פרק 19: תעודות ציבוריות ונכריות (סעיפים 29 עד 34ב לפקודה)

שאלה: האם "תעודה ציבורית" מהווה עדות מפי השמועה?

תשובה: לא. "תעודה ציבורית" כמשמעותה בסעיף 29 לפקודת הראיות הוכרה כראיה קבילה בבית-המשפט להוכחת אמיתות תוכנה, כאחד החריגים לכלל האוסר עדויות מפי השמועה, בעיקר בשל רמת האמינות הגבוהה שייחס המחוקק לתוכנה. כפי שנראה להלן, כ"תעודות ציבוריות" הוכרו תעודות זיהוי, תעודות נישואין, דרכונים ואף פרוטוקול של דיון משפטי.

שאלה: האם הוראות סימן ד' העוסקות בתעודות ציבוריות חלות במשפט הפלילי בלבד?

תשובה: לא. הוראות סימן ד' באשר לתעודות ציבוריות חלות הן במשפט הפלילי והן במשפט האזרחי.

שאלה: מהם התנאים לכך שתעודה תיחשב כ"תעודה ציבורית" כאמור בסעיף 29 לפקודת הראיות?

תשובה: סעיף 29 לפקודת הראיות קובע שני תנאים לכך שתעודה תיחשב "תעודה ציבורית": האחד, תעודה המהווה מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע של אחד הגופים המפורטים בהוראת סעיף 29 לפקודת הראיות. השני, תעודה שהינה חלק מן הרשומות של אחד מן הגופים המצויינים בהוראת סעיף 29 לפקודת הראיות והדגש הינו על-כך שהתעודה צריכה לבטא פעילות שלטונית על-פי חוק, להבדיל מפעילות מינהלית {ת"א (שלום ר"ל) 539-08 אפרים משה בע"מ נ' ג"ג חקלאות אגש"ח בע"מ, תק-של 2010(3), 56108, 56115 (2010)}.

שאלה: מהו "מסמך ציבורי" או "תעודה ציבורית"?

תשובה: סעיף 29 לפקודת הראיות מכיל הגדרה רחבה ביותר של המהות של "תעודה ציבורית". "תעודה ציבורית", כוללת רישומי פעולות של כל אחת משלוש הרשויות, היינו תעודה או רשומה של מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע. זו יכולה להיות תעודה שהיא חלק מן הרשומות הרשמיות של מדינת ישראל או של הרשות הריבונית על שטח שמחוץ לישראל. תעודה מטעם משרד ממשלתי, רשות מקומית או גוף בעל סמכות שיפוטית, או גוף רשמי אחר של ישראל או של מדינה אחרת.

שאלה: האם פרוטוקול בית-משפט כשר כראיה?

תשובה: כן. פרוטוקול בית-משפט כשר כראיה בתורת "תעודה ציבורית" כמשמעותה בסעיפים 29 ו- 32 לפקודת הראיות {ראה גם ע"פ 135/50 היועץ המשפטי לממשלה נ' פרידמן, פ"ד ה(1), 567; ע"א 197/67 רוזנר נ' שטרויגולד, פ"ד כא(2), 273 (1967); ע"פ 312/73 מצרווה נ' מדינת ישראל, פ"ד כח(2), 805 (1974); ע"ע (ארצי) 384/09 פלוני נ' אלמונית, תק-אר 2010(3), 243, 252 (2010)}.

זאת ועוד. בניגוד לתעודת זהות ודרכון למשל "תעודות ציבוריות" המשמשות ראיה גם לאמיתות תוכנן, הרי שפרוטוקול של דיון או החלטה שיפוטית, משמשים ראיה לעצם קיומם ולאמיתותם בתור שכאלה, להבדיל מאמיתות הפרטים הנקובים בהם {ת"פ (שלום ב"ש) 773-09 מדינת ישראל נ' שמואל הגג, תק-של 2011(4), 37267, 37268 (2011)}.

שאלה: מהם הטעמים להיתר שבחוק להגיש מסמכים שנעשו על-ידי פקידים רשמיים תוך מילוי תפקידם הרשמי, כהוכחה למעשים או למאורעות המתוארים בהם או כראיה להצהרות שהם מכילים?

