פרק ב': עבודות שוות ערך - סעיף 3 לחוק

1. הדין

סעיף 3 לחוק שכר שווה לעובדת ולעובד, התשנ"ו-1996 קובע כדלקמן:

"3. עבודות שוות ערך

יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות."

2. הצדקה לפערי שכר כשאין מדובר בעבודות שוות

ב- סע"ש (יר') 24954-07-12 {נעמי טולדנו קנדל נ' דה אסוסיאטיד פרס חברות, תק-עב 2015(3), 19734 (09.09.15)}נקבע:

"חוק שכר שווה לעובדת ולעובד, תשנ"ו-1996 (להלן: "חוק שכר שווה") קובע זכאות להשוואת שכרה של עובדת לעובד מקביל לה המשתכר שכר גבוה יותר ללא הצדקה. תכלית החוק היא לקדם שוויון ולמנוע אפליה בין המינים באשר לשכר ויתר התגמולים המשתלמים כנגד ביצוע עבודה. בסעיף 2 נקבע כך:

'עובדת ועובד המועסקים אצל אותו מעסיק באותו מקום עבודה, זכאים לשכר שווה בעד אותה עבודה, עבודה שווה בעיקרה או עבודה שוות ערך.'

סעיף 3 לחוק שכר שווה מגדיר מהי עבודה שווה או שוות ערך:

"יראו עבודה כשוות ערך לחברתה, אף אם הן אינן אותן עבודות או עבודות השוות בעיקרן זו לזו, אם הן בעלות משקל שווה, בין-היתר מבחינת הכישורים, המאמץ, המיומנות והאחריות הנדרשים-לביצוען ומבחינת התנאים הסביבתיים שבהם הן מבוצעות."

36. לטענת התובעת הופלתה בשכרה לעומת שכרו של עובד גבר, מתי חפר (להלן: "מתי"). מתי קיבל 2700 דולר לחודש בעוד התובעת קיבלה 1900 דולר לחודש. הפער בשכר היה כ- 800 דולר. התובעת צירפה את תלושי השכר שלה ושל מתי מחודש פברואר 2010 (נספח י"א לתצהיר התובעת). לטענת התובעת היא עבדה מספר משמרות זהה לזה של מתי ולעיתים אף יותר ממנו (טבלת משמרות - נספח י' לתצהירה). התובעת טענה שניסיונה בתחום ההפקה (משירותה הצבאי) היה רלוונטי יותר לעבודה מאשר הידע של מתי בתחום הטכני שלדבריה הינו "נרכש בקלות" (פרוטוקול, 33 ש' 19-16). התובעת לא הכחישה כי למתי ולעוד שני עובדים גברים (סימונה וג'לאל) היה ידע טכני שלא היה ברשותה, אולם לטענתה הדבר נבע מקורס קצר בן מספר ימים שעברו ושהיא ביקשה לעשותו אולם לא ניתן לה (פרוטוקול, 32 ש' 28-25). לטענת התובעת בעדותה מתי היה טכנאי עם דרכון זר שנשלח לסקר אירועים בחו"ל, אולם נשלח לחו"ל (כגון קוסובו) דווקא בגלל שביצע את עבודתו פחות טוב ממפיקים אחרים ולכן העדיפו להרחיקו משדה הפעילות השוטפת (פרוטוקול, 32 ש' 22-20).

37. חרף טענות התובעת שלעיל, התרשמנו כי בחירת הנתבעת לתגמל את מתי תגמול גבוה יותר מזה של הנתבעת אינה בגדר אפליה אסורה בשל שוני בהגדרת תפקיד התובעת למול תפקידו של מתי, שהועסק כטכנאי בנוסף ובאופן משלים לעבודתו כמפיק חדשות, והיה לו ניסיון וידע ייחודיים מתאימים לתפקידו. לפיכך השתלם לנתבעת לתגמל אותו באופן מיוחד.

מר סליני וגב' מועלם מסרו כי בעת העברת ניידות שידור מארץ לארץ היה צריך לפתוח אותן טכנאי מסויים שלו הידע הספציפי בתחום והם סמכו על מתי כמפיק וטכנאי מוכשר (עדות מר סלני פרוטוקול, 12 ש' 12-11, סעיף 50 - 53 תצהיר גב' מועלם). כך עבד מתי עם הניידת באזורי עימות בקוסובו ובגרמניה ושט עם הניידת מישראל ליוון ואיטליה. בניגוד לטענות התובעת באשר לאיכות עבודת מתי עדי הנתבעת הבהירו כי רחשו לו הערכה רבה והפקידו בידיו את הניידת יקרת הערך מתוך אמונה בכישוריו וביכולתו.

