ספרים משפטיים אזרחי ופרוצידורה
"סיכומים בתום ההליך השיפוטי" בעין תקנות...
אוגדנית חקיקה "סדר דין אזרחי"
אכיפת פסקי-חוץ - מבט עיוני ומעשי
אמנות הליטיגציה בעין המעשה, סדרי דין...
ביטול פסק-דין שניתן בהיעדר, שנתן תוקף...
דוגמאות כתבי טענות על-פי תקנות סדר הדין...
דיני ה"שיהוי" במשפט האזרחי והפלילי...
דיני הפצה - הפצה בלעדית - דין ופסיקה
דיני עיקולים - הלכה ומעשה בעידן סדרי...
הודיות, שאלונים וגילוי מסמכים בהליך...
המצאות של כתבי בית-דין בעין תקנות סדר...
הפקדת ערובה להוצאות (בעין תקנה 157...
הפרשנות לחוק ההתיישנות
הפרשנות לחוק עוולות מסחריות
הקודקס המקיף לשאלות ותשובות במשפט האזרחי
זכות הקיזוז במשפט האזרחי
חובת ההנמקה במשפט הישראלי
חובת הסודיות בעין המשפט הישראלי מכוח...
חקירה ראשית, נגדית וחוזרת
יחסי שולח שלוח במשפט הישראלי
מוסד האמונאות במשפט הישראלי - מבט עיוני...
מורה דרך לתביעות "ספאם" (עילות תביעה -...
מחיקה ודחיה על-הסף (עילות, הלכה פסוקה...
מעשה בית דין - השתק עילה והשתק פלוגתא...
מתן חשבונות - מבט עיוני ומעשי
נטלים וחזקות - דין ומהות
ניגוד עניינים בראי ההליך האזרחי והפלילי
סדר דין מקוצר בעין המשפט הישראלי
סדר הדין האזרחי - הלכה ומעשה (מהדורת...
סעדים זמניים במשפט הישראלי בעין תקנות...
עדות מפי השמועה בראי ההליך האזרחי...
עיכוב ביצוע במשפט האזרחי (בהתאם לתקנות...
עיקרון "תום-הלב" במשפט הישראלי (דין,...
ערכאת הערעור - דין, הלכה ומעשה
פטור מתשלום אגרה בערכאות השונות - דין,...
פקודת בזיון בית-משפט (אכיפת פסקי-דין,...
ריבית, הצמדה, שערוך - דין, הלכה ומעשה
שימוש לרעה בהליכי בית-משפט - מבט עיוני...
שכר-טרחת עורך-דין ביחסי עורך-דין-לקוח...
תביעות שונות בעילת "עשיית עושר ולא...
איכות הסביבה
איכות הסביבה - תיאוריה ומעשה
אינטרנט ותקשורת
תקשורת, מחשבים, אינטרנט והרשתות...
אתיקה מקצועית
דיני אתיקה מקצועית לעורכי-דין - הלכה...
עורכי-דין - הקוד האתי (דיני האתיקה -...
בוררות
מוסד הבוררות במשפט הישראלי - דין, הלכה...
פסק בוררות (כולל תיקון התשס"ט)
ביטוח
ביטוח תאונות תלמידים - הלכה למעשה
חוק חוזה הביטוח, התשמ"א-1981 - ...
נזקי מים (נזקי רטיבות, הצפות, שיטפונות...
תביעות שיבוב, החזרה, השבה ושיפוי במשפט...
בנקאות ושטרות
דיני העיכבון במשפט הישראלי (מיטלטלין,...
דיני הערבות בעין המשפט הישראלי - הדין,...
הערבות הבנקאית והאשראי הדוקומנטרי -מבט...
הפרשנות לחוק המשכון - דין ומהות
הפרשנות לחוק שיקים ללא כיסוי - הלכה...
התניית שירות בשירות בראי חוק הבנקאות...
חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (המהפיכה...
יחסי יועץ משכנתאות והלקוח (המשכנתה,...
פקודת השטרות בראי ההליך האזרחי - הלכה...
בעלי תפקיד/נאמנויות
בעלי תפקידים מטעם בית-המשפט
יחסי נאמנות במשפט הישראלי-דין הלכה...
גביה
פקודת המיסים (גביה) - דין, הלכה ומעשה
גרפולוגיה
בדיקה והשוואת כתבי יד - גרפולוגיה...
דיני צבא
שירות הביטחון הכללי בישראל (תפקידים,...
הגבלים עסקיים
הגבלים עסקיים במשפט הישראלי מבט עיוני...
הגנת הפרטיות
הפרשנות לחוק הגנת הפרטיות, התשמ"א-1981 ...
חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998 - דין,...
הוצאה לפועל
דוגמאות כתבי טענות בהוצאה לפועל
הליכי הוצאה לפועל - המדריך המקיף
הפטר לחייב במסגרת הליכי הוצאה לפועל ...
טענת "פרעתי" בראי חוק ההוצאה לפועל
כונס נכסים בחוק ההוצאה לפועל
מורה דרך לקבלת הפטר בהליכי פשיטת רגל...
מורה דרך להליכי הוצאה לפועל
ספרונית חקיקה "הוצאה לפועל"
שאלות ותשובות בהוצאה לפועל - סוגיות...
הרצאות מוקלטות
צוואות הדדיות (הרצאה מוקלטת) // שלומי...
חברות/תאגידים
דיני הרמת מסך בראי חוק החברות - דין...
דיני תאגידים-חברות, תביעה נגזרת והגנה...
המדריך המקיף לחוק החברות, התשנ"ט-1999
המפרק בדיני חברות - דין ומהות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני האגודות השיתופיות...