תשובה: ראשית, האינטרס הציבורי יוצא נשכר מכך, שפקידי הציבור אינם מבלים את זמנם בבית-המשפט תחת שישקדו על מלאכתם היומית. זהו נימוק מוסדי-מינהלתי. שנית, נימוק מהותי. ההנחה היא שפקיד הציבור ימלא כדת וכדין את החובות הסטטוטוריות המוטלות עליו ושירשום ביושר ובדייקנות דברים שמתפקידו הרשמי לרשום. זו היא ערובה חשובה ומספקת לנאמנות הדברים שנרשמו במסמך הרשמי, והיא המצדיקה קבלת עדות שמיעה זו. שלישית, ביטחון לאמינות הדברים נובע מאופיים הציבורי של המסמכים הרשמיים.

שאלה: האם דו"חות ביקורת של בנק ישראל הנוגעים לעסקי הבנק מהווים "תעודה ציבורית" כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות?

תשובה: כן {ע"א 610/94 גדליה בוכבינדר נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4), 289 (2003); ר"ע 423/83 מדינת ישראל נ' עזבון המנוחה ורד סילוורמן ז"ל, פ"ד לז(4), 281 (1983); ע"פ 236/88 איזמן נ' מדינת ישראל, פ"ד מד(3), 485, 520 (1990)}.

שאלה: האם תמצית רישום ממשרד האוכלוסים מהווה הוכחה מספקת ליהדותו של אדם?

תשובה: כן {ע"פ 1004/00 אלוניאל בע"מ ואח' נ' מדינת ישראל, תק-אר 2003(1), 103, 107 (2003)}.

שאלה: האם חוות-דעת של הפרקליטות או היועץ המשפטי לממשלה מהווים "תעודה ציבורית" במשמעות סעיף 29 לפקודת הראיות?

תשובה: לא. לא ניתן להעניק לחוות-דעתם של פרקליטת המדינה והיועץ המשפטי לממשלה "מעמד" של "תעודה ציבורית", כמשמעותה בסעיף 29 לפקודת הראיות, שכן אין מדובר ב"רישום" של נתונים עובדתיים המתנהל על-פי דין באחד ממוסדות השלטון {או בגוף ציבורי או מעין ציבורי אחר} ואף לא ברשום של מעשה שלטוני כל שהוא {בש"א (ת"א-יפו) 1003/03 אפל דוד נ' חסון איילה, תק-מח 2003(1), 186, 188 (2003)}.

שאלה: האם "תעודה ציבורית" ניתנת לסתירה?

תשובה: כן. "תעודה ציבורית" מהווה ראיה, ככל ראיה אחרת, ואיננה ראיה מוחלטת, וככל ראיה אחרת יש מקום לייחס לה משקל זה או אחר ואף היא ניתנת לסתירה {ע"מ (ב"ש) 122/99 חמיאס מאיר נ' מדינת ישראל ואח', תק-מח 99(4), 9886 (1999)}.

שאלה: האם תצלומי אוויר מהווים "תעודה ציבורית"?

תשובה: לא. נדגיש כי צילום פרטי, אינו הופך להיות "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות, רק משום שהצילום בוצע מן האוויר. צילום כזה אינו "מעשה חקיקה, שיפוט או ביצוע", של המדינה, של משרד ממשלתי, של רשות מקומית, של בית-משפט או של גוף רשמי אחר, או של עובד מדינה {דברי בית-המשפט ב- ע"פ (ת"א-יפו) 285/97 מדינת ישראל נ' אביחי יחיא, תק-מח 98(3), 1409 (1998)}.

שאלה: האם אימות החתימה של נוטריון יבוא בגדרה של "תעודה ציבורית"?

תשובה: כן. אימות החתימה של נוטריון הינה בגדר "תעודה ציבורית", כהגדרתה בסעיף 29 לפקודת הראיות ובתור שכזו היא מהווה ראיה כשרה להוכחת אמיתות תוכנה, כל עוד לא הוכח היפוכו-של-דבר ת"א (נצ') 1007/04 קרן קיימת לישראל נ' קזל ואח', תק-מח 2009(2), 16606 (2009); ת"א (מחוזי נצ') 667-07 שלבי אחמד נ' חאג'ה נפאפעה, תק-מח 2011(1), 521, 530 (2011)}.

שאלה: האם ספר המיסים המנדטורי הוא בגדר "תעודה ציבורית"?

