ספרים משפטיים אזרחי ופרוצידורה
"סיכומים בתום ההליך השיפוטי" בעין תקנות...
אוגדנית חקיקה "סדר דין אזרחי"
אכיפת פסקי-חוץ - מבט עיוני ומעשי
אמנות הליטיגציה בעין המעשה, סדרי דין...
ביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, שנתן תוקף...
דוגמאות כתבי טענות על-פי תקנות סדר הדין...
דיני ה"שיהוי" במשפט האזרחי והפלילי...
דיני הפצה - הפצה בלעדית - דין ופסיקה
דיני עיקולים - הלכה ומעשה בעידן סדרי...
הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים בהליך...
המצאות של כתבי בית-דין בעין תקנות סדר...
הפקדת ערובה להוצאות (בעין תקנה 157...
הפרשנות לחוק ההתיישנות
הפרשנות לחוק עוולות מסחריות
הקודקס המקיף לשאלות ותשובות במשפט האזרחי
זכות הקיזוז במשפט האזרחי
חובת ההנמקה במשפט הישראלי
חובת הסודיות בעין המשפט הישראלי מכוח...
חקירה ראשית, נגדית וחוזרת
יחסי שולח שלוח במשפט הישראלי
מוסד האמונאות במשפט הישראלי - מבט עיוני...
מורה דרך לתביעות "ספאם" (עילות תביעה -...
מחיקה ודחיה על-הסף (עילות, הלכה פסוקה...
מעשה בית דין - השתק עילה והשתק פלוגתא...
מתן חשבונות - מבט עיוני ומעשי
נטלים וחזקות - דין ומהות
ניגוד עניינים בראי ההליך האזרחי והפלילי
סדר דין מקוצר בעין המשפט הישראלי
סדר הדין האזרחי - הלכה ומעשה (מהדורת...
סעדים זמניים במשפט הישראלי בעין תקנות...
עדות מפי השמועה בראי ההליך האזרחי...
עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (בהתאם לתקנות...
עיקרון "תום-הלב" במשפט הישראלי (דין,...
ערכאת הערעור - דין, הלכה ומעשה
פטור מתשלום אגרה בערכאות השונות - דין,...
פקודת בזיון בית-משפט (אכיפת פסקי-דין,...
ריבית, הצמדה, שערוך - דין, הלכה ומעשה
שימוש לרעה בהליכי בית-משפט - מבט עיוני...
שכר-טרחת עורך-דין ביחסי עורך-דין-לקוח...
תביעות שונות בעילת "עשיית עושר ולא...
איכות הסביבה
איכות הסביבה - תיאוריה ומעשה
אינטרנט ותקשורת
תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות...
אתיקה מקצועית
דיני אתיקה מקצועית לעורכי-דין - הלכה...
עורכי-דין - הקוד האתי (דיני האתיקה -...
בוררות
מוסד הבוררות במשפט הישראלי - דין, הלכה...
פסק בוררות (כולל תיקון התשס"ט)
ביטוח
ביטוח תאונות תלמידים - הלכה למעשה
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 - ...
נזקי מים (נזקי רטיבות, הצפות, שיטפונות...
תביעות שיבוב, החזרה, השבה ושיפוי במשפט...
בנקאות ושטרות
דיני העיכבון במשפט הישראלי (מיטלטלין,...
דיני הערבות בעין המשפט הישראלי - הדין,...
הערבות הבנקאית והאשראי הדוקומנטרי -מבט...
הפרשנות לחוק המשכון - דין ומהות
הפרשנות לחוק שיקים ללא כיסוי - הלכה...
התניית שירות בשירות בראי חוק הבנקאות...
חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (המהפיכה...
יחסי יועץ משכנתאות והלקוח (המשכנתה,...
פקודת השטרות בראי ההליך האזרחי - הלכה...
בעלי תפקיד/נאמנויות
בעלי תפקידים מטעם בית-המשפט
יחסי נאמנות במשפט הישראלי-דין הלכה...
גביה
פקודת המיסים (גביה) - דין, הלכה ומעשה
גרפולוגיה
בדיקה והשוואת כתבי יד - גרפולוגיה...
דיני צבא
שירות הביטחון הכללי בישראל (תפקידים,...
הגבלים עסקיים
הגבלים עסקיים במשפט הישראלי מבט עיוני...
הגנת הפרטיות
הפרשנות לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ...
חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - דין,...
הוצאה לפועל
דוגמאות כתבי טענות בהוצאה לפועל
הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף
הפטר לחייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל ...
טענת "פרעתי" בראי חוק ההוצאה לפועל
כונס נכסים בחוק ההוצאה לפועל
מורה דרך לקבלת הפטר בהליכי פשיטת רגל...
מורה דרך להליכי הוצאה לפועל
ספרונית חקיקה "הוצאה לפועל"
שאלות ותשובות בהוצאה לפועל - סוגיות...
הרצאות מוקלטות
צוואות הדדיות (הרצאה מוקלטת) // שלומי...
חברות/תאגידים
דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - דין...
דיני תאגידים-חברות, תביעה נגזרת והגנה...
המדריך המקיף לחוק החברות, התשנ"ט-1999
המפרק בדיני חברות - דין ומהות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני העמותות במשפט הישראלי
התביעה הנגזרת בראי חוק החברות
כונס נכסים בראי חוק החברות
עילות לפירוק חברה על-ידי בית-המשפט
שותפויות שותפות רשומה, שותפות...
חדלות פירעון
ביטול הענקה (של נכסי מקרקעין ואחרים)...
דיני הפטר ושיקום כלכלי של יחיד בעין חוק...
הוכחת חוב בראי הליך פשיטת רגל
המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל
הנאמן בפשיטת רגל - זכויותיו, חובותיו...
הסדרי נושים (בהליכי פשיטת רגל, כינוס...
הקודקס המקיף לדיני חילוט, תפיסה וכינוס...
חדלות פירעון ושיקום כלכלי - שאלות...
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,...
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,...
כינוס נכסים ותפיסת נכסים בעין חוק חדלות...
מורה דרך לקבלת הפטר בפשיטת רגל
ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב...
מנהל מיוחד בדיני חברות ובפקודת פשיטת...
ספרונית פשיטת רגל
שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)
חוזים
ביטול חוזה בשל פגמים בכריתתו - דין ומהות
דוגמאות הסכמים וחוזים
דיני העקיבה במשפט הישראלי - דין, הלכה...
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל), דין...
דיני סיכול ופטור מחוזה במשפט הישראלי
החוזה האחיד - מבט עיוני ומעשי
המחאת זכות או חבות (חוק המחאת חיובים,...
הפרשנות לחוק החוזים (חלק כללי),...
הקודקס המקיף לדיני המכר במדינת ישראל
תרופות בדיני חוזים - הלכה ומעשה
חינוך
קודקס דיני החינוך המקיף של מדינת ישראל...