הקודקס המקיף לדיני העמותות במשפט הישראלי
התביעה הנגזרת בראי חוק החברות
כונס נכסים בראי חוק החברות
עילות לפירוק חברה על-ידי בית-המשפט
שותפויות שותפות רשומה, שותפות...
חדלות פירעון
ביטול הענקה (של נכסי מקרקעין ואחרים)...
דיני הפטר ושיקום כלכלי של יחיד בעין חוק...
הוכחת חוב בראי הליך פשיטת רגל
המדריך לחייב ולנושה בהליך פשיטת הרגל
הנאמן בפשיטת רגל - זכויותיו, חובותיו...
הסדרי נושים (בהליכי פשיטת רגל, כינוס...
הקודקס המקיף לדיני חילוט, תפיסה וכינוס...
חדלות פירעון ושיקום כלכלי - שאלות...
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,...
חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי,...
כינוס נכסים ותפיסת נכסים בעין חוק חדלות...
מורה דרך לקבלת הפטר בפשיטת רגל
ממעשה פשיטת רגל ועד להכרזתו של החייב...
מנהל מיוחד בדיני חברות ובפקודת פשיטת...
ספרונית פשיטת רגל
שאלות ותשובות בפשיטת רגל (סוגיות נבחרות)
חוזים
ביטול חוזה בשל פגמים בכריתתו - דין ומהות
דוגמאות הסכמים וחוזים
דיני העקיבה במשפט הישראלי - דין, הלכה...
דיני חוזים (דיני הממונות בישראל), דין...
דיני סיכול ופטור מחוזה במשפט הישראלי
החוזה האחיד - מבט עיוני ומעשי
המחאת זכות או חבות (חוק המחאת חיובים,...
הפרשנות לחוק החוזים (חלק כללי),...
הקודקס המקיף לדיני המכר במדינת ישראל
תרופות בדיני חוזים - הלכה ומעשה
חינוך
קודקס דיני החינוך המקיף של מדינת ישראל...
יפוי-כוח מתמשך
מורה דרך לעריכת יפוי-כוח מתמשך
מינהלי
דיני הכניסה לישראל - מבט עיוני ומעשי
הקודקס המקיף לעניינים מינהליים - תקיפה...
סדרי הדין בבית-הדין הגבוה לצדק - דין...
קודקס דיני הביקורת, הבקרה, הציות...
מיסוי מקרקעין
אוגדנית מיסים
ועדות ערר על-פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח...
מיסוי מקרקעין - דין, הלכה ומעשה
מכרזים
דיני מכרזים - הלכה ומעשה
ממשלה/בחירות
הבחירות לכנסת ונגזרותיהם - דינים והלכות
מע"מ ומס הכנסה
עבירות מע"מ ומס הכנסה
מקרקעין
היטל השבחה - דין, הלכה ומעשה ...
מבט משפטי ומעשי על "דיני השומרים" בעין...
"דמי שימוש" בענייני מקרקעין - עילות...
"קבוצות רכישה" בישראל - מבט עיוני ומעשי
בתים משותפים - נכסי דלא ניידי
גבולות התערבות שיפוטית בחוזה אחיד-קבלני
דוגמאות כתבי טענות בענייני מקרקעין
דיני הפקעת מקרקעין - דין ופסיקה
דיני הפקעת מקרקעין במשפט הישראלי -...
דיני זכויות בניה בישראל
דיני חלוקת מקרקעין (איחוד וחלוקה -...
דרישת הכתב בעסקאות מקרקעין
הבית המשותף
הדיור הציבורי במשפט הישראלי - הדין,...
החוזה הפאושלי
הליכי מימוש נכסים (מקרקעין, מיטלטלין,...
המדריך המקיף והשלם למכירת ורכישת נכסי...
הערות אזהרה - נכסי דלא ניידי
הערות אזהרה בעין המשפט בישראל - הדינים...
הפטור לדירת מגורים בראי חוק מיסוי...
הפרשנות לחוק השכירות והשאילה,...
הקודקס המקיף ליחסי קבלן-רוכש נכס...
זכות הבעלות והחזקה בעין תיקון 34 לחוק...
חוק המקרקעין תשכ"ט-1969 הלכה למעשה
יפוי-כוח בלתי-חוזר (מהדורת 2019)
ליקויי בניה - נכסי דלא-ניידי
מורה דרך בעסקאות פינוי-בינוי
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38 חלק ג'
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38 (חדש 2016)
מורה דרך בעסקאות תמ"א 38
מינהל מקרקעי ישראל (רשות מקרקעי ישראל)...
משכנתה במקרקעין - מורה נבוכים (מבט...
נכסי דלא-ניידי - הפרשנות לחוק התכנון...
סוגיות בתמ"א 38 בראי פסיקת בתי-המשפט...
עילות פינוי וסילוק יד - ההגנות בעין...
עילות פינוי וסילוק יד - כרך שני (יולי...
עסקאות נוגדות במקרקעין - נכסי דלא ניידי
עסקת קומבינציה 2020
פירוק שיתוף במקרקעין בעין המשפט - הלכה...
פסיקת פיצוי בגין "ירידת ערך" בתביעות...
פסיקת פיצוי מסוג עגמת נפש בתביעות...
צווי הריסה בראי חוק התכנון והבניה -...
קבלן ורוכש דירה - ליקויי בניה, אבטחת...
רישום מקרקעין במשפט הישראלי - סוגיות...
רישיון במקרקעין בעין המשפט
שאלות ותשובות בענייני מקרקעין - סוגיות...
שכירות מוגנת בחוק - הלכה למעשה (מהדורת...
שמאות מקרקעין
תיווך מקרקעין במשפט הישראלי - מבט...
משפחה וירושה
אבהות ואמהות, דרכי ההקניה וההוכחה –...
אונס, איום, השפעה בלתי-הוגנת, תחבולה או...
