ב- ת"א (חי') 681/00 {סופר-פלסט בע"מ נ' סטרפלאסט תעשיות 1967 בע"מ ואח', תק-מח 2005(1), 2302 (2005)} עמדה בפני בית-המשפט השאלה האם פעולות שננקטו על-ידי פלוני בישראל, אשר אפשרו ייצור, מחוץ לישראל, של תבנית שבאמצעותה יוצר, בחו"ל, מושב הדומה מאד לזה המתואר במדגם הרשום, עולות כדי הפרת המדגם?

דגם של מושב לאיצטדיונים שפיתחה התובעת, נרשם כמדגם בישראל. התובעת טענה בתביעתה כי פעולות שננקטו על-ידי הנתבעת בישראל, אשר אפשרו ייצור, מחוץ לישראל, של תבנית שבאמצעותה יוצר, בחו"ל, מושב הזהה למושב התובעת, עולות כדי הפרת המדגם, גזל סוד מסחרי, ועשיית עושר ולא במשפט. פעולותיה של הנתבעת כוללות תכנון התבנית המעתיקה, בעלות עליה, מתן הצעות למכירתה ומימון ייצורה.

בית-המשפט דחה את התביעה וקבע פקודת הפטנטים והמדגמים, 1924, בדומה לחוק הפטנטים, התשכ"ז-1967, מעניקה זכויות טריטוריאליות בלבד. על-כן, מוצר העונה על דרישות פקודת הפטנטים והמדגמים וכשיר לרישום כמדגם יהיה מוגן בגבולות הארץ בלבד.

על-מנת שמוצר הרשום כמדגם בישראל יהיה מוגן גם במדינות אחרות, יש לרשום בגינו מדגם בכל מדינה בנפרד. במקרה דנן, המדגם רשום בישראל בלבד, ועל-כן פעולות שעולות, לכאורה, בגדר הפרת המדגם אשר לא התבצעו בישראל אינן מפרות את זכויות התובעת במדגם. פעילות של הפרת זכות קניין רוחני באותה מדינה, צריכה להידון לפי החוק שם. הנתבעת לא הפרה את זכותה של התובעת במדגם. המעשים שנעשו על-ידי הנתבעת בישראל אינם עולים כדי הפרה, וההעתקה, ככל שנעשתה, היתה מחוץ לגבולות מדינת ישראל.

בנוסף, קבע בית-המשפט, כי אין לקבל את טענות התובעת לקיומה של עוולה של גזל סוד מסחרי ולעשיית עושר שלא כדין על-ידי הנתבעת.