מזה דורות ששופטים נוהגים לעטוף עצמם בגלימה שחורה העשוייה קפלים קפלים המצטרפים יחדיו באיזור הצוואר ונפרשים כמניפה כלפי מטה. ההתעטפות בגלימה יוצרת מעין מחיצה בין השופט ובין באי אולמו, מקנה למעמדו חשיבות והדרת כבוד ובכלל יוצרת באולם המשפטים אוירה מיוחדת.

מאז ומתמיד סבר כב' השופט עמירם שרון שלא הגלימה היא שצריכה ליצור את החשיבות למעמד ואת הכבוד לשופט אלא הוא עצמו בהתנהגותו ובמעשיו.

יותר ויותר נהג כב' השופט שרון לחרוג ממנהג זה וכאשר נדרש לכך טען שאומנם הוא יושב על כס המשפט עם גלימה אך היא שקופה ובלתי נראית. כב' השופט עמירם שרון סבר וסבור שאין לשופט מה להסתיר אלא להפך.

כדי שהשופט יוכל לשבת "בתוך עמו" יש להסיר בינו לאחרים כל מחיצה ועליו להיות כאחד האדם. התייחסותו לבני האדם ככאלה היא היא גלימתו האמיתית והיא שתעניק לו את הכבוד שאליו יהיה ראוי.

תקוותו של כב' השופט עמירם שרון שספר זה על כל תוכנו ישקף נאמנה גישה זו.

סיפורי, חרוזי והגיגי הכתובים על דפי ספר זה הם הנשקפים אליכם הקוראים דרך גלימתו השקופה של כב' השופט עמירם שרון.