שאלה: מה ההיגיון שבסעיף 43 לפקודת הראיות?
תשובה: הגיונו של סעיף 43 לפקודת הראיות נובע מכך ששילוב הנסיבות של גיל המסמך והמקום שבו הוא נשמר, מקימים חזקה לגבי האותנטיות שלו, המאפשרת להגישו לבית-המשפט כראיה קבילה {ע"א 4637/07 זוהיר מחמוד מוסטפא מרעי נ' עבד אלראזק מוחמד מוסטפא מרעי על-ידי האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
שאלה: מהי מטרת סעיף 43 לפקודת הראיות?
תשובה: מטרת סעיף 43 לפקודת הראיות היא לאפשר הגשת מסמך "נושן" כראיה, על-אף שעושה המסמך והעדים המאמתים כבר אינם בחיים. נעיר כי לבית-המשפט שיקול-דעת רחב ביותר אם לראות מסמך כעונה על דרישות הקבילות הקבועות בסעיף הנ"ל {ראה לעניין זה גם ת"א (יר') 9271-07 יורשי המנוחים סאלח וצביה חפצדי ז"ל נ' מרים בראשי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
שאלה: למה חשוב לנו לדעת האם עסקינן בתעודה "נושנה" ואם לאו?
תשובה: היותו או אי-היותו של המסמך מסמך "נושנה" הוא עניין רלוונטי, אולי, לשאלת האותנטיות של המסמך ולשאלת המשקל הראייתי של המסמך, אך אין בה כדי להשפיע על שאלת הקבילות של המסמך {ת"א (נצ') 6267/07 הקסטודיה די טרה סנטה נ' יוסף (באסם) ג'אודת דאהר סמיר - ב"כ עו"ד יונתאן כותאב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
נציין כי קיימים שלושה מישורים שונים לבחינת קבילותו של מסמך כראיה: האחד, מישור הקבילות החפצית {פורמאלית} של המסמך. השני, מישור האותנטיות של המסמך. השלישי, מישור הקבילות המהותית של תוכנו {ראה לעניין זה גם ע"פ 347/88 דמיאניוק נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(4), 221 (1993); ע"א 2576/2003 אהובה וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פורסם באתר האינטרנט נבו; ת"א (נצ') 6267/07 הקסטודיה די טרה סנטה נ' יוסף (באסם) ג'אודת דאהר סמיר - ב"כ עו"ד יונתאן כותאב, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
שאלה: מה דין ייפוי-כוח שנחתם לפני למעלה מ- 44 שנים?
תשובה: ב- ת"א (חי') 388-08 {קרן קימת לישראל נ' עזבון המנוח ג'מיל חוסיין צאלח ח'טיב ז"ל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2012)} קבע בית-המשפט כי "הואיל וייפויי-כוח אלה נערכו לפני למעלה מ- 44 שנים והם נשמרו בגנזך המדינה, שהוא ללא ספק מקום משמורת ראוי, מתקיימים גם התנאים המפורטים בסעיף 43 לפקודת הראיות, לפיהם המדובר בתעודות נושנות. מכאן, ולאור הוראת סעיף 43 לפקודת הראיות, קיימת חזקה, כי החתימות המופיעות על גבי ייפויי-הכוח הן חתימותיהם של האנשים שחתמו עליהם ואף אימות החתימה עליהם, שנעשה על-ידי הנוטריון הציבורי, נעשה כדין".
שאלה: האם מסמך שהוצא ממינהל מקרקעי ישראל, יהיה כשר בעיני בית-המשפט?
תשובה: כן.
שאלה: מהם התנאים להכרה במסמך כ"תעודה נושנה"?
תשובה: מלשון סעיף 43 לפקודת הראיות עולה כי שניים בלבד הם התנאים להכרה במסמך כ"תעודה נושנה": האחד, כי המסמך הוא בן עשרים שנה לפחות. השני, כי המסמך הוצא ממשמורת הנראית כשרה בעיני בית-המשפט {ראה לעניין זה גם ע"א 2576/03 וינברג נ' האפוטרופוס לנכסי נפקדים, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007); ת"א (מרכז) 7017-06-09 ציונה כהן נ' מינהל מקרקעי ישראל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011); ת"א (יר') 7147/04 הקדש ציפורה והרב מאיר מייזל נ' גאזי זלום, פורסם באתר האינטרנט נבו (2010)}.