יפוי-כוח מתמשך
מורה דרך לעריכת יפוי-כוח מתמשך
מינהלי
דיני הכניסה לישראל - מבט עיוני ומעשי
הקודקס המקיף לעניינים מינהליים - תקיפה...
סדרי הדין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין...
קודקס דיני הביקורת, הבקרה, הציות...
מיסוי מקרקעין
אוגדנית מיסים
ועדות ערר על-פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח...
מיסוי מקרקעין - דין, הלכה ומעשה
מכרזים
דיני מכרזים - הלכה ומעשה
ממשלה/בחירות
הבחירות לכנסת ונגזרותיהם - דינים והלכות
מע"מ ומס הכנסה
עבירות מע"מ ומס הכנסה
מקרקעין
היטל השבחה - דין, הלכה ומעשה ...
מבט משפטי ומעשי על "דיני השומרים" בעין...
"דמי שימוש" בענייני מקרקעין - עילות...
"קבוצות רכישה" בישראל - מבט עיוני ומעשי
בתים משותפים - נכסי דלא ניידי
גבולות התערבות שיפוטית בחוזה אחיד-קבלני
דוגמאות כתבי טענות בענייני מקרקעין
דיני הפקעת מקרקעין - דין ופסיקה
דיני הפקעת מקרקעין במשפט הישראלי -...
דיני זכויות בניה בישראל
דיני חלוקת מקרקעין (איחוד וחלוקה -...
דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין
הבית המשותף
הדיור הציבורי במשפט הישראלי - הדין,...
החוזה הפאושלי
הליכי מימוש נכסים (מקרקעין, מיטלטלין,...
המדריך המקיף והשלם למכירת ורכישת נכסי...
הערות אזהרה - נכסי דלא ניידי
הערות אזהרה בעין המשפט בישראל - הדינים...
הפטור לדירת מגורים בראי חוק מיסוי...
הפרשנות לחוק השכירות והשאילה,...
הקודקס המקיף ליחסי קבלן-רוכש נכס...
זכות הבעלות והחזקה בעין תיקון 34 לחוק...
חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה
יפוי-כוח בלתי-חוזר (מהדורת 2019)
ליקויי בניה - נכסי דלא-ניידי
מורה דרך בעסקאות פינוי-בינוי
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38 חלק ג'
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38 (חדש 2016)
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38
מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל)...
משכנתה במקרקעין - מורה נבוכים (מבט...
נכסי דלא-ניידי - הפרשנות לחוק התכנון...
סוגיות בתמ"א 38 בראי פסיקת בתי-המשפט...
עילות פינוי וסילוק יד - ההגנות בעין...
עילות פינוי וסילוק יד - כרך שני (יולי...
עסקאות נוגדות במקרקעין - נכסי דלא ניידי
עסקת קומבינציה 2020
פירוק שיתוף במקרקעין בעין המשפט - הלכה...
פסיקת פיצוי בגין "ירידת ערך" בתביעות...
פסיקת פיצוי מסוג עגמת נפש בתביעות...
צווי הריסה בראי חוק התכנון והבניה -...
קבלן ורוכש דירה - ליקויי בניה, אבטחת...
רישום מקרקעין במשפט הישראלי - סוגיות...
רישיון במקרקעין בעין המשפט
שאלות ותשובות בענייני מקרקעין - סוגיות...
שכירות מוגנת בחוק - הלכה למעשה (מהדורת...
שמאות מקרקעין
תיווך מקרקעין במשפט הישראלי - מבט...
משפחה וירושה
אבהות ואמהות, דרכי ההקניה וההוכחה –...
אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או...
אלימות במשפחה - עילות וסעדים - דין,...
אמנת האג - החזרת ילדים חטופים
ביטול הסכמים בראי בית-המשפט לענייני...
בני זוג חד-מיניים במשפט הישראלי - מבט...
דוגמאות כתבי טענות בבית-משפט לענייני...
דיני אימוץ בעידן החדש (סדרי דין ועוד)
דיני המתנה במשפט האזרחי - הלכה למעשה
דיני הסתלקות מירושה על-פי דין ומצוואה
דרכי התמודדות בהליך הגירושין - מורה...
הילד, מין ואלימות
הכתובה - בבית-הדין הרבני
הליכי ערעור בבית-הדין הרבני הגדול -...
העברה בין-דורית בעין סכסוכי קרובים -...
הפרשנות לחוק הירושה (על כל סעיפיו...
הפרשנות לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין...
הפרשנות לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים
הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל
הקודקס המקיף ליחסים רכושיים ואיזון...
התנגדות לצוואה וביטולה - עילות ופגמים
זכות הקניין למול השיתוף הספציפי -...
ידועים בציבור - הלכה ומעשה
יחסי ממון בין בני זוג בבית-הדין הרבני
כרך ב' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כרך ג' - משפחוק - סוגיות בבית המשפט...
כרך ד' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כרך ה' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות
מומחים בדיני משפחה (בעין הרפורמה בסדרי...
מוניטין (GoodWill) מהותו, הוכחתו,...
מורה דרך ביחסי הממון בין בני זוג
מורה דרך למזונות אישה וילדים
מורה דרך לניהול עזבון והתמודדות צדדים...
מורה דרך לענייני צוואות (עריכת צוואות...
מורה דרך לעריכת הסכם חלוקת נכסי עזבון...
מזונות מן העזבון בבית-המשפט לענייני...
מירוץ סמכויות בין בית-המשפט לענייני...
מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו...
מעוכבות גט - ראיות, עדים ועדי קידושין...
מרשם האוכלוסין ונגזרותיו (הדינים,...
משמורת ילדים (טובת הקטין, הסדרי שהות...
משק חקלאי בראי דיני המשפחה - דין, הלכה...
נטלי הוכחה בדיני צוואות
סדרי הדין בבית-המשפט לענייני משפחה
סוגיות בבית-הדין הרבני
סוגיות בדיני משפחה - בבית-המשפט לענייני...
סוגיות בחוק איסור לשון הרע בראי...
סמכויות הרשם לענייני ירושה וסדרי דין
סעדים זמניים בבית-משפט לענייני משפחה...
ספרונית "משפחה וירושה"
סרבנות גט בראי פסיקת בית-משפט לענייני...
עילות גירושין בבית-הדין הרבני
עסקאות בירושה עתידה - סעיף 8 לחוק...
פירוק שיתוף במקרקעין בבית-המשפט לענייני...
צוואה בכתב יד - עריכתה, פגמים ודרכי...
צוואה בעדים - עריכתה, פגמים ודרכי תקיפתה
צוואה נוטריונית - עריכתה, פגמים ודרכי...
צוואות הדדיות בראי חוק הירושה
קטינים, נוער, חסרי ישע ועובד סוציאלי...
שאלות ותשובות בבית-הדין הרבני - סוגיות...
