הדין העברי ביחס למזונות קטין, עושה הבחנה בין שלוש קבוצות גיל: הראשונה, עד גיל 6 שנים. השניה, מגיל 6 שנים ועד לגיל 15 שנים. השלישית, מגיל 15 שנים ועד לגיל 18 שנים.

במרוצת השנים, פיתחה הפסיקה מספר דרכים לצמצם את אי-השוויון המגדרי הקיים בדין העברי בסוגיית המזונות ולהתאימה למציאות הקיימת בחברה הישראלית. הראשונה, הפסיקה צמצמה את צרכיו ההכרחיים של קטין {המוטלים לפתחו של האב בשתי קבוצות הגיל הראשונות} כאותם הוצאות מינימום הכרחיות לקיומו של הקטין. השניה, הפסיקה קבעה כי מוחלטותו של החיוב אין משמעותה הותרת האב חסר כל ויש להותיר בידיו "מינימום של קיום אנושי" ושלישית, הונהג מטבע הלשון של "איזון כולל של הכנסות המשפחה מכל המקורות" אשר משמש את בתי-המשפט ככלי כדי להקל את הנטל המוטל על האב. בכל אלה עוסק "מורה הדרך".

"מורה הדרך" עוסק גם בשאלות חשובות נוספות אשר עלו לאחרונה לסדר היום כגון:

(1) האם מקום בו מורה בית-המשפט על פריסת פרעון חוב מזונות עבר לשיעורין נושא חוב המזונות כאמור אף ריבית פיגורים כמשמעותה בחוק פסיקת ריבית והצמדה?

(2) פסיקת מזונותיהם של קטינים להורים גרושים אשר מקיימים חלוקת זמן הורית שווה;

(3) האם ישנה הצדקה לחיובו של אב בתשלום מזונות לידי אשתו עבור ילדיו, כשבני הזוג ממשיכים להתגורר יחדיו?

"מורה הדרך" כולל, בנוסף, דוגמאות כתבי בי-דין: כתב תביעה למזונות אישה וילדים, כתב הגנה למזונות, בקשה לפסיקת מזונות זמניים וכיוצא בזה. כן, "מורה הדרך" מביא את הפסיקה העכשווית של בית-המשפט לענייני משפחה ובית-הדין הרבני בנושא מזונות אישה וילדים. 

מבין הנושאים שב"מורה הדרך" (חלקי):

מזונות ילדים: מקור החיוב במזונות, חובת ההוכחה בתביעת מזונות, מזונות הכרחיים, מזונות מדין צדקה, פסיקת מזונות מינימום, מדור והוצאותיו, צורכי האב כשיקול בקביעת מזונות, תביעה עצמאית למזונות ילדים למול הסכם שנחתם בין ההורים, בן מרדן, התחשבות בהכנסותיה של האישה, תביעה להגדלת/הקטנת מזונות, פסיקת מזונות לילד בעת שהותו בצבא ועוד נושאים רבים.

מזונות אישה: מהות החיוב, "עולה עמו ואינה יורדת עמו", מעשה ידיה, אישה עובדת, נכסי מלוג, באילו מקרים ניתן לשלול מזונות מן האישה? {כגון: אישה מורדת, אישה שזינתה, ויתור על המזונות}, מהם צורכי האישה? {כגון: הוצאות רכב, הוצאות ביגוד והנעלה, הוצאות רפואיות, תרבות ופנאי, נסיעות לחופשה}, מדור אישה ועוד נושאים רבים.