פרק י"ב: מועד לתשלום השכר למי שחדל להיות מועסק - סעיף 12 לחוק

סעיף 12 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 קובע כדלקמן:

"12. מועד לתשלום השכר למי שחדל להיות מועסק (תיקון התשע"ד)

חדל עובד להיות מועסק על-ידי מעסיקו, ישולם שכרו במועד שבו היה משתלם לפי הסעיפים 9, 10 או 11, אילו המשיך לעבוד."

ב- תב"ע (יר') נו/ 15-837 {סובלמן סלאח נ' חברת מאונט, תק-עב 96(3), 1740 (1996)} לא שולם לתובע שכרו, וזאת למעלה משבעה חודשים לאחר שנסתיימה עבודתו אצל הנתבעת.

סעיף 12 לחוק הגנת השכר, קובע מועד לתשלום שכר למי שחדל להיות מועבד, וזאת במועד שבו היה משתלם לפי הסעיפים 9, 10, 11 לחוק הגנת השכר, אילו המשיך לעבוד.

סעיף 10, אשר הוא הרלבנטי לעניין הנדון, קובע כי  שכר עבודה המשתלם על בסיס של חודש ישולם עם תום החודש בעדו הוא משתלם, ומכאן כי שכרו של התובע היה אמור להשתלם לו לכל המאוחר בתחילת אפריל 1996.

בסעיף 1 לחוק הגנת השכר, שהינו סעיף הגדרות, נקבע כי שכר מולן הוא שכר עבודה שלא שולם עד היום הקובע, והיום הקובע הינו היום התשיעי שלאחר המועד לתשלום שכר העבודה.

אשר-על-כן, משמעו של דבר, שכרו של התובע הינו בגדר שכר מולן מיום 10.04.96.