סעיף 56 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש), קובע כדלקמן:

"56. תרמית

תרמית היא הצג כוזב של עובדה, בידיעה שהיא כוזבת או באין אמונה באמיתותה או מתוך קלות ראש, כשלא איכפת למציג אם אמת היא או כזב, ובכוונה שהמוטעה על-ידי ההיצג יפעל על-פיו; אולם אין להגיש תובענה על היצג כאמור, אלא אם היה מכוון להטעות את התובע, אף הטעה אותו, והתובע פעל על-פיו וסבל על-ידי כך נזק ממון."

ב- ע"א 614/84 {ספיר נ' אשד, פ"ד מא(2), 225, 239 (1987)} סיכם הנשיא שמגר את 5 היסודות של עוולת התרמית - כדלקמן:

"חמישה יסודות נדרשים, על-מנת שעוולת התרמית תתקיים: (א) היצג כוזב של עובדה; (ב) היעדר אמונה באמיתות ההיצג; (ג) כוונה שהתובע יוטעה על-ידי ההיצג ויפעל בהסתמך עליו; (ד) התובע הוטעה ופעל על-סמך טעותו;  (ה) התובע סבל נזק ממון עקב פעולתו על-סמך ההיצג."