שאלה: מהו פירוש הביטוי "משמורת הנראית כשרה בעיני בית-המשפט"?
תשובה: על הטוען להתקיימותה של החזקה בעניינו, לשכנע את בית-המשפט בדבר קיומה של עובדת המשמורת הנאותה של מסמך זה, ואין להסתפק בטענות בעלמא {ע"א 162/87 אמארה נ' יוסף, פ"ד מה(5), 533 (1991)}.
סעיף 43 לפקודת הראיות פורש בפסיקת בתי-המשפט בצורה מצמצמת, והתיבות "משמורת הנראית כשרה" הובנו כך שכאשר המסמך נמצא בחזקתו של "הזייפן הנטען" לא יחול הסעיף הנ"ל.
במילים אחרות, כאשר הטוענים לזכות מכוח המסמך, הם אשר החזיקו בו לאורך השנים - לא מתקיים התנאי של "משמורת כשרה" {ראה גם ע"פ 347/88 דמיאניוק נ' מדינת ישראל, פ"ד מז(4), 221 (1993); ע"א 4636/07 מרעי נ' מרעי, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009); ת"א (יר') 13731-07 דברלי אינק חב' זרה רשומה בדלוואר נ' סועאד חרישה, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
שאלה: מה הדין כאשר התובע, למשל, לא טען כלל טענות עובדתיות באשר לשאלה המהותית, מהי המשמורת בה נמצאה התעודה?
תשובה: במקרה שכזה, די בעובדה זו כדי להתעלם מתוכנו של המסמך {ת"א (חי') 1005/06 ד"ר ח'אלד ג'אד מוסטפה דיאב נ' זהרה שפיק כנעאן, פורסם באתר האינטרנט נבו (2011)}.
שאלה: כיצד מוכחת האותנטיות של מסמכים?
תשובה: ברגיל, מוכחת האותנטיות של מסמכים בדרך של הגשתם על-ידי עד מאמת, בדרך-כלל עורך המסמך או מי שהיה עד לעריכתו.
שאלה: מה הדין כאשר לא ניתן להגיש את המסמך באמצעות עד מאמת?
תשובה: במקרה שכזה, יש שמתקיימים חריגים המאפשרים הוכחת האותנטיות של המסמך בדרך אחרת ולענייננו, החריג הרלוונטי הוא זה המופיע בסעיף 43 לפקודת הראיות בדבר "תעודה נושנה".
שאלה: מה דין מסמכים {משנת 1963} שנמצאו בלשכת רישום המקרקעין ובארכיון של בנק ישראל?
תשובה: בית-המשפט קבע כי מסמכים אלה עומדים בתנאים הקבועים בסעיף 43 לפקודת הראיות {ת"א (ת"א) 1152-06 נאות יוסף נשר בע"מ נ' ד"ר דוד ליבל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
שאלה: מה דין ייפויי-כוח שנעשו לפני יותר מ- 50 שנה ונשמרו בארכיון המדינה?
תשובה: הואיל וייפויי-כוח אלה נעשו לפני יותר מ- 50 שנה והם נשמרו בארכיון המדינה, שהוא ללא כל ספק מהווה מקום משמורת כשר, הרי מתקיימים בהם כל התנאים המפורטים בסעיף 43 לפקודת הראיות, בהיות ייפויי-כוח אלה תעודות נושנות {ת"א (נצ') 1007/04 קרן קיימת לישראל על-ידי מינהל מקרקעי ישראל נ' הזימה סעיד הזימה קזל, פורסם באתר האינטרנט נבו (2009)}.
שאלה: מה דין תעודה שהוחזקה בביתם של מבקשים אשר יש להם אינטרס ברור בכתוב בו?
תשובה: החזקת התעודה בביתם של המבקשים, שיש להם אינטרס ברור בכתוב בה, איננה יכולה למלא את התנאי של סעיף 43 לפקודת הראיות בדבר משמורת כשרה, ועל המבקשים היה להוכיח היותו של המסמך מתאים למקורו, בדרכים אחרות, על-ידי ראיות נסיבתיות {דברי בית-המשפט ב- ה"פ (חי') 281/04 עיזבון המנוח אלג'מאל סלימאן עלי אחמד נ' עיזבון המנוח סאלח חוסיין מוסטפה מרזוק, פורסם באתר האינטרנט נבו (2007)}.