1. הדין

סעיף 6 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע כדלקמן:

"6. דרך תשלום שכר (תיקונים: התש"ך, התשכ"ד התשמ"ז, התשס"ד)

(א) שכר עבודה ישולם לידי העובד במישרין, אך מותר שישולם לו, על-פי הוראתו בכתב, באמצעות בן זוגו, הורו, ילדו , חבר בעבודה, הקיבוץ שהעובד חבר בו, מוסד בנקאי כמשמעותו בחוק בנק ישראל, התשי"ד-1954, החברה, כהגדרתה בחוק הדואר, התשמ"ו-1986, בנותנה שירותים לפי סעיף 88א לאותו חוק (בחוק זה: "חברת הדואר"), לשכת עבודה שהוקמה על-פי סעיף 23 לחוק שירות התעסוקה, התשי"ט-1959, או כל תאגיד שאושר לכך על-ידי שר העבודה בהסכמת ארגון העובדים הגדול ביותר ובאישור ועדת העבודה של הכנסת.

(ב) שכר עבודה לעובד שירות בעבודת משק לפי סימן ב'1 לפרק ו' של חוק העונשין, התשל"ז-1977, ישולם באמצעות שירות בתי הסוהר או באמצעות שירות התעסוקה."

2. כללי

ב- עש"ר (ארצי) 4635-02-11 {חולצה כחולה יזמויות בע"מ ו- 9 אח' נ' מדינת ישראל - משרד הפנים - רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול, פורסם באתר נבו (17.03.2011)} דובר בערעור שעסק בתנאים הנדרשים מהמערערות - תאגידי כוח אדם, להארכת תוקף ההיתרים שניתנו להן לתיווך עובדים זרים בענף החקלאות.

בית-הדין הארצי קיבל ערעור זה בחלקו, וזאת בנוגע להוראות שאינן יכולות להוות תנאי בהיתרים, כל עוד לא ייקבעו על-ידי הגורם שהוסמך לקובען.

במקרה הנדון המערערות לא ניסו לטעון כי הן מהוות מוסד בנקאי, לשכת עבודה או תאגיד שאושר כמשמעם בסעיף 6 לחוק הגנת השכר.

משמעות הדברים הינה כי לכאורה חל איסור על המעסיקים בענף החקלאות, מכוח חוק הגנת השכר, להעביר את שכר עבודתם של העובדים הזרים לידי הלשכות הפרטיות, גם אם ניתנה לכך הסכמת העובדים.

האיסור החל על הלשכות הפרטיות הינו לפיכך "איסור ראי" לאיסור החל על המעסיקים, ונועד למנוע את הכשלת המעסיקים ולוודא את קיום הוראות החוק על ידם.

3. האם במקרה הנדון שולם שכר העבודה במישרין לידי העובד?

ב- ד"מ (יר') 6027/07 {דוד ארוך נ' רז רז 2006 בע"מ, פורסם באתר נבו (16.12.08)} נדונה סוגיה בהקשר להוראות סעיף 6(א) לחוק הגנת השכר, הקובע מפורשות כי יש לשלם את שכר העבודה במישרין לידי העובד וכי ניתן לשלמו לשליחים מטעמו (דוגמת בן זוג או חבר לעבודה) אך ורק על-פי הוראתו של העובד בכתב.

בית-הדין קבע כי תנאי זה, הנקוב בחוק הגנת השכר, לא התקיים במקרה הנדון ולמצער לא הובאה ראיה לכך.

עוד הוסיף בית-הדין בפסיקתו וקבע, כי במקרה הנדון, בגין התנהלות הנתבעת, על הנתבעת לשאת בפיצויי הלנה.

4. האם הנתבע שילם את שכר העבודה לעובד לפי הוראתו של העובד בכתב?

ב- ע"ב (ת"א) 4261/05 {בורנדט סומקואן נ' מיכאל (מרקו) אביטל, פורסם באתר נבו (15.07.08)} בית-הדין קבע כי גרסת הנתבע ביחס לתשלום הסכום מושא המחלוקת ל"נציגו של התובע" לא התיישבה עם הוראות סעיף 6 לחוק הגנת השכר, הקובע מפורשות כי יש לשלם את שכר העבודה במישרין לידי העובד וכי ניתן לשלמו לשליחים מטעמו {בן זוג, הורה, ילד או חבר לעבודה} אך ורק על-פי הוראתו של העובד בכתב.

זאת שעה, שמעדות הנתבע בחקירתו הנגדית עלה כי תנאי זה, הנקוב בחוק הגנת השכר, לא התקיים במקרה הנדון.

אשר-על-כן, בית-הדין קבע כי התובע זכאי לתשלום הפרשי שכר בגין השלמה לשכר מינימום ועבודה בשעות נוספות בסך של 17,190 ש"ח, כאשר על סכום זה יתווספו הפרשי הצמדה וריבית החל מיום 15.05.04 ועד למועד התשלום בפועל וכן פיצויי הלנת שכר בסך של 2,000 ש"ח.

5. האם התקיימה הוראת סעיף 6 לחוק הגנת השכר?

ב- ע"ב (ת"א) 914251/99 {נמדר מיכאל נ' פוזננסקי את איציקובסקי 1998 בע"מ, פורסם באתר נבו (08.09.04)} נדונה סוגיית תשלום במישרין של שכר העבודה, אשר במקרה הנדון חלק מן ההמחאות שהוצגו לפירעון וסורבו, נמסרו לצדדים שלישיים וזאת בניגוד להוראת סעיף 6 לחוק הגנת השכר המחייב תשלום במישרין של שכר העבודה.

במקרה הנדון קבע בית-הדין, כי לאור כל האמור ומאחר והוכח להנחת-דעתו כי הנתבע ניצל לרעה את האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד, הפר את חובת האמון המיוחדת שלו כמנהל ובעל מניות, הפר את הוראות חוק הגנת השכר, הפעיל את הנתבעות באמצעות מימון דק ואף פעל בדרך של עירוב נכסים {בין הנתבעות 1 ו- 2 ובין נכסיו הפרטיים לנכסי הנתבעות} הרי שנראה לבית-הדין כי התקיימו היסודות הנדרשים לצורך הרמת מסך ההתאגדות בין הנתבעים וחיובם של שלושת הנתבעים בגין החובות שהתגבשו עקב העסקת התובע.

אשר-על-כן, בית-הדין קבע כי יש לחייב את שלושת הנתבעים בתשלום שכר עבודה שלא שולם לתובע בסך של 17,430 ש"ח.