לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

המגמה של רפורמות בדרכי ניהול ההליך השיפוטי לא פסחה גם על דרכי ניהול ההליך הדיוני בתביעות הקטנות. שלל תיקונים בתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976 שנכנסו לתוקף באוגוסט 2018 מהווים נדבך נוסף בדרך לניהול מהיר ויעיל של הדיון בתביעה הקטנה.

כידוע, מטרתו של הליך התביעה הקטנה היא לסייע ליחידים בתביעות שנסבות על סכומי כסף קטנים להביא את עניינם לפני ערכאה שיפוטית. על רקע תכלית זו מתאפיין מוסד התביעה הקטנה בהסדרים דיוניים שנועדו "להבטיח הליך פשוט, זול ומהיר, המהווה חלופה אטרקטיבית להליכי השיפוט הרגילים", לצד הנחת בעלי הדין על קרקע שוויונית.

אחד מההסדרים הדיוניים שנועדו להגשים את תכליתו האמורה של הליך התביעה הקטנה הוא המגבלה על ייצוג משפטי מקצועי בבית-המשפט לתביעות קטנות, המעוגנת בסעיף 63 לחוק בתי-המשפט שידון בספר בהרחבה. תכלית ההליך בבית-המשפט לתביעות קטנות היא לאפשר קיום דיון מהיר וזול, וכי כדי לשמור על תכלית זו נקבעה ההלכה לפיה אמת-המידה למתן רשות ערעור בהליכים מסוג זה היא מחמירה במיוחד.

יש להדגיש, היות ובחלק מן ההוראות הדנות בתביעה הקטנה יש הפניה לתקנות סדרי הדין האזרחי, כי אז ממילא יש לקרוא את החידושים בתקנות לגבי התביעה הקטנה ביחד עם רפורמת תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. באספקלריה של האמור לעיל בא חיבור משפטי זה ומביא התייחסות גם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.

החשיבות בהגשת חיבור זה היא הפיכתו לכלי עזר, כבר עתה, לכל עורך-דין, משפטן, מתמחה וכל העומד לקראת בחינות לשכת עורכי-הדין, הן לגבי המצב העכשווי והן לגבי העתיד. הספר מוגש בכריכה קשה וכולל מספר שערים, בין היתר, בנושאים הבאים:

האחד, החלק כללי הדן בסמכות בית-המשפט בדונו בתביעות קטנות, דיני ראיות וסדר דין בהליך של התביעה הקטנה;

השני, פרשנות והסברים לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז-1976;

השלישי, דוגמאות של פסיקת בתי-המשפט בתביעות קטנות בנושאים שונים ומגוונים.