שאלות ותשובות בענייני ירושה ועזבון
שאלות ותשובות בענייני משפחה - סוגיות...
תביעות פיצויים בין בני זוג, ילדיהם...
תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום...
תסמונת הניכור ההורי והניכור הורי בעין...
תפקידי שירות המבחן וקצין המבחן למבוגרים...
נוטריון
המדריך המעשי לנוטריון (מהדורת 2018)
הנוטריונים (דין, הלכה ומעשה)
נזיקין
תביעות אש - עילות תביעה ופיצויים ...
אשם תורם בראי דיני הנזיקין והחוזים
דוגמאות כתבי טענות - ביטוח ונזיקין...
דיני רשלנות רפואית - הלכה ומעשה
הפרשנות לחוק איסור לשון הרע - דין ומהות
הפרשנות לחוק זכויות החולה
ועדות רפואיות מכוח הדינים השונים,...
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,...
חישוב והערכת נזק בתביעות נזיקין (תאונות...
מות הניזוק ותביעת עזבון ותלויים (ה"שנים...
מפתח הפיצויים המקיף בדיני הנזיקין...
מפתח פסיקת הפיצויים לנפגעי רשלנות...
סדרי דין וראיות בתביעות נזיקין וביטוח -...
עוולת הנגישה (סעיף 60 לפקודת הנזיקין) -...
עוולת הרשלנות - דין הלכה ומעשה
עילות תביעה נגד המדינה או רשויותיה ...
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעין המשפט...
פקודת הנזיקין בעין המשפט - הלכה ומעשה...
רפואת שיניים ורופא השיניים - הדין,...
שאלות ותשובות בנזיקין - סוגיות שונות
תביעות ילדים ונוער בנזיקין
תביעות נפגעי פוסט טראומה - הדינים, סדרי...
תביעות פיצויים בשל נזק לרכב, ירידת ערך...
תביעות פיצויים בשל נזקי גוף במשפט...
תביעות פיצויים בשל נזקי רכוש במשפט...
תביעות פיצויים נגד מומחים - עילות...
ניירות ערך
מבט מקיף על דיני ניירות ערך
נכים
זכויות נכים, נפגעים ומשפחותיהם במשפט...
עבודה וביטוח לאומי
דיני חופשה ומחלה - דין, הלכה ומעשה
אימהות - דין, הלכה ומעשה (הריון -...
אכיפת דיני העבודה - הסכמים קיבוציים...
בטיחות בעבודה - עילות תביעה, פיצוי...
ביטוח נפגעי תאונות עבודה בראי חוק...
דוגמאות כתבי טענות בבתי-הדין לעבודה...
ה"שימוע" ביחסי עובד-מעביד (המהות -...
הזכות לפיצויי פיטורים - דין ומהות
הליכי ביניים בבתי-הדין לעבודה (צו מניעה...
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי
הפסקת עבודה - התפטרות ופיטורים - הודעה...
הקודקס המקיף לדיני הפנסיה והגמל במדינת...
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט...
חוקים סוציאליים מיוחדים (חוק הבטחת...
יחסי הגומלין בין מבוטחים וקופות החולים...
מורה דרך ל"ימי הקורונה" - ההגבלות...
משפט העבודה בישראל - סדרי דין וראיות...
עבודת נוער - הדין, דברי הסבר והלכה פסוקה
צווי מניעה זמניים במשפט העבודה הישראלי...
שאלות ותשובות בענייני הביטוח הלאומי -...
שאלות ותשובות בענייני עבודה - סוגיות...
שכר עבודה במשפט הישראלי - מבט עיוני...
תובענות ייצוגיות בענייני עבודה - הלכה...
עובדים זרים
דיני סיעוד במיגזר הציבורי והפרטי במדינת...
מבקשי מקלט בישראל בראי המשפט הבינלאומי
מורה דרך להעסקת עובדים זרים בתחום...
פלילי וראיות
"דיני ראיות" -הלכה למעשה"
"הגנה מן הצדק" - מבט עיוני ומעשי ...
"עד מדינה" - מבט עיוני ומעשי
"תאומי הטרור" הלחימה בטרור בארץ, בארצות...
דיני מעצרים בהליך הפלילי - הלכה למעשה...
דיני עונשין בעין המשפט הלכה למעשה
דיני ראיות - הלכה למעשה כרך ג'
דיני ראיות - הלכה למעשה כרך ה'
הזכות ל"הליך הוגן" ונגזרותיה
החסינות במשפט הישראלי - הדין, דברי הסבר...
המחדל החקירתי בראי ההליך הפלילי
הנבחרים ועובדי ציבור - עבירות ועונשים...
הנזק הראייתי במשפט האזרחי והפלילי -...
הסדרי טיעון בראי ההליך הפלילי
הפרשנות לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות...
הקודקס המקיף לדיני המשטרה בארץ
הקודקס המקיף לדיני ראיות - כרך שלישי
הקודקס המקיף לדיני ראיות ויישומם...
הקודקס המקיף לזכויות נפגעי עבירה - מבט...
ועדת שחרורים בראי חוק שחרור על-תנאי...
זיכוי מחמת הספק או זיכוי מוחלט במשפט...
זכויות אסיר (דין, הלכה ומעשה)
חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 - הדין,...
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים,...
חייבים מול המרכז לגביית קנסות
חילוט פלילי ואזרחי במשפט הישראלי
טענות מקדמיות בראי ההליך הפלילי
טענת "הגנה עצמית" בהליך הפלילי - דין...
ילדים ונוער במשפט הפלילי בישראל - דינים...
מחדלים חקירתיים בפעולות המשטרה והשפעתם...
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות
סייגים לאחריות הפלילית - מבט עיוני ומעשי
עבירה שיש עימה קלון בראי ההליך הפלילי
עבירות הסמים בעין המשפט (העבירה, המעצר...
עבירות מין בישראל בעין הדין וההלכה ...
עבירות צבאיות בראי חוק השיפוט הצבאי,...
עיכוב ביצוע במשפט הפלילי
פסילת ראיות במשפט הפלילי - מבט עיוני...
שאלות ותשובות בפקודת הראיות
שחיתות ציבורית - שוחד, מרמה והפרת...
פניני משפט וניסוחי לשון
הגלימה השקופה - סיפורים, הגיגים ומשפטים...
ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי...
פשרה וגישור
פשרה וגישור במשפט האזרחי (2021)
צרכנות
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ותקנותיו -...
קניין רוחני
דיני פטנטים ומדגמים
דיני קניין רוחני (דיני זכויות יוצרים) ...
דיני קניין רוחני (דיני סימני מסחר) ...
דיני קניין רוחני - דיני פטנטים ומדגמים...
רואי חשבון
חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 (תיקון מס'...
רישוי עסקים
רישוי עסקים הלכה ומעשה
רשויות מקומיות
בעלי חיים בעין המשפט הישראלי (פיקוח -...
