ב- ת"פ (פ"ת) 22481-04-17 {מדינת ישראל נ' מועתסם קאדי ואח', תק-של 2017(2), 102330 (2017)} נדונה בקשת נאשמים 22 ו- 23 {להלן: "המבקשים"} למחיקת כתב האישום אשר הוגש כנגדם.

נגד המבקשים {ונגד כ- 22 נאשמים נוספים} הוגש כתב אישום המייחס להם עבירות של השלכת פסולת ופסולת בניין לבור ברשות הרבים - אתר פסולת שאינו מורשה בגוש 7824 חלקות 4, 88, ו- 90 בטייבה {להלן: "השטח"}, זיהום מקור מים וגרימת זיהום אויר בלתי-סביר, עבירות לפי סעיפים 2, 4 ו- 13(א)(ג)(1א)(א) לחוק שמירת הניקיון, יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; עבירות לפי סעיף 13(ב)(4א) ו- 7(ד) לחוק שמירת הניקיון יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; עבירות לפי סעיפים 20(ב)ב ו- 20כא לחוק המים יחד עם סעיף 29 לחוק העונשין; עבירות לפי סעיפים 63(א)(1), 63(ה) ו- 3(א) לחוק אוויר נקי, יחד עם תקנה 2 לתקנות למניעת מפגעים.

על-פי עובדות כתב האישום, השטח היה בחזקתם של המבקשים, ובצמידות לביתם. המבקשים השכירו בשנת 2000 את השטח לחברה לצורך כריית אדמה, וקיבלו עבורה תמורה כספית. כך, על-פי הנטען, אפשרו השלכת פסולת, כמפורט בעבירות המיוחסות להם בכתב האישום, משנת 2014 ואילך. כתב האישום מנה השלכות אסורות רבות.

המבקשים כפרו בעובדות כתב האישום. בדיון מיום 09.07.18 נטענה טענה של הגנה מן הצדק, לפיה לא נגבתה הודעתם של המבקשים, ולא נשמעה גרסתם. לפיכך עתר ב"כ המבקשים להורות על ביטול כתב אישום.

ב"כ המבקשים טען כי המבקשים נחקרו פעם אחת בלבד, בדצמבר 2013. מאחר והעבירות המיוחסות להם בכתב האישום הן משנת 2014 ואילך, אין ולא נגבתה הודעתם. משכך, לא ניתנה להם הזדמנות ראויה להתגונן. בנוסף, נטען כי אין בכתב האישום פירוט של העבירות כנדרש לפי סעיף 85 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982. עוד נטען, כי למבקשים מיוחסות עבירות של ביצוע בצוותא, דבר שלא נטען בכתב האישום.

ב"כ המשיבה ביקש לדחות את הטענה. לטענתו, בכל המועדים המתוארים בכתב האישום, היה השטח בחזקתם של המבקשים ובצמידות לביתם. לדבריו, המבקשים ביצעו את העבירות של השלכת פסולת יחד עם מבצעי העבירה אפשרות לבצע השלכת פסולת וקבלת תמורה.

עוד נטען, כי היעדר חקירת חשוד אינה חובה שבדין ואין בכך כדי להביא לביטול כתב האישום, אלא במידה שיוכח עיוות דין של ממש, בשל היעדר החקירה. לדבריו, במקרה דנן, נחקרו המבקשים בדצמבר 2013, ואין בעובדה שלא הוגש כתב אישום בעבר כדי למנוע הגשתו כעת, באשר אותה מסכת עובדתית קיימת גם קיימת. הלכה ולמעשה, ניתנה למבקשים הזדמנות לומר את דבריהם בהקשר לעובדות כפי שנמסרו בחקירתם בדצמבר 2013, וטענותיהם נשקלו על-ידי המשיבה לגופן עובר להגשת כתב האישום.

בית-משפט קבע, כי בנסיבות מתאימות, החלת "דוקטרינת הבטלות היחסית" ומתן אפשרות למסירת גרסה בדיעבד תהווה תרופה לפגם.