אלימות במשפחה - עילות וסעדים - דין,...
אמנת האג - החזרת ילדים חטופים
ביטול הסכמים בראי בית-המשפט לענייני...
בני זוג חד-מיניים במשפט הישראלי - מבט...
דוגמאות כתבי טענות בבית-משפט לענייני...
דיני אימוץ בעידן החדש (סדרי דין ועוד)
דיני המתנה במשפט האזרחי - הלכה למעשה
דיני הסתלקות מירושה על-פי דין ומצוואה
דרכי התמודדות בהליך הגירושין - מורה...
הילד, מין ואלימות
הכתובה - בבית-הדין הרבני
הליכי ערעור בבית-הדין הרבני הגדול -...
העברה בין-דורית בעין סכסוכי קרובים -...
הפרשנות לחוק הירושה (על כל סעיפיו...
הפרשנות לחוק לחלוקת חיסכון פנסיוני בין...
הפרשנות לתקנות הדיון בבתי-הדין הרבניים
הקודקס המקיף לדיני המזונות במדינת ישראל
הקודקס המקיף ליחסים רכושיים ואיזון...
התנגדות לצוואה וביטולה - עילות ופגמים
זכות הקניין למול השיתוף הספציפי -...
ידועים בציבור - הלכה ומעשה
יחסי ממון בין בני זוג בבית-הדין הרבני
כרך ב' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כרך ג' - משפחוק - סוגיות בבית המשפט...
כרך ד' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כרך ה' - משפחוק - סוגיות בבית-המשפט...
כשרות משפטית ואפוטרופסות - דין ומהות
מומחים בדיני משפחה (בעין הרפורמה בסדרי...
מוניטין (GoodWill) מהותו, הוכחתו,...
מורה דרך ביחסי הממון בין בני זוג
מורה דרך למזונות אישה וילדים
מורה דרך לניהול עזבון והתמודדות צדדים...
מורה דרך לענייני צוואות (עריכת צוואות...
מורה דרך לעריכת הסכם חלוקת נכסי עזבון...
מזונות מן העזבון בבית-המשפט לענייני...
מירוץ סמכויות בין בית-המשפט לענייני...
מנהל עזבון - זכויותיו, חובותיו...
מעוכבות גט - ראיות, עדים ועדי קידושין...
מרשם האוכלוסין ונגזרותיו (הדינים,...
משמורת ילדים (טובת הקטין, הסדרי שהות...
משק חקלאי בראי דיני המשפחה - דין, הלכה...
נטלי הוכחה בדיני צוואות
סדרי הדין בבית-המשפט לענייני משפחה
סוגיות בבית-הדין הרבני
סוגיות בדיני משפחה - בבית-המשפט לענייני...
סוגיות בחוק איסור לשון הרע בראי...
סמכויות הרשם לענייני ירושה וסדרי דין
סעדים זמניים בבית-משפט לענייני משפחה...
ספרונית "משפחה וירושה"
סרבנות גט בראי פסיקת בית-משפט לענייני...
עילות גירושין בבית-הדין הרבני
עסקאות בירושה עתידה - סעיף 8 לחוק...
פירוק שיתוף במקרקעין בבית-המשפט לענייני...
צוואה בכתב יד - עריכתה, פגמים ודרכי...
צוואה בעדים - עריכתה, פגמים ודרכי תקיפתה
צוואה נוטריונית - עריכתה, פגמים ודרכי...
צוואות הדדיות בראי חוק הירושה
קטינים, נוער, חסרי ישע ועובד סוציאלי...
שאלות ותשובות בבית-הדין הרבני - סוגיות...
שאלות ותשובות בענייני ירושה ועזבון
שאלות ותשובות בענייני משפחה - סוגיות...
תביעות פיצויים בין בני זוג, ילדיהם...
תיקון וביטול של צו ירושה ושל צו קיום...
תסמונת הניכור ההורי והניכור הורי בעין...
תפקידי שירות המבחן וקצין המבחן למבוגרים...
נוטריון
המדריך המעשי לנוטריון (מהדורת 2018)
הנוטריונים (דין, הלכה ומעשה)
נזיקין
תביעות אש - עילות תביעה ופיצויים ...
אשם תורם בראי דיני הנזיקין והחוזים
דוגמאות כתבי טענות - ביטוח ונזיקין...
דיני רשלנות רפואית - הלכה ומעשה
הפרשנות לחוק איסור לשון הרע - דין ומהות
הפרשנות לחוק זכויות החולה
ועדות רפואיות מכוח הדינים השונים,...
חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות,...
חישוב והערכת נזק בתביעות נזיקין (תאונות...
מות הניזוק ותביעת עזבון ותלויים (ה"שנים...
מפתח הפיצויים המקיף בדיני הנזיקין...
מפתח פסיקת הפיצויים לנפגעי רשלנות...
סדרי דין וראיות בתביעות נזיקין וביטוח -...
עוולת הנגישה (סעיף 60 לפקודת הנזיקין) -...
עוולת הרשלנות - דין הלכה ומעשה
עילות תביעה נגד המדינה או רשויותיה ...
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעין המשפט...
פקודת הנזיקין בעין המשפט - הלכה ומעשה...
רפואת שיניים ורופא השיניים - הדין,...
שאלות ותשובות בנזיקין - סוגיות שונות
תביעות ילדים ונוער בנזיקין
תביעות נפגעי פוסט טראומה - הדינים, סדרי...
תביעות פיצויים בשל נזק לרכב, ירידת ערך...
תביעות פיצויים בשל נזקי גוף במשפט...
תביעות פיצויים בשל נזקי רכוש במשפט...
תביעות פיצויים נגד מומחים - עילות...