דיני ביקורת במדינת ישראל
הבחירות לרשויות המקומיות, מועצות...
הקודקס המקיף לפסיקת בתי-המשפט לעניינים...
הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי...
מדריך מעשי בנושא כללי אמות-המידה לשירות...
מיסי הארנונה ברשויות המקומיות
רשות מקומית והאזרח - דין, הלכה ומעשה ...
שמאות
שמאי "מייעץ" ו"שמאי מכריע" על-פי חוק...
תביעות קטנות
תביעות קטנות (דין חדש מול דין ישן)
תובענה ייצוגית
המפתח המאוגד והמקיף של תביעות ייצוגיות...
תיירות
הקודקס המקיף לדיני תיירות - נופש -...
תכנון ובניה
דיני אכיפת חוקי הבניה בישראל בעקבות...
הקלות - סטיה ניכרת - שימוש חורג (בעין...
ועדות ערר בהליכי תכנון ובניה
צווי הריסה (מינהלי ושיפוטי) - בניה...
תביעות נזיקין נגד רשויות התכנון והבניה...
תכנון ובניה - דין והלכה
תעבורה
גזר-דין - מפתח הענישה בעבירות התעבורה
הפקרה אחרי פגיעה
סוגיות נבחרות בדיני תעבורה - מבט עיוני...
עבירות תעבורה - הלכה ומעשה מהדורה חדשה...
עבירת השכרות (2021)
עד מומחה - חקירת תאונות דרכים
פסקי דין
תקסד"א (תשע"ט)
תאריך פרסום 21.02.24 ספרים
|
ספרים שכר עבודה במשפט הישראלי - מבט עיוני ומעשי (חוק הגנת השכר - חוק שכר מינימום - חוק שכר שווה...)אריאל לוין, עו"ד
פרק א': הגדרות - סעיף 1 לחוק1. הדין סעיף 1 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 קובע כדלקמן: "1. הגדרות (תיקונים: התשנ"ז, התשס"ב, התשע"ה) בחוק זה: "ארגון עובדים יציג", "הסכם קיבוצי", "הסכם קיבוצי כללי" ו"צו הרחבה" - כמשמעותם בחוק הסכמים קיבוציים, התשי"ז-1957; "השכר הממוצע" - כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשכ"ח-1968; "השר" - שר העבודה והרווחה ; "חוק ההתיישנות" - חוק ההתיישנות, התשי"ח-1958; "חוק הגנת השכר" - חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958; "חוק העונשין" - חוק העונשין התשל"ז-1977 ; "חוק סדר הדין הפלילי" - חוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב), התשמ"ב-1982; "חוק שעות עבודה ומנוחה" - חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951; "מעסיק בפועל" ו"קבלן כוח אדם" - כהגדרתם בסעיף 1 לחוק העסקת עובדים על-ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1996; "פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)" - פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט-1969; "שכר מינימום", לחודש - סכום כמפורט להלן, לפי העניין: (1) בתקופה שמיום י"ב בניסן התשע"ה (1 באפריל 2015) עד יום כ"א באדר ב' התשע"ו (31 במרס 2016) - סכום השווה ל- 4,650 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על-פי סעיף 4 (בהגדרה זו: "הסכום בתקופה הראשונה"); (2) בתקופה שמיום כ"ב באדר ב' התשע"ו (1 באפריל 2016) עד יום כ"ד בסיוון התשע"ו (30 ביוני 2016) - הסכום בתקופה הראשונה או סכום השווה ל- 47.5 אחוזים מהשכר הממוצע כפי שהוא ביום כ"ב באדר ב' התשע"ו (1 באפריל 2016), כפי שהם מוגדלים במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על-פי סעיף 4, לפי הגבוה מביניהם (בהגדרה זו: "הסכום בתקופה השניה"); (3) בתקופה שמיום כ"ה בסיוון התשע"ו (1 ביולי 2016) עד יום ב' בטבת התשע"ז (31 בדצמבר 2016) - הסכום בתקופה השניה או סכום השווה ל-4,825 שקלים חדשים, כפי שהם מוגדלים במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על-פי סעיף 4, לפי הגבוה מביניהם; (4) בתקופה שמיום ג' בטבת התשע"ז (1 בינואר 2017) עד תום תוקפו של חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה), התשע"ה-2015 (בחוק זה: "הוראת השעה") - סכום השווה ל- 5,000 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על-פי סעיף 4; (5) בתקופה שמיום י"ג בכסלו התשע"ח (1 בדצמבר 2017) עד תום תוקפו של חוק שכר מינימום (העלאת סכומי שכר מינימום - הוראת שעה), התשע"ה-2015 (בחוק זה: "הוראת השעה") - סכום השווה ל- 5,300 שקלים חדשים, כפי שהוא מוגדל במהלך התקופה האמורה בפסקה זו, על-פי סעיף 4; "שכר מינימום יומי" - החלק ה- 25 של שכר המינימום לגבי עובד המועסק שבוע עבודה בן שישה ימים, והחלק ה- 21 ושני שלישים של שכר המינימום לגבי עובד המועסק שבוע עבודה בן חמישה ימים; "שכר מינימום לשעה" - החלק ה- 186 של שכר המינימום." 2. כללי חוק שכר מינימום קובע כללים לתשלום מינימאלי של שכר ואוסר על מעביד לשלם שכר נמוך מהמוגדר בחוק. ברקע חקיקת חוק שכר מינימום עומדת מטרה חברתית אשר מצאה ביטויה באמנות ארגון העבודה הבינלאומי הקובעת כי קביעת שכר מינימום תהווה אחד היסודות של כל מדיניות המיועדת להילחם בעוני ולספק צרכיהם של כל העובדים ומשפחותיהם וכי מטרתה העיקרית של קביעת שכר מינימום תהיה להבטיח לשכירים את ההגנה הסוציאלית הנחוצה בכל הנוגע לרמות מינימום של שכר שניתן להרשותן'" {דב"ע תשן/ 171-3 פלתורס נסיעות ותיירות בע"מ נ' יהודה פדן, פד"ע כב 356, 361}. יחד-עם-זאת, חוק שכר מינימום תכליתו להבטיח רמת חיים יחסית מינימלית לכל עובד וכן לצמצם את ממדי העוני בישראל. קביעת שכר המינימום מהווה אחד היסודות של הספקת צרכיהם של העובד