מר סלני אמר שמתי מילא תפקיד של טכנאי ושל מפיק באותו זמן, וגם אם לא עבד בתקופה מסויימת כטכנאי שולם לו שכרו דרך קבע בשיעור ששולם כיוון שידעו שכשיזדקקו לו כטכנאי יעמוד הוא לרשותם (פרוטוקול עמ' 11 ש' 31, עמ' 12 ש' 4). עדי הנתבעת הבהירו כי היתה הערכה לניסיונו של מתי בעבודתו כטכנאי אצלה וכן ניסיונו הקודם בעבודתו אצל אביו שהיתה בין החברה שבניהולו לבין הנתבעת התקשרות עסקית משמעותית קודמת (עדות מר סלני פרוטוקול עמ' 11 ש' 28, עמ' 13 ש' 5). גב' ג'יין מועלם הצהירה כי היה קושי במציאת טכנאי (אפלינק) בעל הכישורים והניסיון שהיו למתי, שנרכשו במהלך עבודתו בחברה שניהל אביו ועל-כן נדרשה הנתבעת להציע לו תגמול הולם ולמעשה "חיזרה" אחריו כדי שיעבור לעבוד אצלה (סעיפים   49-45 לתצהיר ג'יין מועלם). מעדויותיהם עולה כי בניגוד למפיקי חדשות, טכנאים כדוגמת מתי - בעלי הניסיון והידע המעשי - היו נדירים. ודאי שהאחריות על הניידת לא הוטלה עליו רק בשל הקורס הספציפי בן שבעת הימים אותו חפצה התובעת לקיים ולטענתה לא ניתן לה.

38. מדברי התובעת עצמה עולה כי היא הלינה בפני הנתבעת באופן עקרוני על שכרה הנמוך משל קרן ומתי, ולא רק ביחס למתי. לא הוכחה מגמה של אפליה בין המינים, שכן טכנאים גברים אחרים (סימונה וג'לאל) שהתקבלו לעבודה מאוחר יותר קיבלו שכר נמוך משל מתי ומשל התובעת והורשו לעבוד בעבודות חיצוניות בכדי להשלים את הכנסתם (פרוטוכול, 51 ש' 16, סעיף 61 לתצהיר מועלם). התרשמנו כי הפערים בין המפיקים נבעו מגורמים שונים ששקללה הנתבעת לפי הכישורים שהעריכה וצרכיה באותה תקופה. התובעת סברה כי הניסיון שצברה בשירותה הצבאי היה רלוונטי לתפקיד יותר מניסיונם של מתי או קרן בעבודות קודמות, אולם מעדויות עדי הנתבעת עולה בבירור כי הנתבעת לא ראתה זאת כך. לנתבעת הזכות והסמכות הניהולית לבחור את הקריטריונים לתגמול, כל עוד מדובר בקריטריונים הולמים וראויים. כך למשל, בין-היתר היא רשאית להעדיף מי שלו ניסיון מעשי ייחודי בתחום הטכני הספציפי הדרוש לה, על פני מי שלו השכלה אקדמית או ניסיון בשירות הצבאי בתחום ההפקה. טענת התובעת לפיה בהכרח יש להחשיב יותר את ניסיונה הקודם בשירותה הצבאי כרלוונטי יותר לעבודת ההפקה מאשר ניסיונו של מתי כטכנאי, אין לה על מה שתסמוך. גם בשים-לב למשך התקופה בה צברו כל אחד את ניסיונו (התובעת התקבלה לעבודה אצל הנתבעת בגיל 21 ומתי בגיל 27) נראה כי לזכותו של מתי עומד פרק זמן ממושך יותר של היכרות עם תפקיד הטכנאי ודרישותיו הטכניות הנצרכות.

39. נציין כי בסעיף 5 לחוק שכר שווה נקבע כי בית-הדין רשאי למנות מומחה לניתוח עיסוקים במקרים המצדיקים זאת. אולם במקרה זה לא נתבקשנו לעשות כן ולא מצאנו כי מתקיימות הנסיבות המיוחדות בהן יש צורך למנות מומחה אף ללא בקשה, לנוכח השוני המהותי בין תפקיד התובעת כמפיקת חדשות לבין תפקיד מתי שהיה גם מפיק חדשות וגם טכנאי.

40. נמצא איפוא כי יש הצדקה לפערי השכר שכן אין מדובר בעבודה שווה (או שווה בעיקרה) של מפיק חדשות, אלא עבודה של מפיקת חדשות לעומת טכנאי ומפיק חדשות. זאת הן מבחינת הכישורים הנדרשים (הניסיון הטכני, ותק של מספר שנים בעבודה דומה והידע הספציפי כטכנאי) והן מבחינת התנאים הסביבתיים (נסיעות לחו"ל לאזורי לחימה קשה ושייט בים בתנאים לא פשוטים עם הניידת), בהתאם לאמור בסעיף 3 לחוק שכר שווה.

41. אשר-על-כן, התובעת לא הוכיחה כי העבודה שביצעה היא שווה או שוות ערך או שווה בעיקרה לעבודתו של מתי וכי פערי השכר בינה לבין מתי מצדיקים פסיקת פיצוי והשוואת השכר. התביעה נדחית ברכיב זה איפוא."