ניירות ערך
מבט מקיף על דיני ניירות ערך
נכים
זכויות נכים, נפגעים ומשפחותיהם במשפט...
עבודה וביטוח לאומי
דיני חופשה ומחלה - דין, הלכה ומעשה
אימהות - דין, הלכה ומעשה (הריון -...
אכיפת דיני העבודה - הסכמים קיבוציים...
בטיחות בעבודה - עילות תביעה, פיצוי...
ביטוח נפגעי תאונות עבודה בראי חוק...
דוגמאות כתבי טענות בבתי-הדין לעבודה...
ה"שימוע" ביחסי עובד-מעביד (המהות -...
הזכות לפיצויי פיטורים - דין ומהות
הליכי ביניים בבתי-הדין לעבודה (צו מניעה...
המדריך המקיף לחוק הביטוח הלאומי
הפסקת עבודה - התפטרות ופיטורים - הודעה...
הקודקס המקיף לדיני הפנסיה והגמל במדינת...
הקודקס המקיף של דיני העבודה במשפט...
חוקים סוציאליים מיוחדים (חוק הבטחת...
יחסי הגומלין בין מבוטחים וקופות החולים...
מורה דרך ל"ימי הקורונה" - ההגבלות...
משפט העבודה בישראל - סדרי דין וראיות...
עבודת נוער - הדין, דברי הסבר והלכה פסוקה
צווי מניעה זמניים במשפט העבודה הישראלי...
שאלות ותשובות בענייני הביטוח הלאומי -...
שאלות ותשובות בענייני עבודה - סוגיות...
שכר עבודה במשפט הישראלי - מבט עיוני...
תובענות ייצוגיות בענייני עבודה - הלכה...
עובדים זרים
דיני סיעוד במיגזר הציבורי והפרטי במדינת...
מבקשי מקלט בישראל בראי המשפט הבינלאומי
מורה דרך להעסקת עובדים זרים בתחום...
פלילי וראיות
"דיני ראיות" -הלכה למעשה"
"הגנה מן הצדק" - מבט עיוני ומעשי ...
"עד מדינה" - מבט עיוני ומעשי
"תאומי הטרור" הלחימה בטרור בארץ, בארצות...
דיני מעצרים בהליך הפלילי - הלכה למעשה...
דיני עונשין בעין המשפט הלכה למעשה
דיני ראיות - הלכה למעשה כרך ג'
דיני ראיות - הלכה למעשה כרך ה'
הזכות ל"הליך הוגן" ונגזרותיה
החסינות במשפט הישראלי - הדין, דברי הסבר...
המחדל החקירתי בראי ההליך הפלילי
הנבחרים ועובדי ציבור - עבירות ועונשים...
הנזק הראייתי במשפט האזרחי והפלילי -...
הסדרי טיעון בראי ההליך הפלילי
הפרשנות לחוק המרכז לגביית קנסות, אגרות...
הקודקס המקיף לדיני המשטרה בארץ
הקודקס המקיף לדיני ראיות - כרך שלישי
הקודקס המקיף לדיני ראיות ויישומם...
הקודקס המקיף לזכויות נפגעי עבירה - מבט...
ועדת שחרורים בראי חוק שחרור על-תנאי...
זיכוי מחמת הספק או זיכוי מוחלט במשפט...
זכויות אסיר (דין, הלכה ומעשה)
חוק האזנת סתר, התשל"ט-1979 - הדין,...
חוק המידע הפלילי ותקנת השבים,...
חייבים מול המרכז לגביית קנסות
חילוט פלילי ואזרחי במשפט הישראלי
טענות מקדמיות בראי ההליך הפלילי
טענת "הגנה עצמית" בהליך הפלילי - דין...
ילדים ונוער במשפט הפלילי בישראל - דינים...
מחדלים חקירתיים בפעולות המשטרה והשפעתם...
ניהול ההליך הפלילי - דין ומהות
סייגים לאחריות הפלילית - מבט עיוני ומעשי
עבירה שיש עימה קלון בראי ההליך הפלילי
עבירות הסמים בעין המשפט (העבירה, המעצר...
עבירות מין בישראל בעין הדין וההלכה ...
עבירות צבאיות בראי חוק השיפוט הצבאי,...
עיכוב ביצוע במשפט הפלילי
פסילת ראיות במשפט הפלילי - מבט עיוני...
שאלות ותשובות בפקודת הראיות
שחיתות ציבורית - שוחד, מרמה והפרת...
פניני משפט וניסוחי לשון
הגלימה השקופה - סיפורים, הגיגים ומשפטים...
ציתות לציטוט - מבחר אמרות חכמה, אמרי...
פשרה וגישור
פשרה וגישור במשפט האזרחי (2021)
צרכנות
חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981 ותקנותיו -...
קניין רוחני
דיני פטנטים ומדגמים
דיני קניין רוחני (דיני זכויות יוצרים) ...
דיני קניין רוחני (דיני סימני מסחר) ...
דיני קניין רוחני - דיני פטנטים ומדגמים...
רואי חשבון
חוק רואי חשבון, התשט"ו-1955 (תיקון מס'...
רישוי עסקים
רישוי עסקים הלכה ומעשה
רשויות מקומיות
בעלי חיים בעין המשפט הישראלי (פיקוח -...
דיני ביקורת במדינת ישראל
הבחירות לרשויות המקומיות, מועצות...
הקודקס המקיף לפסיקת בתי-המשפט לעניינים...
הקודקס המקיף של דיני המיסוי המוניציפלי...
מדריך מעשי בנושא כללי אמות-המידה לשירות...
מיסי הארנונה ברשויות המקומיות
רשות מקומית והאזרח - דין, הלכה ומעשה ...
שמאות
שמאי "מייעץ" ו"שמאי מכריע" על-פי חוק...