תשובה: כן. ספר המיסים המנדטורי הוא בגדר "תעודה ציבורית" כמשמעותה בסעיף 29 לפקודת הראיות. ספר המיסים הוכן על-ידי שלטונות המנדט, הוא התייחס לעניין ציבורי ונועד להישמר לצורכי ציבור {לעניין זה ראה ת"א (מחוזי ת"א) 1196-04 מדינת ישראל - מינהל מקרקעי ישראל נ' כריסטופר זכריאן ז"ל, תק-מח 2010(3), 7041, 7044 (2010)}.

שאלה: מה דין מכתב שנכתב על-ידי רשם המתווכים?

תשובה: ב- ת"א (שלום ת"א) 21227/05 {שקרי מנשה פרידון נ' שולי אברהם, תק-של 2008(3), 20, 21 (2008)} קבע בית-המשפט כי בצדק טוענים התובעים כי מכתבה של רשמת המתווכים לא נערך כ"תעודת עובד ציבור", לפי סעיף 23 לפקודת הראיות, אך טענתם העיקרית של הנתבעים היא שמדובר ב"תעודה ציבורית" כמשמעה בסעיף 29 לפקודת הראיות, ולכן ניתן להגיש את מכתבה של רשמת המתווכים אף בלא תצהיר. לטענה זו בית-המשפט לא מצא התייחסות בתשובת התובעים, וממילא היא לא נסתרה. אשר-על-כן, ניתן לקבל את המסמך כראיה אף בלא תצהיר.

שאלה: כיצד יש לערוך מסמך שנערך בחו"ל?

תשובה: סעיף 30 לפקודת הראיות, קובע מהו האופן שבו יש לערוך מסמך שהוצא בחו"ל, לרבות ייפוי-כוח, על-מנת שיהא ניתן להגישו בהליך אזרחי. כדי להכשיר "תעודת חוץ" שהונפקה מחוץ למדינת ישראל, חייב בעל הדין שמבקש להגיש את התעודה לקיים אחר הוראות סעיף 30 לפקודת הראיות, לרבות אימות התעודה על-ידי נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי {ת"א (שלום צפ') 462-09-08 מחסנה סולימאן מרעי נ' מוהנא חוסין ספדי, תק-של 2011(1), 103184, 103195 (2011)}.

שאלה: האם דרך ההכשרה הקבועה בסעיף 30 לפקודת הראיות הינה הדרך היחידה להכשיר "תעודת חוץ" שהונפקה מחוץ לישראל?

תשובה: לא. מסמכים שנערכו בחו"ל ניתן להוכיחם בדרך הקבועה בסעיף 30 לפקודת הראיות ואולם אין זו הדרך היחידה וניתן להוכיח המסמך בדרכים אחרות שאינן קבועות בפקודה הנ"ל.

כך למשל, ב- ע"א (אזורי ת"א) 5079-07 {סויטורק מוחמט נ' פרידמן חכשורי חברה להנדסה ולבנין בע"מ, תק-עב 2011(1), 8375, 8379 (2011)} קבע בית-הדין כי ייפוי-הכוח השני שצורף לתיק נערך בשפה התורכית ומופיעה בו חותמת נוטריון ציבורי בתורכיה ואישור אפוסטיל לכך. כן צורף תרגום המסמכים הנ"ל והמתרגמת אישרה הצהרתה בפני נוטריון בישראל. בנסיבות אלה נחה דעת בית-הדין כי ייפוי-הכוח שהוגש לתיק נחזה להיות כזה שהתובע חתם עליו כדין, תוך הבנת מטרת חתימתו על ייפוי-הכוח.

שאלה: מה הדין כאשר ייפוי-הכוח לא נחתם בפני נציג דיפלומטי או קונסולרי ישראלי או בפני נוטריון ציבורי כנדרש בסעיף 30 לפקודת הראיות?

תשובה: במקרה שכזה לא ניתן יהיה להגיש ייפוי-הכוח {ס"ע (אזורי יר') 3590-12-10 ציבקוב מיחו נ' המרכז הירושלמי לרכיבה טיפולית לזיכרה של ון דר הובן וידאד, תק-עב 2011(2), 2367, 2368 (2011)}.

שאלה: האם ניתן לסתור החזקה הקבועה בסעיף 31 לפקודת הראיות?

תשובה: אין ספק שחזקה הקבועה בסעיף 31 לפקודת הראיות ניתנת לסתירה ואולם נטל ההוכחה רובץ על מי שמבקש לסתור את אמיתות המסמך.

