שאלת היחס בין דיני מדגמים לדיני זכויות יוצרים נדונה בהקשר של השאלה האם כשירותו של מוצר לרישום כמדגם שוללת הגנה עליו או על חלק ממנו באמצעות חוק זכות יוצרים. קולמוסים רבים נשתברו בסוגיה זו.

חוק העיצובים, התשע"ז-2017 התקבל על-ידי כנסת ישראל {26.07.17, פורסם בספר החוקים ביום 07.08.17} והוא מבקש להסדיר את ההגנה על עיצובים בהתאם לימינו אנו, תוך שהוא מחליף את פקודת הפטנטים והמדגמים המנדטורית משנת 1924. אולם במסגרת החוק החדש לא שונה עיקרו של סעיף 7 לחוק זכות יוצרים, למעט התאמות ניסוחיות כמבואר להלן.

אלה דבריו של יושב-ראש ועדת הכלכלה, חבר הכנסת איתן כבל, בהציגו את החוק מעל בימת מליאת הכנסת:

"אציין כי בעקבות הערות שנשמעו בוועדה, החליטה הממשלה להביא לאישור הוועדה סעיפים שלא נכללו בהצעת החוק הממשלתית ונוגעים לחפיפה בין דיני העיצובים לדיני זכויות יוצרים, ואסביר: כוונתי היא ליצירה המוגנת מכוח דיני זכויות יוצרים, המשווקת כמוצר תעשייתי, ובשל כך עשויים לחול עליה גם דיני העיצובים. על-אף חוסר בהירות שקיים בנושא זה, הצעת החוק הממשלתית לא ביקשה לשנות את המצב המשפטי הקיים. בעת הדיונים בוועדה נשמעו הערות בנושא זה מצד חלק מבעלי העניין, ובעקבות זאת הציעה הממשלה, בשלב מאוחר יחסית של הדיונים, הסדר חדש בנושא זה. מאחר שמדובר בשאלה משפטית מורכבת ביותר, שגם מדינות אחרות בעולם מתמודדות עמה בימים אלה וטרם נמצא מודל ראוי שניתן להסתמך עליו, ובהתחשב בכך שגם ההסדר שהציעה הממשלה עורר שאלות שנותרו ללא מענה מספק ודרשו ליבון נוסף שעלול היה להיות כרוך בדיונים ארוכים, החליטה הוועדה שלא לעכב את אישור הצעת החוק והותירה את הנוסח בעניין זה כפי שהוצע במקור (פרוטוקול ישיבה 259 של הכנסת ה- 20 מיום 26.07.17)."

{ראה גם ע"א 1248/15 Fisher Price Inc נ' דוורון - יבוא ויצוא בע"מ, תק-על 2017(3), 9623 (2017)}