החלטה

1. מתוקף סמכותי על פי תקנה 33(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: "התקנות"), הובאה לפני השגה על החלטת מזכיר משפטי, אסמכתא 21046408.
2. כעולה מההשגה, הטעם לדחייה הוא כי ובהינתן סכום התביעה כתב התביעה אינו עונה על הוראות התקנות שכן יש להגיש את התביעה בסדר דין מהיר.
3. לאחר שעיינתי בהשגה, במסמך ובהחלטת המזכיר המשפטי, הגעתי למסקנה כי דין ההשגה להתקבל ואסביר.
4. בחינת כתב התביעה שנדחה מלמדת כי מדובר בתביעה אשר הוגשה על ידי התובעת כנגד הנתבעים שהם עורכי דין, בגין אי תשלום עבור חשמל ומיזוג אוויר במגדל משרדים בניהול התובעת. התובעת טוענת כי קיימת בינה לבינם מערכת יחסים חוזיים שאחד מהנתבעים כבר השיג על החיובים נגדו.
5. משכך, ונוכח הנסיבות, סביר שתתבקש "מחיקת כותרת ובקשה להעברת ההליך לסדר דין רגיל. על כן, בכדי להימנע מהגשת בקשות להעברת ההליך ממסלול מהיר לרגיל כפי שככל הנראה יתרחש, ראתה לנכון להגיש מלכתחילה את התביעה בסדר דין רגיל.
6. תקנה 78(ב) ו- (ג) לתקנות, מקנה לביהמ"ש שיקול דעת להעביר תביעה מסדר דין מהיר לסדר דין רגיל ולהפך, אם סבר ביהמ"ש כי התביעה מתאימה להתברר באחד מן המסלולים הנ"ל.
7. בנסיבות, חרף גובה סכום התביעה אשר לכאורה היה מתאים לבררה בהליך מהיר, הרי משעה שמדובר במערכת יחסים המושתת על הסכמים חוזיים וכאשר כאמור כבר עובר להגשת התביעה ישנה השגה מצד אחד הנתבעים על דרישת החוב (על גובהו ואופן חישובו)  ראיתי לקבל את טענת התובעת כי בירור התביעה אכן אינו מתאים להתברר בסדר מהיר.
8. בהינתן כל האמור - ראיתי לקבל את ההשגה ולהורות על קבלת כתב התביעה כפי שהוגשה.