לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

עת הופך עורך-דין לחבר בלשכת עורכי-הדין, עטור גלימה, נוטל הוא על עצמו חובות אתיות מוגברות, אותן הוא חב כלפי כולי עלמא.

להליך המשמעתי והענישה המשמעתית מספר תכליות: אחת התכליות היא לבחון את כשירותו והתאמתו של עורך-הדין, שהתנהגותו לקתה בפגם משמעתי, להמשיך ולעסוק במקצוע, במטרה להגן על לקוחותיו הפוטנציאליים, הזקוקים לשירותיו ומצפים מעורך-הדין כי יפעל ברמה מקצועית ומוסרית ללא דופי.

כללי האתיקה המקצועית החלים על עורכי-דין הם מהנוקשים והחמורים ביותר ולא בכדי. ההבדל המהותי בין עורך-דין הכפוף לכללי האתיקה לבין לקוחו למשל, הוא שעורך-הדין חייב לפעול ולהתבטא באופן ראוי ומכבד, לשמור על קור רוח ושליטה עצמית, לשלוט לחלוטין במעשיו ובמוצא פיו ולא פעם קשה הדבר - קשה עד מאוד.

הרציונל שבבסיס הענישה המשמעתית הוא היותו של עורך-הדין חלק ממערכת שלטון החוק, כאשר פגיעה בה על-ידי עורך-הדין יש בה פגיעה באימון הציבור בשלטון החוק.

אדם הבוחר לעצמו את מקצוע עריכת-הדין לעסוק בו מקבל עליו לקיים כללים אשר נועדו להבטיח כי יפעל ביושר ובהגינות וישמור על אותו נכס יקר שהציבור הפקיד בידיו מכוח תפקידו.

זאת ועוד, הליכים משמעתיים הם בעלי אופי מעין פלילי. בהתאם לכך, נשמת הסדר הדיוני בהליכים משמעתיים היא זו של ההליך הפלילי. כך, למשל, מובן, כי בהליך פלילי, מוסמך שופט יחיד להכריע בבקשה לעיכוב ביצוע; זאת, בין אם השופט הדן בבקשה לעיכוב ביצוע נמנה על ההרכב שידון בערעור עצמו, בין אם לאו.

על כל אלה דלעיל דן הספר שבו הדינים השונים, דברי הסבר ותמציות הלכות פסוקות בבתי-המשפט ובבתי-הדין המשמעתיים.

הספר מוגש בכריכה קשה ומהודרת.