לתוכן העניינים של הספר - לחץ/י כאן

השאלות הכרוכות במעמדם של הסדרי הטיעון ובהתייחסות בתי-המשפט אליהם, הן שאלות השבות ומעסיקות את בתי-המשפט ובעלי הדין - ללא הרף. העיסוק המתמיד בהסדרי טיעון נובע בראש ובראשונה מכך שהסדר הטיעון משמש כיום בשיטתנו המשפטית כלי מרכזי במנגנון אכיפת החוק.

מספר מאפיינים משפיעים על הדיון בהסדרי הטיעון:

ראשית, על-אף מרכזיותו של מוסד הסדרי הטיעון אין הוא מוסדר בשיטתנו בחקיקה, וכל התפתחותו היא תוצאה של פרקטיקה שנולדה מתוך ערכיה וצרכיה של השיטה המשפטית שלנו.

שנית, מוסד הסדרי הטיעון קשור מעצם טיבו בשיטה המשפטית המשמשת בסיס לצמיחתו. כך, מטבע הדברים קשור הוא להשקפה בדבר חלוקת התפקידים שבין הגורמים המופקדים על אכיפת החוק - התביעה ובתי-המשפט - ושורשיו נעוצים בשיטה האדוורסרית. רק בשיטה שבה שני הצדדים, התביעה והנאשם, מביאים ראיות לבית-המשפט והם גם רשאים לוותר עליהן ולהגיע להסכמים ביניהם, ניתן להכיר בהסדרי טיעון במתכונת המקובלת אצלנו.

אם כן, הסדר הטיעון הינו הסכם בין התביעה לנאשם, בו מתחייבת התביעה לוותר על חלק מהאישומים המיוחסים לנאשם, או להמיר אישום חמור באישום קל, או לוותר לנאשם ויתור אחר המעניק לו הקלה בקשר לתוצאות המשפט, וזאת בתמורה להודיית הנאשם בעובדות שיש בהן כדי להרשיעו.

בדרך-כלל, הסדר הטיעון אינו רק לעניין העונש, ובמקרים רבים הוא נערך גם לקביעת העובדות בכתב האישום ולקביעת העבירות המיוחסות לנאשם, בין אלה שנוסחו במקור ובין אלה שתוקנו בעקבות הסדר הטיעון.

מבין פרקי הספר (חלקי):

חיוניותו של הסדר הטיעון; הכללים בפסיקה בנוגע לכיבוד הסדרי טיעון; טובת הנאשם; הציפיה של הנאשם כי הסדר הטיעון יאושר; טובת הציבור; הסדר טיעון שאינו פוגע באינטרס הציבורי; האם הסדר טיעון מחליש את יסוד ההרתעה בענישה; מהם הסיכונים שבהסדר טיעון; כיצד ידריך עצמו בית-המשפט, שעה שמונח לפניו הסדר טיעון אליו הגיעו הצדדים בהסכמה, והם מציעים לו עונש מוסכם; מהו העונש ההולם בנסיבות בהן קיים הסדר טיעון ומהי מידת ההתחשבות של בית-המשפט בהסדר הטיעון בשלב גזירת הדין; בית-המשפט אינו קשור להסדר הטיעון בין הצדדים; אסור שהודיית הנאשם תהא על-תנאי או הודייה מסוייגת; מהם המקרים בהם יסטה בית-המשפט מהסדר הטיעון; פגם או פסול בשיקולי התביעה; כשלים ראייתים; תיקון כתב האישום לקולא; העובדה לבדה שהעונש עליו הוסכם איננו העונש שראוי היה להטילו בנסיבות המקרה לפי השקפתו של בית-המשפט - אין די בה כדי להביא לסטיה מן ההסדר; "הסדרי טיעון כרוכים"; הסדר טיעון מסוג "עסקת חבילה"; חזרת נאשם מהודיה כאשר הודייתו ניתנה במסגרת הסדר טיעון; הסדר טיעון חלקי; סבירות הסדר הטיעון ביחס לרכיב המאסר; סבירות הסדר הטיעון ביחס לרכיב הפיצוי.