תביעות קטנות
תביעות קטנות (דין חדש מול דין ישן)
תובענה ייצוגית
המפתח המאוגד והמקיף של תביעות ייצוגיות...
תיירות
הקודקס המקיף לדיני תיירות - נופש -...
תכנון ובניה
דיני אכיפת חוקי הבניה בישראל בעקבות...
הקלות - סטיה ניכרת - שימוש חורג (בעין...
ועדות ערר בהליכי תכנון ובניה
צווי הריסה (מינהלי ושיפוטי) - בניה...
תביעות נזיקין נגד רשויות התכנון והבניה...
תכנון ובניה - דין והלכה
תעבורה
גזר-דין - מפתח הענישה בעבירות התעבורה
הפקרה אחרי פגיעה
סוגיות נבחרות בדיני תעבורה - מבט עיוני...
עבירות תעבורה - הלכה ומעשה מהדורה חדשה...
עבירת השכרות (2021)
עד מומחה - חקירת תאונות דרכים
|
ספרים שכר עבודה במשפט הישראלי - מבט עיוני ומעשי (חוק הגנת השכר - חוק שכר מינימום - חוק שכר שווה...)אריאל לוין, עו"ד
פרק ב': הזכות לשכר מינימום - סעיף 2 לחוק1. כללי סעיף 2 לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 קובע כדלקמן: "2. הזכות לשכר מינימום (תיקון התשע"ד) (א) עובד שמלאו לו 18 שנים (להלן: "עובד") המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעסיקו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי העניין. (ב) עובד המועסק במשרה חלקית זכאי לשכר מינימום חלקי שיחושב יחסית לחלקיות משרתו. (ג) נעדר עובד מעבודתו, יקטן שכר המינימום שהוא זכאי לו לפי סעיף-קטן (א), בשיעור יחסי לזמן היעדרו, ואולם אם הוא זכאי לקבל תשלום בעד זמן ההיעדרות לפי דין, חוזה עבודה, הסכם קיבוצי, צו הרחבה או הסדר קיבוצי אחר או לפי ההוראות המחייבות קופת גמל (בסעיף זה: "ההסדר"), יהיה התשלום לפי הוראות ההסדר." תכליתו של חוק שכר מינימום היא להבטיח רמת חיים מינימאלית לכל עובד. תחיקת המגן קובעת נורמות ראשונות במעלה במקום העבודה. החלק הארי של תחיקת המגן נחקק לפני שנים רבות, בתקופה בה סביבת העבודה ונסיבות ההעסקה היו שונות. אשר-על-כן בבוא בית-הדין, לפרש הוראות הכלולות בתחיקת המגן עליו להתאים את הפרוש לחלוף העיתים ולשוק העבודה הנוכחי. ברוח זו נקבע כי יש לפרש את חוקי עבודה המגן בהתאם לתכליתם. יש לשמור על זכותם של הצדדים לחוזה עבודה אישי לקבוע תנאי עבודה התואמים את הנסיבות, את דרישות העבודה ואת נוחיותה של העבודה, וזאת בתנאי שהנקבע בחוזה העבודה אינו חורג מהוראות חוקי עבודה המגן {ע"ע 300113/98 ד.ג.מ.ב. אילת מסעדות בע"מ נ' ענבל מלכה ואח', תק-אר 2005(2), 355 (2005)}. 2. האם הנאשם שילם שכר מינימום לעובדים המנויים בכתב האישום? ב- הע"ז (ת"א) 2739-09 {מדינת ישראל - משרד התמ"ת נ' ראובן ברבי, פורסם באתר נבו (02.01.12)} נדונה השאלה האם הנאשם שילם שכר מינימום לעובדים המנויים בכתב האישום. המאשימה טענה כי הנאשם לא שילם לעובדיו שכר מינימום וזאת הציגה המאשימה בעזרת טבלאות המפרטות את שכר העבודה לו היו זכאים העובדים על-פי חוק שכר מינימום, כאשר מהטבלאות האלה עולה כי הנאשם העסיק את העובדים 202 שעות בחודש על-פי שכר מינימום. הנאשם טען כי יש לזכותו מאחר ששילם לעובדיו את מלוא שכר המינימום החודשי, כפי שהוכח על ידו במסמכים. בית-הדין זיכה את הנאשם מאחר ובמשפט הפלילי הנטל מוטל על כתפי המאשימה להוכיח את היסוד העובדתי של העבירה אולם היא כשלה בכך. במקרה הנדון לא נעשה בירור אמיתי ויסודי כמה שעות עבדו העובדים בימי שישי, בטרם הגשת כתב אישום וגרירת נאשם להליך פלילי, שהרי זהו לב כתב האישום. קרי, אם עבדו העובדים בימי שישי פחות מ- 7.5 שעות ביום שישי, לא היה מקום להגיש כלל כתב אישום. בית-הדין אזכר את העובדה שסעיף 2(א) לחוק שכר מינימום קובע כי עובד שמלאו לו 18 שנים המועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל ממעבידו שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום לחודש, שכר המינימום היומי או שכר המינימום לשעה, הכל לפי העניין. כפועל יוצא מכך, סעיף 14 לחוק שכר מינימום קובע כי מעביד שלא שילם לעובדו שכר מינימום, דינו יהיה מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין") כאשר עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה. אי-תשלום שכר מינימום היא עבירה כלכלית בין החמורות ביותר, כאשר אם היו לנאשמים טענות כלפי העובד הם היו זכאים לפעול בכל דרך אחרת, אך בכל מקרה לא ניתן לשלם פחות מהשכר המינימאלי המגיע לעובד {ת"פ (ת"א) 28062-08-12 מדינת ישראל נ' הוד תדלוק ומסחר בע"מ, פורסם באתר נבו (27.11.14)}. במקרה אחר הרשיע בית-הדין את הנאשם בעבירה של אי-מסירת פירוט על שכר עבודה ששולם, ובעבירה של אי-תשלום שכר מינימום, כאשר במקרה זה הנאשם העסיק חמישה עובדים זרים בלא לשלם להם שכר מינימום ובלא שנתן להם פירוט אודות שכר עבודתם. במקרה זה, הנאשם לא סיפק הסבר מדוע מסר בחקירותיו כי העובדים קיבלו שכר הנמוך מן השכר ליום עבודה במועד בו בוצעה הביקורת, ללא קשר לאמור בתלושי השכר, ולפיכך נקבע כי לעובדים שולם שכר הנמוך משכר מינימום, ודי בכך כדי להרשיעו בעבירה הנ"ל {הע"ז (ת"א) 11962-10-10 מדינת ישראל - רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול נ' תומר האזה, פורסם באתר נבו (16.07.14)}. 3. התשר לעניין חוק שכר מינימום ודברי החקיקה השונים בעניין כיצד יש לסווג תשר התעוררה בפסיקה בקשר לשכר מינימום וליתר הזכויות מהן נהנה העובד על-פי חוקי המגן, כאשר האם נחשב תשר לחלק מהשכר אותו קיבל העובד תמורת עבודתו? ב- בג"צ 403/71 {אלכורדי נ' בית-הדין הארצי לעבודה, פ"ד כו(2), 66, 80-79 (1972)} בית-המשפט העליון אישר את קביעת בית-הדין הארצי לעבודה, כי תשר שקיבל טבח אינו חלק משכר עבודתו לעניין דמי חופשה לפי סעיף 10 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 (להלן: "חוק חופשה שנתית"). לפי סעיף 10(ג) לחוק חופשה שנתית "שכר עבודה" הינו השכר המשתלם לעובד "על-ידי המעביד". הבעיות המרכזיות בהעסקת מלצרים הן היעדר הגדרה ברורה של הכנסת המלצר וחוסר מודעות מספקת של העובדים בענף לזכויותיהם. באשר למעמדו של התשר המליצה ועדת פרידמן לא לראות בתשר המשולם ישירות לעובד ולא נכלל בפדיון העסק או בתקבוליו כדין שכר עבודה ויש להבטיח זאת בחקיקה. לעומת-זאת תשר המשולם ישירות לעובד ונכלל בפדיון העסק או בתקבוליו יהיה דינו כשכר עבודה. התשובה לשאלת סיווגו של תשר כשכר עבודה עשויה להשתנות לפי ההקשר בו מדובר, כאשר לעניין חוק שכר מינימום וחוק חופשה שנתית, וככל הנראה גם ביחס לזכויות מגן אחרות, המבחן שהוחל בפסיקה הוא מבחן הרישום בספרים, כלומר, השאלה אם יש להחשיב את התשר כחלק משכר העבודה תלויה בשאלה האם וכיצד נרשם התשר בספריו של המעביד. לעניין חובתו של בעל עסק לרשום את התשר כתקבול, לפי הוראות ניהול פנקסי חשבונות, שרטטה הפסיקה מבחנים שונים, שהעיקרי בהם הוא מבחן הוולונטריות {בג"צ 2105/06 אסתר כהן נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', תק-על 2010(3), 838 (26.07.10)}. 4. התייחסות בפסיקה לסוגיה של סיווג התשר מן ההיבט של דיני המס - מבט כללי בכל מקרה בו ניתן תשר, יש לראות את התשר כתקבול של בית העסק, גם אם התשר ניתן ישירות למלצר ולא נרשם בספרי בית העסק, יש להשקיף על הסיטואציה כאילו הלקוח העניק את התשר לבית העסק והוא בתורו העביר אותו למלצר {יורם מרגליות ושרון רבין-מרגליות "טיפים" משפטים לח 107, 117-114 (2008)}. גם כאשר ניתן תשר שלא על-פי דרישה פורמאלית המופיעה בחשבון, הרי לאמיתו של דבר אין מדובר במתת הניתן באופן וולונטרי, שכן הנוהג ליתן תשר נתפס על-ידי הלקוח כמחייב ואף המלצרים מצפים למחווה זו כדבר מובן מאליו. לפי הפסיקה, סכומים שהתקבלו כתשר וולונטרי אינם חייבים ברישום כתקבול של בית העסק יצרו תופעה נרחבת של אי-תשלום מיסים עבור כספי התשר, לא על-ידי בעל המסעדה ולא על-ידי המלצרים. על-מנת לפתור את בעיית האכיפה בית העסק יחוייב בכל מקרה לרשום את התשר כהכנסה ולשלם בגינו מיסים. התשר שיועבר לאחר-מכן לידי המלצר ייחשב לחלק משכרו, אשר הגיע מידי המעביד, הן לעניין החובה לשלם מס הכנסה והן לעניין חוק שכר מינימום ויתר חוקי המגן. לפי גישתו של בית-המשפט לא ניתן לאמץ את העמדה המוצעת במאמר דלמעלה {יורם מרגליות ושרון רבין-מרגליות "טיפים"}, ודאי שלא במלואה, ללא שינוי בחקיקה {בג"צ 2105/06 אסתר כהן נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', תק-על 2010(3), 838 (26.07.10)}. סיווג הכנסה לאחד מן המקורות הקבועים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה דרוש לצורך קביעה האם חלה חובת תשלום מס בגין הכנסה מסויימת. שיטת המיסוי שאומצה בישראל בפקודת מס הכנסה היא זו של "תורת המקור", הבנויה על המודל האנגלי המסורתי, כאשר על-פי