ומשפחתו. הסדרים וחוקים לגבי שכר מינימום נוהגים במרבית המדינות המפותחות, כאשר בהיעדר חוק שכר מינימום ייקבע לחלק מהמועסקים בישראל שכר הנתפס בחברה כנמוך מזה המספק רמת חיים יחסית מינימלית. חוק שכר מינימום הינו חוק קוגנטי, בשים-לב כי איסור הויתור על שכר מינימום תכליתו להגן על העובדת או העובד מפני עצמם. ישנם מקרים בהם העובדת כה זקוקה לעבודה או מצבה כה ירוד, שתסכים לקבל עבודה בפחות משכר המינימום { ע"ע 1054/01 אשר טוילי נ' יצחק דהרי, פד"ע לז 746, 750, 752}. תכליתו של חוק שכר מינימום הוא להבטיח קיום מינימאלי לעובד, כאשר התכלית היא שאדם העובד למחייתו ישתכר לפחות שכר מינימאלי לקיומו. חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו מבטיח מינימום של קיום אנושי מאחר ותכלית חוק שכר מינימום מתיישבת עם תכלית חוק היסוד {אהרן ברק פרשנות במשפט, כרך שלישי, 422; רע"א 4905/98 פרופסור יוסף גמזו נ' נעמה ישעיהו, פ"ד נה(3), 360 (2001)}. 3. תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו משתלם בעמלות סעיף 1 לחוק שכר מינימום , הוא סעיף ההגדרות והוא מגדיר בחוק מה גובהו של שכר מינימום חודשי, יומי ושכר מינימום לשעה, כאשר שכר המינימום נמדד באמצעות יחידות של זמן, קרי, שעה, יום וחודש. כך, קובע סעיף 2 לחוק שכר מינימום שכותרתו "הזכות לשכר" היא: "(א) עובד שמלאו לו 18 שנים המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי העניין. (ב) עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי שיחושב יחסית לחלקיות משרתו." סעיף 18 לחוק מסמיך את השר להתקין תקנות כדלקמן: "(א) השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו. (ב) תקנות בעניינים המפורטים להלן יקבע השר, דרך-כלל או לסוגים, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת: (1) תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו אינו משתלם על בסיס של חודש, יום או שעה ודרכי חישובו; (2) תשלום שכר מינימום לעובד ששכרו משתלם בחלקו על בסיס חודש, יום או שעה ובחלקו על בסיס אחר; (3) הוראות נוספות או משלימות לעניין תשלום שכר המינימום וחישובו. (ג) השר לאחר התייעצות עם ארגון עובדים שעם חבריו נמנים רוב העובדים המאורגנים במדינה ועם ארגוני מעבידים שהם, לדעת השר, יציגים ונוגעים בדבר, ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות משלימות לעניין חישוב שכר מינימום יומי ושכר מינימום לשעה, ויכול שיקבע לעניין זה הוראות השונות מהאמור בחוק זה." השר עשה שימוש בסמכותו האמורה והתקין תקנות {ראה: תקנות שכר מינימום (הוראות משלימות לעניין חישוב שכר מינימום יומי), התשנ"ט-1998 (להלן: "תקנות שכר מינימום (הוראות משלימות לעניין חישוב שכר מינימום יומי)"; תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעבוד עם מגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת), התשס"ב-2002 (להלן: "תקנות שכר מינימום (שכר מותאם לעבוד עם מגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת)"} אך אלו אינן עונות על צורת העסקה אשר השכר בעדה משתלם בעמלות. עם-זאת, היעדר תקנות לפי סעיף 18 לחוק שכר מינימום אין פירושו שהוראות סעיף 2 לחוק שכר מינימום, הקובעות כאמור את החובה לשלם שכר מינימום, אינן חלות על עובד המקבל שכרו על בסיס אחר מאשר יחידות זמן. בית-הדין הוא שנדרש למציאת פתרון הולם בכל מקרה לגופו וזאת, לאור תכלית חוק שכר מינימום ועיקריו ולאור מאפייניו של שוק העבודה כפי שהוא מעת לעת. תכלית חוק שכר מינימום מתיישבת עם תכלית חוק יסוד כבוד אדם וחירותו, ומכאן, יש להחיל את חוק שכר מינימום על כל עובד ולא לאבחן בין צורות העסקה שונות או צורות שכר שונות {ראה ע"ע 1194/01 דרור עגיב נ' אינטרקלאב בע"מ, תק-אר 2004(1), 167 (11.02.04)}. 4. האם זכאי התובע להפרשי שכר מינימום כמתחייב לפי סעיף 1 לחוק שכר מינימום? ב- סע"ש (ת"א) 27172-03-14 {PRASAN CHANO נ' משק פסקל עולש בע"מ, פורסם באתר נבו (14.06.15)} נדונה השאלה האם זכאי התובע להפרשי שכר מינימום כמתחייב לפי סעיף 1 לחוק שכר מינימום. התובע טען כי מגיע לו תשלום הפרשי שכר מינימום יומי בטענה ששכר המינימום היומי המוגדר של התובע על-פי תלושי השכר אינו עומד בשיעור שכר המינימום במשק. עוד הוסיף התובע, כי על-פי דו"חות הנוכחות ותלושי השכר שכרו השעתי היה נמוך משכר המינימום במשק. הנתבעת טענה בכתב ההגנה ששעות העבודה דווחו כראוי ובזמן אמת באמצעות דו"חות נוכחות שהוגשו לבית-הדין. התמורה המגיעה על-פי ימי עבודתו המדווחים בדו"חות הנוכחות האמורים, השתקפה היטב ובמדוייק בתלושי השכר שהונפקו ונמסרו לתובע מדי חודש. עוד הוסיפה הנתבעת, כי שכר עבודתו של התובע עמד בגובה שכר המינימום במשק ותאם את שעות העבודה על-פי דו"חות הנוכחות. בית-הדין קיבל את התביעה בחלקה כאשר פסק לתובע הפרשי שכר מינימום. 