פרק 17: שבועות (סעיפים 18 עד 19א לפקודה)

שאלה: מה דין השבועה על-פי סעיף 19 לפקודת הראיות?

תשובה: ב- ת"א (שלום הר') 796/02 {דוד סלומון נ' ירון זומר, תק-של 2004(2), 2805, 2810 (2004)} קבע בית-המשפט כי לשבועה יש משמעות משפטית רק כשהיא ניתנת בפני בית-המשפט. אין כל משמעות משפטית להסכמה להישבע, או לסירוב להישבע, אם אין המדובר בשבועה הניתנת בבית-המשפט.

שאלה: מהם התנאים הקבועים בסעיף 19 לפקודת הראיות, בהם מוסמך בית-המשפט להשביע אדם או לקבל ממנו תצהיר?

תשובה: הדבר נדרש לבית-משפט או לעניין אחר בישראל או לבית-משפט או לרישום מסמך מחוץ לישראל {כאמור בסעיף 19(1) לפקודה}; האדם חייב שבועה או תצהיר {כאמור בסעיף 19(2) לפקודה}; האדם רוצה למסור הודעה בשבועה או בתצהיר {כאמור בסעיף 19(3) לפקודה}; האדם רוצה לערוך בפניו מסמך שעריכתו מחייבת שבועה או תצהיר {כאמור בסעיף 19(4) לפקודה}.

שאלה: מה הדין באשר לראיה לפעולת הממשלה?

תשובה: סעיף 19א(א) לפקודת הראיות קובע כי מסמך הניתן על-ידי הממשלה ייחתם בידי ראש הממשלה או ביד שר שראש הממשלה הסמיכו לכך או בידי מזכיר הממשלה. זאת ועוד. סעיף 19א(ב) לפקודת הראיות קובע כי אישור בכתב של מזכיר הממשלה שהממשלה עשתה דבר פלוני ישמש ראיה שאכן נעשה הדבר כאמור באישור.