שיטה זו, על-מנת שהכנסה תחוייב במס אין די בכך שהיתה התעשרות של הנישום, אלא נדרש גם שהיא תצמח מ"מקור" קבוע המוגדר בחוק {ע"א 9412/03 עמי חזן נ' פקיד שומה נתניה, פורסם באתר נבו (02.02.05)}. קביעה לגבי חבות במס הכנסה ולגבי שיעור המס מצריכה שני תנאים: האחד, קביעה האם ניתן לסווג את ההכנסה לתוך אחד המקורות הקבועים בפקודת מס הכנסה והאם מדובר בהכנסה "פירותית" או "הונית" {ע"א 9187/06 מגיד נ' פקיד שומה פתח תקווה, פורסם באתר נבו (16.03.09); ע"א 10251/05 ברשף אילת בע"מ נ' פקיד שומה אילת, פורסם באתר נבו (19.12.07)}. בנוסף לצורך בזיהוי "מקור", קיימת חשיבות לשאלה האם ההכנסה ממקור זה היא פירותית או הונית, כאשר החשיבות שבסיווג הכנסה כפירותית או כהונית השתנתה במהלך השנים. החשיבות נובעת בראש ובראשונה בשל הפער בין שיעור המס על הכנסה פירותית לבין שיעור המס על הכנסה הונית. לא כל התעשרות נכנסת לגדרו של סעיף 2(10) לפקודת מס הכנסה, אף שסעיף 2(10) לפקודה אינו עוסק במקור ספציפי, בכל זאת נדרש כי ההכנסה תגיע מ"מקור", כלומר, שיתקיים המבנה הבסיסי של מקור הכנסה שממנו צומח פרי {ע"א 136/67 אליהו ברזל נ' פקיד השומה, פתח תקוה, פ"ד כא(2), 069 (1967)}. קיימת לעיתים חשיבות לשאלה לאיזה מן המקורות הקבועים בסעיף 2 לפקודת מס ההכנסה יש לשייך את ההכנסה, שכן הוראות מסויימות בפקודת מס הכנסה ומחוצה לה מתייחסות להכנסה המגיעה ממקורות מסויימים בלבד. מצב דברים זה מחייב לא פעם הבחנה בין המקורות המפורטים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה לבין עצמם, כאשר החלוקה המוכרת ביותר היא בין מקורות הכנסה "אקטיביים", לפי סעיפים 2(1) ו- 2(2) לפקודת מס הכנסה, לבין מקורות הכנסה "פאסיביים", שהם שאר המקורות הקבועים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה. הכנסה אקטיבית מאופיינת בכך שהיא נובעת מפעילות ממשית, נמשכת ושיטתית, כאשר מטרתה מוגדרת ולהפקתה נדרשת יגיעה אישית מצידו של בעל העסק, עובדיו, שלוחיו או אחרים מטעמו {ע"א 10251/05 ברשף אילת בע"מ נ' פקיד שומה אילת, פורסם באתר נבו (19.12.07)}. השאלה לאיזה ממקורות הכנסה אקטיביים אלו תסווג הכנסה מתשר מכרעת, כאשר, בנוסף לסיווג הכנסה בין סעיף 2(1) לבין סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה יש חשיבות מבחינת המישור הפרוצדוראלי. במצב בו מדובר בהכנסה ממשלח יד, על הנישום להגיש ביחס אליה דין וחשבון שנתי לרשות המס {סעיפים 132-131 לפקודת מס הכנסה}, כאשר אי-ציות לחובה זו עולה כדי עבירה פלילית {סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה}. אולם, במצב בו מדובר בהכנסת עבודה, לא חלה על העובד חובה להגיש דו"ח על הכנסה זו, אלא אם היא חצתה תקרה מסויימת או שהתקיימו חריגים אחרים {תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון), התשמ"ח-1988 להלן: "תקנות מס הכנסה (פטור מהגשת דין וחשבון)"}. במקרה של הכנסת עבודה חלה על המעביד, המשלם את ההכנסה, חובה לנכות את המס במקור {סעיף 164 לפקודת מס הכנסה}, כאשר אי-מילוי הוראות מסויימות הקשורות לניכוי מס במקור עלול להיחשב גם הוא לעבירה פלילית {סעיף 216(4א) לפקודת מס הכנסה}. 5. האם סיווג הכנסה של עובד מתשר מסווג כהכנסה ממשלח יד, לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, או שמא מדובר בהכנסת עבודה, לפי סעיף 2(2) לפקודת מס ההכנסה? לפי חוק הביטוח הלאומי ההכנסות שיש להתחשב בהן במקרה הנוכחי לצורך חישוב קצבת התלויים הן אלו המתקבלות מן המקורות המפורטים בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. לפחות בענפים בהם מקובל ליתן תשר כמעשה שגרה, אין להטיל ספק בכך שמדובר בהכנסה מחזורית, צפויה, המגיעה ממקור המניב הכנסות באופן קבוע. אף אם לא היו סכומי התשר נכנסים לאחד מן המקורות הספציפיים המנויים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, ניתן היה לראות בהם הכנסה מ"מקור אחר" לפי סעיף 2(10) לפקודת מס ההכנסה. ניתן לסווג תשר לאחד מן המקורות הספציפיים הקבועים בסעיף 2 לפקודת מס הכנסה, כאשר גדר הספק הוא האם יש לראות הכנסה מתשר כהכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה או כהכנסה לפי סעיף 2(2) לפקודת מס ההכנסה. סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, עוסק