5. האם הנאשם העסיק עובדים זרים מבלי ששילם להם שכר מינימום? ב- הע"ז (ת"א) 50028-10-10 {מדינת ישראל נ' דן זילברמן, פורסם באתר נבו (05.02.15)} נדונה השאלה האם הנאשם העסיק עובדים זרים מבלי ששילם להם שכר מינימום. המאשימה טענה כי על-פי החישוב שערכו מפקחיה עולה בבירור כי לא שולם לעובדים שכר מינימום בגין השעות הנוספות בהן עבדו. הנאשם טען כי דו"חות הנוכחות נערכו על-ידי העובדים, אשר לא זומנו להעיד מטעם המאשימה ועל כך אין מקום לקבלם כראיה קבילה. בית-הדין הרשיע את הנאשם בעבירה של אי-תשלום שכר מינימום, כפי שיוחסה לו במסגרת כתב האישום מאחר ואין כל ממש בטענת המבקש, לפיה "שכר מינימום לשעה" {כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום} מהווה שכר מינימום חודשי עבור מכסה של 186 שעות בלבד, ודין טענה זו להידחות. תכליתו של חוק שכר מינימום היא להבטיח, בעיקר, קיום מינימלי לעובד, ולהבטיח את זכותו להתפרנס בכבוד, כאשר תכלית זו אף מתיישבת עם חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך, הגיונם של דברים, ותכליתו של חוק שכר מינימום מחייבים את המסקנה, כי עובד זכאי לשכר המינימום לשעה בעד כל שעות עבודתו, גם עבור השעות הרגילות וגם עבור השעות הנוספות, העולות על 186 שעות בחודש. דחיית פרשנות זו, תאפשר, למעשה, את עקיפתן של הוראות חוק שכר מינימום, המגלמות זכות סוציאלית ראשונה במעלה, ולריקונה מתוכן {ראה גם רע"פ 4784/12 גדליה מגן נ' מדינת ישראל, פורסם באתר נבו (17.10.12)}. עוד הוסיף בית-הדין כי תיק המוצגים הכולל את דו"חות הנוכחות הוגש בהסכמת שני הצדדים, דו"חות הנוכחות הומצאו למפקחי המאשימה במועד הביקורת, גם על-ידי הנאשם עצמו ולא נטען על ידו כי דו"חות אלה אינם משקפים נאמנה את שעות עבודתם של העובדים הזרים. 6. האם הנתבעת שילמה הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית? ב- ס"ע (ת"א) 35416-03-12 {אשר אוחנה נ' טקסי המרכז בע"מ, פורסם באתר נבו (18.11.14)} נדונה השאלה האם הנתבעת שילמה הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית. התובע טען כי עבד שעות רבות במהלך היום, לרבות ביום המנוחה השבועי, על-כן הוא זכאי להפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית. הנתבעת טענה כי התובע אינו זכאי לגמול בגין עבודה בשעות נוספות, מאחר ובימים א'-ה' עבד בהיקף משרה חלקי, בימי ו' עבד כעצמאי ושלשל את ההכנסות מעבודה ישירות לכיסו, תוך כדי שהוא מעביר לנתבעת סכומים הנופלים מאלה שהגיעו לה. עוד הוסיפה הנתבעת כי בימי שבת התובע עבד אצל הנתבעת לבקשתו הוא ומכל מקום, הנתבעת שילמה לתובע שכר בגין שעות עבודתו הנוספות והוא אינו זכאי לשכר נוסף בגינן. בית-הדין קיבל את התביעה באופן חלקי מאחר כי מתלושי השכר של התובע עולה כי לא שולמה לו תמורה בגין עבודה בשעות נוספות {למעט בחודש אחד} ולא הוצגו תלושי שכר למעט לשנת 2011. עוד הוסיף בית-הדין, כי מהתלושים עולה ששולם לתובע שכר המתקרב לשכר המינימום, כלומר שכר המשקף עבודה של 43 שעות שבועיות, בעוד שהתובע עבד לכל הפחות 44 שעות שבועיות ואף למעלה מכך, ולמעשה לא שולם לו כלל שכר בגין שעות העבודה שעלו על 43 שעות שבועיות. 7. האם קיבל התובע פחות משכר המינימום לפי כמות הימים אותם עבד בשבוע עבודה? ב- ס"ע (יר') 14805-04-11 {עאמרה יאסין נ' עקיבא זוריבין יזום בניה והשקעות 2000 בע"מ, פורסם באתר נבו (28.01.13)} נדונה השאלה האם הנתבעת שילמה הפרשי שכר בגין עבודה בשעות נוספות ובימי המנוחה השבועית. התובע טען כי השכר לו היה זכאי התובע היה לפי חמישה ימי עבודה בשבוע על בסיס 9 שעות ביום, כאשר התובע קיבל בעבורן 154 ש"ח בלבד שהינם פחות משכר המינימום לשעה. עוד הוסיף התובע כי ערך חישוב בגין הפרשי שכר שלהם זכאי על יסוד טענה כי עבד 186 שעות חודשיות המהוות 100% משרה. סיכומו-של-דבר, בהתחשב בהיקף המשרה האמורה, זכאי הוא לתשלום ערך שעה נוספת עבור כל שעה נוספת. הנתבעת טענה כי התובע עבד 6 ימים בשבוע, וכי לפיכך זכאי לשכר מינימום יומי בשעורים ששולמו לו בפועל, המחושב עבור עובד העובד 6 ימים בשבוע, ועל-כן אינו זכאי להפרשי שכר לשכר מינימום. עוד הוסיפה הנתבעת כי התובע עבד במשרה חלקית בלבד, כעולה מדו"חות אגף מת"ש במשרד התמ"ת שהמציאה ואף מתלושי השכר. אשר-על-כן, הנתבעת כפרה ביסודות תחשיביו של התובע ובתצהיר מטעם הנתבעת אף טענה כי אמנם שעות העבודה בימים א'-ה' הם 9 שעות, אולם בפועל התובע לא עבד יותר מ- 8 שעות ביום שכן ניתנו לו הפסקות לתפילה ולארוחות שעמדו על שעה ומעלה. בית-הדין לא קיבל את תביעתו של התובע בקשר להפרשי שכר מינימום בגרסו כי בתקופות הרלבנטיות שילמה הנתבעת לתובע עבור כל יום עבודה, שכר מינימום יומי העומד בהגדרת חוק שכר מינימום. בית-הדין התבסס בקביעתו על סעיף 2(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן: "חוק שעות עבודה ומנוחה"), הקובע כי יום עבודה לא יעלה על 8 שעות, ועל סעיף 1 לחוק שכר מינימום המגדיר "שכר מינימום יומי". 