לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

סעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי מונה רשימה של טענות מקדמיות, אשר עשויות לעמוד לזכותו של נאשם בהליך פלילי בפתח הדיון במשפטו.

את הטענות המקדמיות, יש להעלות מוקדם ככל האפשר, שכן לגבי חלק לא מבוטל מהן, קבלתן חורצת את גורל האישום וקובעות אם בכלל היה ראוי להגיש כתב אישום.

המועד להעלות טענה מקדמית הוא מייד לאחר תחילת המשפט, קרי מייד לאחר הקראת כתב האישום והבהרת תוכנו, ואולם בהתחשב בתוצאות האפשריות הכרוכות בקבלתה של הטענה המקדמית, ניתן להעלותה גם בשלב אחר של המשפט ואפילו בשלב של הערעור.

קבלת אחת הטענות המקדמיות המצויות בסעיף 149 לחוק סדר הדין הפלילי, מאפשרת לבית המשפט לזכות את הנאשם על דרך ביטול כתב האישום שהוגש נגדו, מקום בו הוא מוצא, כי אין זה הוגן לנהל את ההליך הפלילי נגד הנאשם ומכאן חשיבותו הרבה של חיבור זה העוסק כולו בפרשנותן של הטענות המקדמיות בהליך הפלילי.

מבין הנושאים שבספר (חלקי):

חוסר סמכות מקומית; חוסר סמכות עניינית; פגם או פסול בכתב האישום לרבות ניסוח כתב האישום, קיפוח הגנתו של הנאשם, תיקונו של כתב האישום; העובדות המתוארות בכתב האישום אינן מהוות עבירה; זיכוי קודם או הרשעה קודמת בשל המעשה נושא כתב האישום; משפט פלילי אחר תלוי ועומד נגד הנאשם בשל המעשה נושא כתב האישום; חסינות; התיישנות; חנינה; המועד להעלאת טענות מקדמיות; הזדמנות לתובע להשיב על הטענה המקדמית; העברת הדיון לבית המשפט המוסמך; מהן הטענות המקדמיות שניתן להעלות בשלב אחר; האם קיימת חובה לקיים דיון במעמד הצדדים; הגשת כתב האישום או ניהול ההליך הפלילי עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית – טענת "הגנה מן הצדק"; "המבחן המשולש" בטענת "הגנה מן הצדק"; מהם הפגמים שנתגלו בהליך המשפטי שננקט נגד הנאשם ומהי עוצמתם; האם ניתן לקיים את ההליך הפלילי בצורה הוגנת וצודקת חרף פגמיו; האם ניתן לנקוט באמצעים מתונים יותר מאשר ביטול כתב האישום על-מנת לרפא הפגמים; אכיפה חלקית אינה אכיפה פסולה; "התנהגות הבלתי נסבלת של הרשות"; אכיפה בררנית; אי-העמדתו של חומר החקירה לרשות הנאשם;  סוגיית הנזק הראייתי כעילה המקימה את טענת ה"הגנה מן הצדק"; טענות מקדמיות בהליכים שונים לרבות תכנון ובניה, תעבורה, מס הכנסה, מס ערך מוסף ועוד נושאים אחרים.