מחיר הספר |
99.00 ₪ |
לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן
דיו רב נשפך באשר לחופש הביטוי, כאשר שב בית-המשפט ושנה, כי זכות זו הינה "זכות על" במשפטנו, אשר הוכרה עוד קודם חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וקל וחומר שלאחר שמצאה בו אכסניה. חופש הביטוי, כרוך במשטר דמוקרטי ומהווה מסד ותנאי מוקדם להבטחת קיומן ושמירתן של הזכויות האחרות ובהקשר אליו נשמעה הדעה ובהתאם לה - ככל שתיפגע זכות זו הרי שהפגיעה לעולם לא תסיים אך בה.
חשיבותו של חופש הביטוי לא מתמצית בשימור ובקידום הדמוקרטיה לטובת הכלל; נודעת לו חשיבות עצומה גם עבור הפרט, שכן ביטוי עצמי הוא בלתי-נפרד מן ההגשמה העצמית של האדם, וצורך אנושי משמעותי. יחד-עם-זאת, חופש הביטוי אינו חופש מוחלט אלא הינו יחסי וככזה יש לאזן בינו לבין זכויות אחרות ובכלל זה זכותו של אדם לשמו הטוב.
מקום בו הביטוי יש בו משום הוצאת לשון הרע כנגד אחר, כלומר, מקום בו חופש הביטוי מתנגש עם הזכות לשם טוב, הרי שהאיזון בין החופש לבין הזכות, הינו בגדרו של חוק איסור לשון הרע וההגנות הקבועות במסגרתו.
דברים אלה יפים בבואנו לבחון את חוק איסור לשון הרע בעיני בית-המשפט לענייני משפחה שם, מטבע הדברים, מתלהטות הרוחות בין הצדדים - ביתר שאת. חיבור זה מרכז סוגיות שונות כפי שנפסקו בבית-המשפט לענייני משפחה והקשורות לחוק איסור לשון הרע.