8. האם הנתבעת העסיקה את התובע בשכר הנופל משכר המינימום במשק? ב- דמ"ר (יר') 23801-01-12 {אחמד רושדי סלמי נ' אלומניום קונסטרקשיין פרו בע"מ, פורסם באתר נבו (02.10.12)} נדונה השאלה האם הנתבעת העסיקה את התובע בשכר הנופל משכר המינימום במשק. התובע טען כי הועסק אצל הנתבעת 10 חודשים בשכר הנופל משכר המינימום במשק. הנתבעת חלקה על תקופת עבודתו ונסיבות הפסקת עבודתו של התובע, כאשר לטענת הנתבעת היא שילמה לתובע שכר מינימום וממילא לא היתה עליה חובה לעשות כן נוכח הדין החל על יחסי העבודה בין הצדדים. הנתבעת טענה כי הדין החל על הצדדים הוא הדין הירדני ועל-כן כלל לא היתה עליה חובה לשלם לתובע שכר מינימום וחלף הודעה מוקדמת והסכום שהיתה אמורה לשלם לתובע על-פי הדין הירדני בגין פדיון חופשה שונה מהסכום הנתבע באופן מהותי. בית-הדין קיבל את התביעה וקבע כי בנסיבות בהן הנתבעת לא הציגה הסכם עבודה ולא רישום של שעות העבודה, חופשות או כל רישום היכול ללמדנו על היקף עבודת התובע, ובסיס השכר היומי העניין, התובע זכאי להפרשי שכר מינימום. בית-הדין הוסיף כי בהקשר לתביעה לשכר מינימום, יש לציין כי עוד לפני תיקון 24 לחוק הגנת השכר, פסק בית-הדין הארצי לעבודה כי בהיעדר פנקסים בהתאם לחוק הגנת השכר ולחוק שעות עבודה ומנוחה קמה חזקה כי העובד עבד בהיקף של משרה מלאה לצורך זכותו לשכר מינימום על-פי חוק שכר מינימום. 9. האם הנאשם שילם שכר מינימום לעובדיו? ב- הע"ז (ת"א) 2739-09 {מדינת ישראל/משרד התמ"ת נ' ראובן ברבי, פורסם באתר נבו (02.01.12)} נדונה השאלה האם הנאשם שילם שכר מינימום לעובדיו. המאשימה טענה כי הנאשם לא שילם לעובדיו שכר מינימום, וזאת לפי טבלאות המפרטות את שכר העבודה לו היו זכאים העובדים על-פי חוק שכר מינימום כאשר מטבלאות אלה עולה כי הנאשם העסיק את העובדים 202 שעות בחודש על-פי שכר מינימום. הנאשם טען כי יש לזכותו מאחר ששילם לעובדיו את מלוא שכר המינימום החודשי, כפי שהוכח על ידו במסמכים. בית-הדין זיכה את הנאשם מאחר והנאשם לא נהג ברשלנות, אלא עשה כל שביכולתו על-מנת לשלם לעובדיו שכר מינימום, חתם עימם על חוזה עבודה, מסר להם תלושי שכר, עשה עבורם ביטוח רפואי וניהל דו"חות נוכחות, אם כי לא בפירוט הנדרש. 10. האם הנתבעת שילמה לתובעים את שכרם בהתאם לשכר מינימום שעתי אשר היה נהוג בזמנם? ב- ע"ב (ב"ש) 1358/06 {גורבוי יורי נ' ש.י.א. אשקלון בע"מ, פורסם באתר נבו (12.05.09)} נדונה השאלה האם הנתבעת שילמה לתובעים את שכרם בהתאם לשכר מינימום שעתי אשר היה נהוג בזמנם. מדובר בשני תובעים אשר טענו, כי הנתבעת לא שילמה להם את שכרם בהתאם לתעריפי שכר המינימום השעתי שהיה קבוע בזמנים הרלוונטיים לתקופת העסקתם. הנתבעת טענה כי התביעה משוללת בסיס וכי היא שילמה לתובעים שכר יומי בהתאם לתעריף שכר מינימום יומי. הנתבעת הפנתה את בית-הדין לתלושי השכר שבהם מצויים בכל חודש מספר ימי העבודה והשכר היומי בתעריף המינימאלי וצירפה לכתב ההגנה המתוקן טבלה המפרטת את התעריף היומי והחודשי של שכר המינימום. הנתבעת טענה כי התחשיב שצורף על-ידי מר איזמאילוב שגוי, שכן הוא מחשב את שכרו על בסיס שעתי בעוד ששכרו שולם על בסיס יומי של 8 שעות. עוד הוסיפה הנתבעת כי מר איזמאלוב בחר להתעלם מכך וניסה לאחוז את החבל משני קצותיו, כלומר, מצד אחד להיות מועסק על בסיס יומי ולהבטיח לעצמו קבלת שכר בגין ימי עבודתו בכל חודש, ומצד שני לדרוש כי השכר בגין 8 שעות עבודתו בכל יום ישולם על-פי תעריף המיועד לעובדים המקבלים שכר על בסיס שעתי בלבד. בית-הדין לא קיבל את טענת הנתבעת בעניין זה כי לפי האמור בסעיף 1 לחוק שכר מינימום לא יפחת שכר המינימום היומי מהשכר שהיה משתלם לאותו עובד אילו חושב על בסיס שכר המינימום לשעה כאמור בסעיף 1 לחוק שכר מינימום. בית-הדין הוסיף כי לא ניתן לסטות מהוראות אלה ומשנקבע שכר מינימום שעתי הרי שהתשלום אינו יכול לפחות ממנו. בית-הדין קיבל את טענת התובע גורבוי בקשר לתביעתו להפרש שכר מינימום ולא קיבל את תחשיבו של התובע השני מר איזמאילוב מאחר ותחשיבו העלה כי לא היה מבוסס על שיעורים נכונים וחלוקת המשכורת החודשית שקיבל מר איזמאילוב אשר צויינה בתלושי השכר, במספר שעות העבודה הרגילות המופיעות בטבלה שערך, העלתה כי הוא לא היה זכאי להפרשי שכר מינימום שעתי. 11. האם הנתבעת היתה זכאית לשלם לתובע שכר על-פי תעריף יומי כאשר הוא נמוך משכר המינימום? ב- ד"מ (נצ') 2423/05 {אילן ארליך נ' הורן את ליבוביץ בע"מ, פורסם באתר נבו (30.09.07)} נדונה השאלה האם הנתבעת היתה זכאית לשלם לתובע שכר על-פי תעריף יומי כאשר הוא נמוך משכר המינימום. התובע טען כי הנתבעת שילמה לתובע שכר על-פי תעריף יומי לפי בהסכם העסקה שנוסח על-ידי הנתבעת, כאשר התעריף היומי המקורי היה בסך 133 ש"ח ליום עבודה, ובהמשך היה בסך 140 ש"ח. הנתבעת טענה כי היא זכאית לשלם שכר על-פי תעריף יומי, אף אם בחישוב לפי שעה, הסכום מגיע לסכום פחות ממכפלת תעריף שכר המינימום לשעה, במספר שעות העבודה. בית-הדין לא קיבל טענות אלה מאחר ויש להדגיש כי התעריף היומי ששולם לתובע על חודש דצמבר 2004 (133 ש"ח), היה נמוך ב- 42 אגורות אף מתעריף המינימום היומי שהיה קבוע לאותה עת. בנוסף, סעיף 1 לחוק שכר מינימום קובע ששכר המינימום היומי הוא 1/25 משכר המינימום החודשי, לגבי מי שמועסק בשבוע עבודה בן 6 ימים ובהתאם לכך, שכר המינימום היומי בתקופה הרלוונטית היה בסך 133.42 ש"ח, אלא שעל-פי הסמכות שהוקנתה לשר בסעיף 18 לחוק שכר מינימום, הותקנו תקנות שכר מינימום {הוראות משלימות לעניין חישוב שכר מינימום יומי}. בתקנה 1 לתקנות שכר מינימום נקבע כי על-אף האמור