגן בכך על חייו ועל שלומו הגופני של הנפגע. בד-בבד, היא נועדה גם למנוע מנהג מלחמוק מאחריות לתאונה, ולהקל על רשויות אכיפת החוק לברר כיצד נגרמה התאונה ומי אחראי לה.

חיבור זה, שהוא יחידי במינו, בוחן את הדין וההלכה, לכל העקרונות המשפטיים הסובבים את עבירת ההפקרה כמו גם את כל הסיטואציות המיוחדות אליהן נקלעו נהגים שהניבו גם קביעות משפטיות ומונחי יסוד בשאלת ההתייחסות לעבירה. החיבור מכיל בצד ההלכה הפסוקה והדין גם דברי הסבר.

חיבור זה כולל גם שלל תמציות פסיקה המתארות את רף הענישה אותו נקטו הערכאות השונות.