שאלה: מהם המקרים בהם נדחו "תעודות חוץ" על-ידי בית-המשפט?

תשובה: חוות-דעת על המשפט ההולנדי – חתומה בידי הקונסול; מכתב הוראות לקונסול בריטי להענקת ויזה, חתום בידי פקיד בלתי-ידוע; אישור הוכחת גיל שניתנו על-ידי ועדה חתומה בידי שני עדים; רישומי חשבונות טלפון בפנקסי הדואר.

שאלה: מהם המקרים בהם נתקבלו "תעודות חוץ" על-ידי בית-המשפט?

תשובה: העתק מספר נישואין חתום על-ידי "פקיד אישות"; תעודת מסע חתומה בידי ראש לשכת דרכונים עיראק.

שאלה: מהן הדרכים להוכיח כי מסמך מסויים מהווה "תעודה ציבורית"?

תשובה: סעיף 32 לפקודת הראיות מונה מספר דרכים להוכחת "תעודה ציבורית". כך למשל, על-פי סעיף הנ"ל, ניתן להוכיח "תעודה ציבורית" בהגשת המקור וחזקה על "תעודה ציבורית" כל עוד לא הוכח היפוכו-של-דבר, שאכן נערכה על-ידי מי שחותמתו מצויה עליה {ראה גם תא"ק (שלום אשד') 1151-01 דרור שטרית נ' אברהם יצחק שטיינמץ, תק-של 2011(1), 10301, 10302 (2011); בש"א (שלום יר') 7443/08 אלג'אבר אחמד נ' גדיש פסגות קופות גמל בע"מ, תק-של 2009(2), 19820, 19822 (2009); אשר להעתק מאושר על-ידי ארכיון המדינה ראה ת"א (מחוזי נצ') 1007/04 קרן קיימת לישראל על-ידי מינהל מקרקעי ישראל נ' הזימה סעיד הזימה קזל, תק-מח 2009(2), 16606, 16616 (2009); אשר להגשת המקור או העתקו הבדוק ראה ת"ע (משפחה נצ') 1310/07 האפוטרופוס הכללי - חיפה נ' י.מ, תק-מש 2009(1), 429, 433 (2009); אשר להעתק המאושר על-ידי מוסד רישמי ראה ת"פ (מחוזי יר') 3087/07 מדינת ישראל נ' בילאל מחאמרה, תק-מח 2008(2), 9320, 9326 (2008); אשר להעתק מאושר שעל התביעה להמציא לבית-המשפט ראה ת"פ (שלום נצ') 2070/06 מדינת ישראל נ' א' ו', תק-של 2007(3), 19722, 19725 (2007)}.

שאלה: האם די באי-צירוף אישור של נציג דיפלומטי או קונסולארי ישראלי כדי להביא לאי-קבלת מסמך כראיה?

תשובה: כן. ב- תמ"ש (משפחה יר') 21140/06 {ר' א' נ' האפוטרופוס הכללי - מחוז ירושלים, תק-מש 2007(1), 486, 491 (2007)} קבע בית-המשפט כי מבחינה פרוצדוראלית - סעיף 33 לפקודת הראיות דורש לצורך קבלת תעודת חוץ כראיה, אישור של נציג דיפלומטי או קונסולארי ישראלי. אישור מסוג זה לא צורף. מטעם זה בלבד דין הבקשה כולה להידחות, באשר לא ניתן לקבל המסמך כראיה.

עוד נקבע כי מבחינה מהותית - פקודת הראיות עשויה להכשיר את המסמך מבחינת קבילותו {היה ועומד הוא בתנאים הקבועים בסעיף 33 לפקודת הראיות}, ואולם אין בה כדי להוכיח את אמיתות תוכנו, באופן שישמש לקביעת ממצאים בהליך הנדון.

שאלה: מה דין החזקה הקבועה בסעיף 34 לפקודת הראיות?