בהכנסות הכוללות השתכרות או רווח מכל עסק או משלח יד שעסקו בו תקופת זמן כלשהי, או מעסקה או מעסק אקראי בעלי אופי מסחרי. "משלוח יד" מוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה כמקצוע וכל משלוח-יד שאינו עסק, המוגדר בסעיף 1 לפקודת מס הכנסה לרבות מסחר, מלאכה, חקלאות או תעשיה. "המבחנים לזיהויו של "עסק" פותחו בפסיקה, כאשר הפסיקה נמנעה מלהגדיר באופן ממצה את המונח "עסק", אך קבעה מספר קריטריונים עיקריים באמצעותם תיבחן השאלה האם מדובר בהכנסה עסקית, וביניהם: אופי הנכס; סיכון עסקי; אופי המימון; מנגנון כלכלי - פיתוח, טיפוח, יזמות ושיווק; תקופת ההחזקה בנכס; בקיאות מצד הנישום בתחום הכלכלי בו מתבצעת העסקה; פעילות קבועה ומתמשכת; היקף כספי נרחב; ומבחן הנסיבות." {ע"א 10251/05 ברשף אילת בע"מ נ' פקיד שומה אילת, פורסם באתר נבו (19.12.07)} המבחנים לזיהוי הכנסה מ"עסק" פותחו כאשר החלופות האחרות שעל הפרק היו רווח הוני או הכנסה ממקורות פאסיביים {ע"א 375/75 פקיד שומה, פתח-תקוה נ' האחים מרק בע"מ, פ"ד ל(1), 557 (1975)}. חלק מן המבחנים הם כאלו שנועדו לזהות סימני אקטיביות בפעילות, כאשר מבחנים אלו עשויים לסייע גם לזיהוי הכנסה מ"משלוח יד", אולם, אין בהם כדי לסייע כאשר יש להבחין בין הכנסה ממשלוח יד לבין הכנסה "אקטיבית" אחרת, כגון הכנסה מעסק או הכנסה מעבודה. נתון העוזר לזהות "עסק" על פני "משלוח יד" הוא קיומו של מלאי עסקי {ראה, אדרעי, 161; גרוס, 95; ע"א 10554/02 ערכים תיקי השקעות (1993) בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 1, פורסם באתר נבו (21.11.06)}. כאשר מדובר בבעלי מקצועות חופשיים או במי שבעבודתם מביאים הם לידי ביטוי כישורים ייחודיים או אורח חיים, והם אינם עובדים כשכירים, הנטיה היא לראותם כעוסקים במשלוח יד {גרוס, 96-95, וההפניות שם; נמדר, 119-118; אמנון רפאל מס הכנסה, כרך א', 113-106 (2009)}. סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה, העוסק בהכנסת עבודה, עוזר להבחין בין הכנסה מעבודה לבין הכנסה ממשלוח יד. סוגיית ההבחנה בין הכנסת עבודה לפי סעיף זה לבין הכנסה ממשלוח יד לפי סעיף 2(1) לפקודה התעוררה ב- ע"א 5378/90 {התאגדות לתרבות גופנית, הפועל טבריה נ' פקיד השומה, טבריה, פ"ד מח(2), 416 (1994)}, כאשר השאלה שהתעוררה היא האם תשלומים ששילמה הקבוצה לשחקנים נחשבים להכנסה מעבודה, כמובנה בסעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה. בית-המשפט קבע, כי המבחן לקיומה של הכנסת עבודה הוא האם התקיימו יחסי עובד-מעביד בין המעסיק לבין המועסק. בית-המשפט קבע כי ההבחנה האמיתית היא בין משלח היד כעסק עצמאי לבין קיומם של יחסי עובד-מעביד, של אדם בעל משלוח יד המועסק על-ידי אחר. עוד הוסיף בית-המשפט דוגמה, כי הכנסתו של אדם המשמש בתפקיד עורך-דין יכולה לנבוע מסעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה בשמשו כבעל עסק, ואולם הכנסתו יכולה לנבוע אף מסעיף 2(2) לפקודת מס ההכנסה כאשר הוא עובד כשכיר במשרד עורכי-דין, שכן במקרה זה הכנסתו תיפול בגדר ההגדרה של הכנסת עבודה. לגישת בית-המשפט היסוד המבחין בין הכנסת עבודה לבין הכנסה ממשלוח יד הוא יסוד העצמאות, אם השירות שתמורתו נתקבלה ההכנסה ניתן במסגרת של יחסי עובד-מעביד, בין אם מדובר במבחנים המוכרים מדיני העבודה ובין אם מדובר במבחן אחר, הרי זו הכנסה מעבודה. לעומת-זאת, אם ניתן השירות במסגרת של עיסוק עצמאי של הנישום, הרי מדובר בהכנסה ממשלוח יד {ע"א 508/72 "מנאתר" חברה לעבודות בע"מ מתל-אביב נ' פקיד השומה תל-אביב 5, פ"ד כז(2), 681 (1973)}. סוגיית אופי העיסוק אינה מבחן נפרד, אלא מהווה אינדיקציה מסויימת לשאלה האם נעשתה העבודה כחלק מיחסי עובד-מעביד, כאשר מדובר בעבודה שאינה עונה למאפיינים השכיחים של משלוח יד, יש בכך כדי לרמז כי היא בוצעה בגדר יחסי עובד-מעביד. אולם, כפי שהבהיר בית-המשפט העליון בעניין הפועל טבריה, גם כאשר מדובר בעבודה שמבחינת אופיה היא צבועה בצבעים של "משלוח יד", ייתכן שהיא נעשתה על-ידי בעל משלוח יד המועסק כעובד, ובמקרה כזה ההכנסה הנובעת ממנה תיחשב הכנסת עבודה {ראה גם בג"צ 2105/06 אסתר כהן נ' המוסד לביטוח לאומי ואח', תק-על 2010(3), 838 (2010)}. |
פסקי דין
תקסד"א (תשע"ט)
תאריך פרסום 21.02.24 ספרים
|