בסעיף 1 לחוק שכר מינימום לא יפחת שכר המינימום היומי מהשכר שהיה משתלם לאותו עובד אילו חושב על בסיס שכר המינימום לשעה כאמור בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, ומכאן, שהיה על הנתבעת לשלם לתובע לפחות את שכר המינימום לשעה {שהיה אז בסך 17.93 ש"ח}, כשהוא מוכפל במספר שעות העבודה ביום. אשר-על-כן, לעניין חוק שכר מינימום נטל ההוכחה הוא שונה, כאשר בנסיבות עניינו של התובע, אין חולק כי הוא עבד שעות נוספות, ניתן לצאת מתוך הנחה שבכל יום עבודה רגיל הוא עבד 8 שעות לפחות, כך שעל כל יום כזה, היה התובע זכאי לשכר בסיסי בסך 17.93 ש"ח כפול 8 שעות כלומר, לשכר בסיסי יומי בסך 143.44 ש"ח ומכאן, התוצאה היא, כי התובע זכאי להשלמת שכר עד גובה שכר המינימום. 12. האם הנתבעת שילמה לתובע את מלוא הזכויות המגיעות לו על-פי חוק שכר מינימום? ב- ע"ב (חי') 1966/04 {יאסין סלים נ' ידידיה ובניו בע"מ, פורסם באתר נבו (20.08.07)} נדונה השאלה האם הנתבעת שילמה לתובע את מלוא הזכויות המגיעות לו על-פי חוק שכר מינימום. התובע טען כי הנתבעת לא שילמה לו את מלוא הזכויות המגיעות לו על-פי דין, החל מכך שהשכר החודשי השוטף שקיבל לא עמד בהוראות חוק שכר מינימום. הנתבעת טענה מפי מנהלה כי שכרו של התובע היה מושתת על תשלום חודשי, המורכב משכר בסיס, שהינו שכר מינימום, זאת אומרת, 47.5% מהשכר הממוצע, כהגדרתו בסעיף 1 לחוק שכר מינימום, בתוספת פרמיות ותוספות אחרות, שניתנו לו מעת לעת. עוד הוסיפה הנתבעת כי התובע טעה בבסיס חישוביו, בנושא זה, שבוצעו בהתאם לשכר מינימום לשעה בעוד משכורתו של התובע שולמה בסכום גלובלי, מוסכם, בהתאם לחלקיות משרתו של התובע, שהשתנתה מחודש לחודש. בית-הדין דחה את התביעה מאחר והחודשים בהם שולם לתובע "שכר יסוד" ביתר, לעומת שכר המינימום, הינם יותר ממחצית מתקופת העבודה ומשדרש התובע בסיכומיו סכום גבוה מהסכום שנתבע ברכיב זה בכתב התביעה, ללא הסבר בית-הדין לא היה סבור כי עליו לערוך את החישובים המדוייקים במקום התובע ובית-הדין מצא לנכון לקבוע כי הסכום ששולם ביתר גובר על הסכום ששולם בחסר. עוד ציין בית-הדין כי נקבע במפורש בחוק שכר מינימום, כי לא תובא בחשבון "פרמיה מדודה", ולכן, אין להחשיב בגדר "שכר מינימום" את התוספות שקיבל התובע מעבר לשכר היסוד, ששולמו מדי חודש בהתאם לדיווח נפרד ומשתנה, והדרך בה הלך התובע בטבלה היא הדרך הנכונה לחשב את הסכום המינימאלי, אשר היה צריך לשלם לו כ"שכר מינימום חודשי", כמשמעו בחוק שכר מינימום. 13. האם זכאית התובעת לקבל מהנתבע הפרשי שכר עד לגובה שכר המינימום? ב- ע"ב (נצ') 1066/99 ילנה ליבשיץ נ' יוסף ליבוביץ, פורסם באתר נבו (23.05.02)} נדונה השאלה האם זכאית התובעת לקבל מהנתבע הפרשי שכר עד לגובה שכר המינימום. התובעת טענה כי יש לחייב את הנתבע לשלם לה פיצויי פיטורים, וזאת מאחר והיא התפטרה מעבודתה אצל הנתבע, לאחר שהתריעה בפני הנתבע, במשך זמן רב, שהוא איננו משלם לה שכר מינימום, ובנוסף עתרה התובעת לחייב את הנתבע לשלם לה הפרשי שכר, עד לשכר המינימום. הנתבע טען כי התובעת התפטרה מעבודתה לאחר שנדחתה בקשתה להעלאת שכר, ובנוסף הנתבע טען כי שילם לתובעת את שכר המינימום. עוד הוסיף הנתבע כי לא חלק על כך שהתובעת לא תמיד קיבלה שכר בגובה שכר המינימום החודשי, אך הוא טען כי התובעת לא עבדה של משרה מלאה, וכי שכרה לשעה היה גבוה משכר המינימום לשעה. בית-הדין קיבל בחלקו את התביעה לפיצוי שכר והשלמת שכר מינימום מאחר וניתן לראות כי במרבית החודשים לא שולם לתובעת שכר מינימום, ועל הנתבע לשלם לתובעת את ההפרש. 14. רכיב הכלכלה בחישוב השכר - חישוב שכר מינימום תעריפי ב- סע"ש (חי') 48417-01-16 {אדהם חטיני נ' ג.א. מהנדסי הצפון בע"מ, תק-עב 2018(3), 17926 (2018)} נקבע: "הפרשים בגין שכר מינימום תעריפי 21. אין מחלוקת כי העובד זכאי לשכר תעריפי בהתאם להוראות צווי ההרחבה בענף הבניין. אין מחלוקת כי החל מחודש 01/12, ובהתאם להוראות צו 2012 זכאי העובד לשכר תעריפי העומד על 5,000 ש"ח, בעוד עד לחודש 07/13 שולם לעובד שכר בסך 4,614 ש"ח. העובד טען כי מהאמור עולה כי הוא זכאי להשלמת שכר בגין 17 חודשים ובסך 7,334 ש"ח, מהם שולמו במסגרת פסק-הדין החלקי סך 2,316 ש"ח. המעסיקה טענה כי בחישוב השכר התעריפי יש להתחשב בתוספת הכלכלה ששולמה על-ידה לאחר מועד כניסת צו 2010 לתוקף, ועל-אף שנקבע באותו צו כי השכר התעריפי יגלם תוספות שונות, לרבות דמי הכלכלה. לטענת המעסיקה דמי הכלכלה ששולמו בחודשים 10-01/12 בנוסף לשכר היסוד מגיעים כדי סכום העולה על השכר התעריפי. בנוסף, נטען כי העובד לא זכאי להפרשי שכר עבור החודשים 06-04/13 בהם לא עבד כלל או עבד באופן חלקי. 22. לאחר שקבענו כמפורט לעיל כי יש לראות ברכיב הכלכלה חלק משכרו של העובד, יש טעם בטענת המעסיקה כי הוא מהווה חלק מהשכר לחישוב הזכאות לשכר תעריפי, ומכאן שהעובד אינו זכאי להשלמה לשכר תעריפי באותם חודשים בהם שולמה תוספת כלכלה באופן המשלים את השכר התעריפי. מתלושי השכר לחודשים 10-01/12 עולה כי שולם שכר יסוד ותוספת כלכלה העולים יחדיו על השכר התעריפי, ומכאן שהעובד אינו זכאי להפרשים בגין חודשים אלה." |
|