תשובה: סעיף 34 לפקודת הראיות מפרט מספר חזקות, הקבועות בסעיפים-הקטנים, בנוגע לתעודות ציבוריות {ת"ע (משפחה נצ') 1310/07 האפוטרופוס הכללי - חיפה נ' י.מ, תק-מש 2009(1), 429, 433 (2009); ע"א 5574/09 הזימה סעיד הזימה קזל נ' קרן קיימת לישראל על-ידי מינהל מקרקעי ישראל, תק-על 2011(4), 1786, 1789 (2011); אשר לחזקה הקבועה בסעיף 34(4) לפקודה ראה בש"א (שלום חי') 11480/05 מגר ריטה נ' בנק טפחות סניף משרד ראשי, תק-של 2005(3), 6833, 6834 (2005); ת"א (שלום חי') 23284/01 טולגל דגניה יהלומי תעשיה בע"מ נ' נ.א.ס.א ניסור וקידוח בע"מ, תק-של 2005(2), 15993, 15995 (2005); ת"א (מחוזי נצ') 588-09 עזבון המנוח נאג'י מוחמד ברכאת ויורשיו נ' עזבון המנוח מחמוד עבדלג'נהי מוסטפא ברכאת ז"ל, תק-מח 2011(4), 1950, 1955 (2011); אשר לחזקה שהתשריט נחתם על-ידי שר האוצר בתאריך הנקוב בתשריט עצמו ראה ע"א 517/85 הממונה על ווקף הכנסיה המרוניטית בישראל באמצעות הארכיבישוף של צור וארץ הקודש של הפטריארכיה המרוניטית באמצעות הממונה מינסניור חרפו נ' רשות הפיתוח, פ"ד מב(1), 696, (1988)}.

שאלה: כיצד ניתן לתקוף פרסום ברשומות?

תשובה: תקיפת פרסום ברשומות או אחר כמפורט בסעיף 34א לפקודת הראיות, ניתן רק בדרך של תקיפה מינהלית, אלא אם מדובר ב"טעות סופר" שאז נראה כי ניתן לפנות ל"מפרסם" ולתקן את הטעון תיקון.

שאלה: מהי החזקה שמקים סעיף 34א לפקודת הראיות?

תשובה: סעיף 34א לפקודת הראיות יוצר חזקה מן הדין שלגבי פרסום דבר חקיקה. יש בחזקה זו כדי ליצור נורמה משפטית העומדת ביסוד של משטר דמוקרטי {עת"מ (מינהליים חי') 30415-04-10 מגן- גלוון באבץ חם בע"מ נ' עיריית חיפה, תק-מח 2011(1), 17755, 17761 (2011)}.

מן ההכרח שתהא לאדם לפחות האפשרות לדעת את הלכות החוק המחייבות במדינה, ולאפשרות זו משמש הפרסום ברשומות. באין פרסום כזה, נשמט היסוד המוסרי להפעלת העיקרון האמור במשפט פלילי {דברי בית-המשפט ב- רע"פ 1127/93 מדינת ישראל נ' יוסי קליין ואח', פ"ד מח(3), 485 (1994); ראה גם בג"צ 220/51 אסלאן נ' המושל הצבאי של הגליל, פ"ד ה(2), 1480 (1951)}.

שאלה: האם חזקת סעיף 34א לפקודת הראיות, הינה חזקה חלוטה או שניתנת לסתירה?

תשובה: חזקה זו ניתנת לסתירה {רע"פ 603/92 שמואל ברוך נ' מדינת ישראל, פ"ד מו(2), 114 (1992)}.

שאלה: מה דין תוכנית מיתאר שפורסמה?

תשובה: תוכנית מיתאר הינה בגדר חיקוק ופרסומה ברשומות הוא המעניק לה תוקף. משפורסמה התוכנית כאמור, חלה החזקה הקבועה בסעיף 34א לפקודת הראיות לפיה דבר שפורסם ברשומות - חזקה שנעשה כראוי {ראה גם בג"צ 25/82 עזרא אלחנן אוסיניק נ' עיריית רעננה, פ"ד לו(4), 766 (1982); ה"פ (שלום ת"א) 200681/04 עמותת יפו לזכויות אדם נ' גבעת אנדרומדה ניהול בע"מ, תק-של 2007(3), 10157, 10162 (2007)}.

שאלה: מהי החזקה הקבועה בסעיף 34ב לפקודת הראיות?

תשובה: סעיף 34ב לפקודת הראיות קובע כי התאריך הנקוב של גליון רשומות הוא יום פרסומו {ראה גם ע"ש (מחוזי יר') 5270/98 מנשה אלישר בע"מ נ' שר האוצר, תק-מח 2000(2), 9192, 9193 (2000)}.